מותר לו לשמוח / טור
גיא לוזון יהיר, מוחצן ואחד שמביא ללא מעט אנשים את הסעיף, אבל שימו את עצמכם במקומו. בשורה התחתונה - הוא הצליח היכן שקודמיו נכשלו. ולמה את מה שאנחנו מעריצים אצל מוריניו אנחנו מתעבים אצל לוזון. צביקה נעים על מאמן הנבחרת הצעירה
נו, טוב, גיא לוזון הרוויח ביושר לא מעט מהביקורת עליו. אפשר לחבוט בו על ההכנה, על המערכים המקצועיים או על הזימונים לסגל. אפשר וגם רצוי. אבל אי אפשר לפספס את העובדה שבמקרה של לוזון, הביקורות נוטפות אקסטרה־ארס, שהסגנון הופך לאלים במיוחד ועולם המושגים גולש לאזורים נמוכים.
עוד ב-ynet ספורט:
- הסתיים בטעם טוב: 0:1 לישראל על אנגליה
- גיא לוזון: "נראה איזה מאמן ישיג 4 נקודות"
- ומאור בוזגלו בדרך לתחנה שישית באירופה
גיא מעורר אצל המבקרים אנטגוניזם מהסוג שגרנט או קשטן לא יצליחו לעולם לספוג, ומי שצריך לשאול את עצמו למה זה קורה הם המבקרים, לא המאמן. הוא פה כדי לאמן כדורגל, לא לחשוב איך נתפשת שפת הגוף שלו אצל חברי המסדר של חנה בבלי.
לא נותר חייו
לוזון: "כמה שילכלכו עליי, כך אהיה יותר חזק"
דוד בן שימול
המאמן נפרד מהנבחרת הצעירה והתפנה לסגירת חשבונות: "בפעם הבאה שישראל תעבור את אנגליה ורוסיה, אפילו בדוקים, תתקשרו אליי. נראה איזה מאמן ישיג 4 נקודות". על הביקורת נגדו: "אין כמו לנצח אחרי כל ההספדים שעשו לי בתקשורת"
חוץ מזה, מותר לו. תשימו רגע את עצמכם במקומו. מאמן כדורגל צעיר שבמשך שבוע שלם שותים לו את הדם בקשית, שנמצא ברגע קריטי של הקריירה ושחדור במוטיבציה כבירה להצליח (וכן, גם להוכיח למלעיזים שהם טועים) – אז כשהשחקנים שלו מנצחים את אנגליה אין טבעי מזה שהוא יחגוג בטירוף. עבורי השמחה הזו נראתה אותנטית וייצרית בדיוק כמו שכדורגל אמור להיות. גם הקול הנשבר והדמעות בסיום העידו באיזה לחץ הוא היה שרוי ומבחינתי היו רגע של אמת בוהקת שבלטה בתוך כל הנצנצים והשלטים המעוצבים של הטורניר האירופי.
מצאו את ההבדלים - לוזון(צילום: ראובן שוורץ)
ומוריניו(צילום: AP)
מותר לו כי אפשר לדבר עד מחרתיים על גארבג'־טיים (מישהו באמת חושב שהאנגלים לא היו נחושים לנצח?), אבל גיא לוזון הביא 4 נקודות ראשונות באליפות אירופה. הוא ניסה לשחק כדורגל, לא תמיד הצליח, לעיתים נהנה מהחלטות שיפוט (הפנדל מול נורבגיה) לעיתים סבל מהן (ההרחקה של גולסה), אבל בסוף הצליח לעשות מה שאף אחד לא עשה לפניו ולנצח נבחרת עדיפה בטורניר אירופי גדול.
אז נכון, גיא לוזון משדר יהירות והמוחצנות שלו מצליחה להטריף כמה אנשים פה, אבל בואו נסתכל פנימה ונשאל למה. בלי להשוות את הרזומה (הרי אנחנו מדברים על סגנון ופחות על מקצועיות), אבל את מה שאנחנו מעריצים אצל מוריניו אנחנו מתעבים אצל מי שקוראים לו לוזון.
לפנייה לכתב/ת 
גיא לוזון
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים
