לבד במערכה

לפני כחודשיים, כשיזם ח"כ שטבון את התיקון לחוק לשון הרע כדי לאפשר לחיילי צה"ל לתבוע יוצרי עלילות דם מודרניות, תמכתי בו. מאז שהחל המאבק של לוחמי חטיבה 5 במוחמד בכרי סביב הסרט המפוברק ג'נין ג'נין, למדתי על מגבלות החוק הקיים. מי ששילם את המחיר ב"חומת מגן" ו"עופרת יצוקה" אלה חיילי צה"ל. אנשי שמאל עם רפלקס מותנה טענו שזוהי פגיעה בחופש הביטוי. בעיניי, האפשרות להכפיש ולשקר ללא מורא החוק פוגעת בזכויות בסיסיות אחרות. האמת והצדק משמעותיים גם בדמוקרטיה שיודעת להכיל דעות קיצוניות. ח"כ שטבון הסביר את החוק בכך שלמד על בשרו את הקושי בהתמודדות עם פרובוקציות. אני תמכתי לא בגלל חוויות העבר של שטבון, אלא כי כך נכון.

בימים האחרונים התגלגל לידי נייר שהופץ בשבוע שעבר בין שכניו של אלוף פיקוד המרכז ניצן אלון ביישוב ניר בנים. תחת הכותרת "הכר את השכן" מופיעה שורה של התבטאויות המיוחסות לניצן אלון (לא את כולן הוא אמר‭,(‬ וכן האשמות על "שרירות הלב" שלו בפינוי וחלוקת צווים מנהליים.

מפיצי המכתבים לא לבדם. ישנם גם מנהיגי ציבור ומעצבי דעת קהל מקרב המתנחלים שמתבטאים כאחרוני הפוחזים. כותב אחד, שמפאת כבודו לא אזכיר את שמו, פירסם מאמר לפני שבועיים שבו הוא מסביר שניצן אלון שונא מתנחלים. אמירות מהסוג הזה נשמעות בדרך כלל בקצה ההזוי של הימין, בקרב אלה שהוציאו גט כריתות למדינת ישראל ולממלכתיות. הוויכוח על הפעלת הכוח ביהודה ושומרון לגיטימי בעיניי. ההסלמה בשטח יוצרת דילמה מבצעית. המתקפות נגד ניצן אלון, לעומת זאת, הן מסוכנות.

בשנים האחרונות אני משקיע לא מעט מזמני כדי להתמודד מול האבסורד של ארגוני שמאל קיצוני שתוקפים את צה"ל כחלק ממסע הדה־לגיטימציה נגד ישראל. שותפיי הבולטים ביותר הם אנשי ימין. השיח המעוות בקהילייה הבינלאומית מטריד אותי ואותם. והנה, צביעות שצומחת דווקא שם.

תוקפיו של ניצן אלון לא מפנים אצבעות מאשימות כלפי שר הביטחון מהליכוד, שמתווה את המדיניות, ולא נגד ראש הממשלה, שתומך בפתרון שתי המדיניות לשני עמים ולכן מחפש רגיעה, אלא נגד המטרה הנוחה: הדרג המבצע, האלוף שמגן על היישובים באיו"ש.

בשבועות האחרונים שוחחתי עם כמה מראשי המתנחלים, כור מחצבתי. רובם תומכים בניצן אלון ומתנגדים למתקפות הבוטות. רובם גם שותקים. כך גם מרבית מעצבי דעת הקהל מימין. פה ושם גינוי רפה, פה ושם מכתב תמיכה מאישיות מוכרת בצירוף בקשה שלא יפורסם בציבור.

מי שמחפש גילויי אחריות מלמעלה צפוי להתאכזב. ב"נאום הניצחון" שלו אחרי הבחירות הודיע בנט שלא ייתן לפגוע בחיילי צה"ל ובמפקדיו. והנה, כמה חודשים אחרי, השטבונים ממפלגתו נאלמו, וגם קולו שלו לא נשמע.

לאמירות מהסוג הזה יש מחיר מסוים במדד הפופולריות. אפשר לראות את זה בדף הפייסבוק שלי. מתברר שאלה שרואים עצמם כמנהיגים בימין לא מוכנים לשלם את המחיר.