שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צוללי הקישון מגיבים: "20 אחוז מהמחזור חולים"
    לוחמי השייטת החולים ובני משפחותיהם תקפו את החלטת בית המשפט לדחות תביעתם לגבי קשר סיבתי בין הזיהום בנחל לבין מחלות עשרות צוללים. "זרקו את האנשים הכי טובים לזבל. נפעל עד שייעשה פה צדק", אמרה אלמנת אחד התובעים

    אי-אמון במערכות הביטחון והמשפט, ביקורת חריפה על הזמן הרב שחלף עד הכרעת הדין והבטחה להמשיך במאבק. כך תיארו הערב (יום ב') לוחמי השייטת וקרוביהם את תחושותיהם לאחר דחיית תביעתם. שעות ספורות לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי לא נמצא קשר סיבתי בין הזיהום בנחל הקישון לבין מחלותיהם של כ-70 לוחמים לשעבר, הצהירו התובעים, חלקם ממיטות הטיפול, כי לא יחדלו עד להשגת צדק, כהגדרתם.

     

    עוד בערוץ החדשות של ynet:

    בחזרה לפקולטה? החיים החדשים של אחמדינג'אד

    עונש קל למתעללים בפלסטיני: "אלימות ברף נמוך"

     

    "אני כבר לא נותן אמון במערכת. מראש לא היו לי ציפיות כך שאני לא ממש מאוכזב", אמר רוני קרן מטבעון, אחד התובעים שצלל בנחל בשנים 71-76 הן כחניך והן כמדריך. "ברור היה מההתחלה שמדובר בעניין פוליטי ולא בצדק. 20%-15% מהחברים למחזור שלי חולים, זה מעבר לכל סטטיסטיקה ומדובר באנשים בריאים נפשית ופיזית".

     

    קרן, חולה בסרטן מסוג יואינג סרקומה, שפוגע בעצמות וברקמות, סיפר כי היה משותק לתקופה קצרה אחרי גידול בתעלת השדרה. "קיבלתי את הטיפול הטוב ביותר בעולם, אחרת הייתי היום על כיסא גלגלים. הייתי אדם מאוד ספורטיבי ובריא וזה מה שהציל אותי. זו בדיוק הסיבה שאני לא מצליח להבין כיצד כל כך הרבה אנשים במצבי חלו ועדיין לא רואים את ההקשר הברור מאליו למגע עם המים המזוהמים".

     

    רוני קרן, אחד התובעים. "הייתי אדם בריא" (צילום: אבישג שאר-ישוב) (צילום: אבישג שאר-ישוב)
    רוני קרן, אחד התובעים. "הייתי אדם בריא"(צילום: אבישג שאר-ישוב)

     

    דוד אך עם בנו ואשתו קרוליין, מרס 2008 ()
    דוד אך עם בנו ואשתו קרוליין, מרס 2008

     

    פרשת לוחמי הקומנדו שצללו בקישון ולקו בסרטן נחשפה בתחקיר של "7 ימים"

    שפורסם לפני 13 שנה. הלוחמים נהגו לצלול במשך 25 שנה בשפך נמל הקישון, המוגדר כנחל המזוהם בישראל. הרשויות התריעו שבמי הנחל ריכוזים קטלניים של חומרים מסרטנים ובתחילת שנות השמונים החליט פיקוד חיל הים להרחיק מהאזור את אימוני קורס חובלים, אך למרות זאת המשיך החיל לשלוח את הלוחמים לצלילות בנחל במשך 12 שנים נוספות.

     

    תביעת הצוללים הוגשה נגד עיריית חיפה, "חיפה כימיקלים", איגוד ערים אזור חיפה ובתי זיקוק לנפט, בטענה שהם אחראים לזיהומו של הקישון ולחומרים רעילים ומסוכנים שנמצאים בו, ובהם ארסן, ניקל, כרום, קדמיום, עופרת ובנזן. אותן חברות תבעו מצדן עוד 38 מפעלים וגופים בטענה כי גם הם אחראים לזיהום, ולפיכך התנהל למעשה המשפט נגד 42 חברות.

     

    "13 שנים לקח להם להחליט?"

    בהחלטתו, קבע השופט, ד"ר עדי זרנקין, כי אף שהוכח בדיון שהחומרים המסוכנים הללו נמצאים במימי הקישון וכן בבוצת הנחל, "לא עלה בידי אף אחד מהתובעים להוכיח שחשיפתו הנטענת למימי הקישון היה בכוחה לגרום למחלתו". הוא ציין כי התובעים לא הציגו ראיות כלשהן לעודף תחלואה בקרב חיילים שנחשפו למימי הקישון בהשוואה לאוכלוסייה הכללית או למי שנחשפו בנסיבות אחרות לחומרים שצוינו בתביעה.

     

    שער מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" ממאי 2000 ()
    שער מוסף "7 ימים" של "ידיעות אחרונות" ממאי 2000
     

     

    אשתו של רפי ליבנה עם תמונתו. צלל, חלה בסרטן ונפטר (צילום: אלדד רפאלי) (צילום: אלדד רפאלי)
    אשתו של רפי ליבנה עם תמונתו. צלל, חלה בסרטן ונפטר(צילום: אלדד רפאלי)

     

    השופט הוסיף כי התובעים אינם מהווים קבוצה הומוגנית הן מבחינת סוג הפעילות באזור הקישון וחשיפתם למימיו והן לגבי המחלות שבהן חלו היות וחלקם אכן נמנו עם חיילי שייטת 13, אולם אחרים שירתו ביחידות אחרות של חיל הים או ביחידות צה"ליות אחרות. השופט דחה את חוות דעתו של מומחה התביעה פרופ' ישראל הוד שטען כי די בכך שהתובעים נחשפו חשיפה כלשהי לחומרים שבמימי הקישון ו"אפילו למולקולה אחת", וקבע כי מדובר בתיאוריה בעייתית ביותר: "לא נמצא לה כל בסיס מחקרי והיא אינה מהווה אסכולה מדעית מוכרת", הדגיש.

     

    ההחלטה עוררה את זעמה של קרוליין, אלמנתו של דוד אך שמת באפריל 2008 בגיל 42. "להגיד 'ליצנים' על בית המשפט, זה משהו שבקושי מבטא את ההרגשה שלי. בא לי לצעוק, לצרוח. שהשופט יבוא להגיד את הדברים האלה לילדים שלי, שנשארו בלי אבא. אני כועסת גם על כל הזמן שבוזבז. 13 שנים לקח להם להגיע להחלטה הזו? זו פשוט חוצפה".

     

    בני הזוג הכירו זמן קצר לאחר תום שירותו הצבאי של אך, כשזה סבל כבר ממחלה מסוג סקלודרמה. הוא סבל משיעולים אבל הרופאים לא הצליחו לאבחן אותו מיד. "כל מי שבדק אותו ראה שהוא כזה בריון ואמר: 'לא יכול להיות שיש לו משהו רציני'", אמרה אלמנתו. בסוף שנת 2007 החמירה המחלה, והוא לקה גם בסרטן הריאות. כחצי שנה לאחר מכן נפטר. "זרקו את האנשים הכי טובים לזבל. אני עוד לא יודעת אם נערער או נפעל בדרך אחרת, אבל אין מצב שנפסיק להיאבק עכשיו. אנחנו נפעל עד שייעשה פה צדק".

     

    הקישון, היום (צילום: ג'ורג' גינסברג) (צילום: ג'ורג' גינסברג)
    הקישון, היום(צילום: ג'ורג' גינסברג)

     

    עו"ד משה קפלנסקי, שניהל את התביעה, הופתע אף הוא מההחלטה וטען כי בית המשפט הציב רף גבוה להוכחת הקשר בין הצלילות למחלות. הוא הגדיר את מומחה התביעה, פרופסור ישראל הוד כ"חוקר מהשורה הראשונה וסיפר כי "השופט תהה למה הוא לא בדק את כל התובעים והוא היה צריך להסביר לו שרובם נפטרו במהלך המשפט".

     

    הוד עצמו, שעובד בפקולטה לחקלאות המזון והסביבה ברחובות, אמר כי נשאל "שאלה ברורה: האם קיים קשר סיבתי כלשהו בין החומרים שבקישון לבין המחלות, לכן לא הייתי צריך לבדוק את התובעים. מולקולה אחת בלבד יכולה לגרום למחלת סרטן עד שלא יוכח אחרת. עקרון הזהירות המונעת שמקובל בכל העולם ונקבע ככלי עבודה יומיומי ברפואה סביבתית אומר כי אם יש הוכחות חיוביות מדעיות, אמנם בלתי מספיקות, לקשר סיבתי, יש לראות זאת כהוכחות בפועל ולפעול בהתאם להגנת האדם, בעלי החיים, הצמחים והסביבה. לא צריך הוכחות אבסולוטיות".

     

    על פי יובל תמיר, מנכ"ל עמותת "אנשי הדממה" שלא לקח חלק בתביעה, הסיכוי לקבלתה לא היה גבוה מלכתחילה. "לא הייתי בקבוצה הזו ואף התנגדתי לפעילותה. להוכיח שדווקא המפעלים הנתבעים גרמו לחולי ושזו הסיבה לפגיעה זה בלתי אפשרי. מעבר לסיכויים האפסיים להצליח עם התביעה, זה לא אתי".

     

    עורכי הדין שי כהן וגיל עטר ממשרד נשיץ ברנדס, שייצגו את מפעל חיפה כימיקלים שהיה הנתבע המרכזי, אמרו כי פסק הדין שניתן הוא תוצאה של הליך משפטי מורכב, שלא היה כדוגמתו בישראל עדיין. "הוגשו ראיות מדעיות רבות, העידו עדים רבים ונשמעו חוות דעת מומחים, על בסיסם השתכנע בית המשפט כי אין קשר סיבתי כפי שטענו התובעים בין מחלותיהם לבין מי הקישון, וכי לא ניתן לסמוך על חוות דעת מומחי התובעים להוכחת הקשר הסיבתי לפי שום אמת מידה מקובלת. "לדעתנו, פסק הדין חשוב, תקדימי ומתמודד באופן מקיף וענייני עם סוגיית הוכחת הקשר הסיבתי בתביעות סביבתיות".

     

    עו"ד חיים מנדלבאום, שייצג את בתי הזיקוק, כרמל אולפינים וגדיב, אמר כי מדובר "בהחלטה אמיצה ומאוזנת של השופט ד"ר עדי זרנקין. בית המשפט בדק את חומרי הראיות ונראה כי נבדקו לעומקן. השופט ביצע החלטה עניינית על אף שהיא עלולה להיות לא פופולרית".

     

    בהכנת הידיעה השתתפו אחיה ראב"ד, אילנה קוריאל ונרי ברנר
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים