מאיר דגן: "הזדמנות נדירה לכרות בריתות באזור"

השינויים באזור מייצרים הזדמנות לשינוי, ויש יותר הזדמנויות ממה שנדמה - כך אמר בצהריים (יום ד') ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, ומתח ביקורת מרומזת על הדרג המדיני. על-רקע חגיגות יום הולדת 90 לנשיא המדינה שמעון פרס, נמשכו הדיונים בוועידת הנשיא שנערכת בבנייני האומה בירושלים. דגן נשא דברים בדיון שנערך עם השגרירים דורי גולד, איתמר רבינוביץ' ודניאל קרצר תחת הכותרת "ליזום או להמתין – ישראל מול מזרח תיכון משתנה". 

בפתח דבריו הבהיר ראש המוסד לשעבר: "יש שינויים דרמטיים באזור. התהליכים עדיין לא נפסקו, הם נמשכים, ומאוד קשה להגדיר מה תהיה התוצאה. סדאם חוסיין כבר לא עמנו, קדאפי כבר לא פה, סאלח מתימן שהביע התנגדות לישראל הודח. אפילו באשיר אמר שלא ירוץ שוב לנשיאות סודאן. הרבה מנהיגים בעולם האיסלאמי נעלמו כליל.

ככל שנקדים לפתוח בדיאלוג כך ייטב

"לדעתי לישראל יש הזדמנות נדירה לכרות בריתות שונות באזור. לא כל היבט ביוזמה הערבית מוצא חן בעיניי, אבל הצורך לשאת ולתת הוא חיוני. הליגה הערבית היום פחות עויינת כלפי ישראל. היוזמה הערבית צריכה לשמש בסיס לתחילת מו"מ. צריך בעת הזו לחפש הזדמנויות". הוא הזהיר: "לדעתי יש צורך לישראל להתחיל בדו שיח רציני עם הפלסטינים. לומר שלא ניתן להגיע לכך זה מזיק לישראל. יש הרבה שאלות רציניות וייקח זמן לפתור אותן. אי אפשר לפתור את הסוגיות ישירות מול הפלסטינים אלא צריך לערב גם את הליגה הערבית.

דגן. לתור אחר הזדמנויות(צילום: גיל יוחנן)

"מתי יגיע הזמן? האם רק כשהחמאס ישתלט על הגדה המערבית? הרשות רואה את החמאס כאיום. אם נמשיך לא לעשות שום דבר מי שיזכה בבחירות יהיה החמאס או האחים המוסלמים ולדעתי זה התרחיש הגרוע ביותר לישראל. ככל שנמהר בשיחות, זה ייטיב עם מדינת ישראל".

בהקשר לבחירות באיראן מתח דגן ביקורת מרומזת על הדרג המדיני בישראל והסביר: "איראן לא אוהבת אותנו ורואה בנו איום. אבל אם מסתכלים על מצבה של איראן היא נמצאת במצב פנימי קשה. הביטו בשיעור האבטלה, מי מחזיק בתפקידי מפתח? במקום להציב אנשים מוּכשרים לתפקיד בוחרים אנשים לפי הנאמנות. למרות הנטייה לתאר כאילו הכול מתחיל ונגמר בחמינאי, יש אפשרות לדיאלוג. זה לא דיאלוג ריק, זה לא תמיד דיאלוג רשמי, אבל ישנו דיאלוג.

"אני מאמין שרוחאני נבחר אף שלא היה העדיפות הראשונה של חמינאי", אמר דגן והדגיש: "יש לנו יותר הזדמנויות ממה שנדמה לנו. אם לא ניקח יוזמה השינוי עלול להיכפות עלינו והמחיר יהיה כבד. גם עם הפלסטינים, גם בדיאלוג עם העולם הערבי. אני חושב שעלינו לתור אחר הזדמנויות". 

להתכונן לגרוע ביותר אך לנצל הזדמנויות

דגן אמר כי "ראינו כוח עולה במצרים שלא חשבנו שנראה כמותו. אם תסתכלו על ההתנהגות של מורסי, הוא עושה מאמצים ככל יכולתו לא לגעת בהסכמים עם ישראל. אני חושב שהאווירה הזו, המצב הזה, אם הוא לא ישתנה - אנחנו צריכים לעשות את זה". לדבריו, גם על המשטר בירדן אמרו כי יתפרק, "לקחנו סיכון והוא השתלם. אם עלינו להגדיר מדיניות, עלינו להתכונן לגרוע ביותר אבל לנצל כל הזדמנות לשנות את המצב".

בשלב השאלות שהופנו אליו מהקהל התייחס ראש המוסד לשעבר לבקעת הירדן: "אני לא מסתכל מבחינה פוליטית אלא בטחונית. השטח היה מאוד חשוב ב-91', למה? מה שנקרא אז החזית המזרחית מול עיראק, סוריה ואולי גם ירדן - בתרחיש זה, החשיבות שנוכל לפעול בחזית עמק הירדן הייתה צורך קריטי. אבל הים האיומים הללו נעלמו כליל. לעיראק אין צבא אפקטיבי, הסיכוי למערכה סורית מוגבל. האם חשוב למנוע מטרוריסטים להיכנס? כן, אבל כדי למנוע זאת אין צורך תמיד בנוכחות צבאית בשטח. אם ישראל תצטרך להגן על עצמה מחזיתות אחרות, הצבא הישראלי מסוגל לעשות זאת".

דורי גולד, שגריר ישראל  באו"ם לשעבר, אמר בכנס כי "מה שמאוד מטריד הוא התנפצות מדינות, מדינות הנשברות למדינות קטנות יותר". הוא הדגים באמצעות המתרחש בסוריה, את הסכנה שלפיה "כל המדינות הללו השיגו ארסנל נשק עצום. כולנו מדברים על הנשק הכימי וסוגי נשק אחרים שיש בדי סוריה – הנשק הזה יתפרס בתתי-המדינות הללו, ויהווה בעיה לישראל. לכן מה שחשוב הוא שאם בוחרים בנתיב הדיפלומטי, יש להקפיד על הסכמים מוּגבלים יותר. לא להניח שבעידן זה אנו יכולים לוותר על ההגנות שלנו".

מוקדם יותר העניק הנשיא פרס את עיטור הנשיא לביל קלינטון, נשיא ארה"ב לשעבר. קלינטון הודה: "כבוד עבורי להיות כאן כי אני חושב שהנשיא פרס החליט לראות תמיד את כולם. הוא מזכיר שעל אף שהיינו רוצים שזה יהיה אחרת, האנשים שאנחנו לא רוצים לראות עדיין יהיו חלק מעתידנו. אני מקבל את הפרס הזה כי אני מרגיש כמו צליין במסע מתמיד להרחיב את הגדרת ה'אנחנו' ולכווץ את ההגדרה של 'הם'".  

אמש התכנסו מנהיגים, אנשי עסקים ואושיות תרבות בבנייני האומה בירושלים כדי להוקיר את פרס על מפעל חייו. ביל קלינטון, טוני בלייר, ברברה סטרייסנד, רוברט דה נירו, שרון סטון ואחרים שנשאו דברים או ישבו בקהל הפכו את האירוע לנוצץ מאבק כוכבים, ובסיכומו הודה הנשיא הנרגש: "היה שווה לחכות 90 שנה בשביל זה". יום הולדתו של פרס חל בכלל באוגוסט, אך החגיגות הוקדמו ביותר מחודש בגלל ועידת הנשיא החמישית.