יזמים מספרים: כך הפרויקט שלנו יצא לדרך
גופים כמו גוגל או מיקרוסופט מציעים ליווי וכלים ליזמים מתחילים שרוצים להוציא רעיון שלהם לפועל. איך מגיעים לזה - ולאיזה סיוע אפשר לצפות? יזמות - כתבה שלישית בסדרה
לאחר שהצגנו את מודל המאיצים המספק כלים וליווי ליזמים מתחילים ואת השפה בתחום – נכיר את התהליך המורכב שנאלץ היזם לעבור על מנת להתקבל אליהם ולסיים את תהליך ההאצה. לצורך כך שוחחנו עם מספר בוגרי מאיצים, שסיפרו על התהליך.
בכתבות הקודמות:
על מנת להתקבל אל מרבית המאיצים כיום, עובר היזם המתחיל סדרה של מפגשים ("חישוקים"), חלקם גדולים וחלקם קטנים. ככל שיתקדם בתהליך יפגוש חישוקים מורכבים יותר.
התהליך אינו פשוט אך הוגן. הוא כולל סדרת ראיונות שבוחנים את היזם, הרעיון, הצורך שהוא פותר ובעיקר את הצוות - האם ביכולתו לפעול עצמאית תוך פניה אל משאבי המאיץ לפתרונות ועצות נקודתיות, או שמה מדובר בצוות תלותי שעלול "לשאוב" את משאבי המאיץ ובכך לפגוע לא רק בסיכוייו, אלא גם בצרכי צוותים אחרים לקבל מענה?
עיצוב סביבת היי טק
שם המיזם: ה-Y המאושר.
שם היזם: מורן בן חור.
מאיץ: BABA.
מורן בן חור, בוגר תוכנית BABA, המאיץ העסקי לבוגרי בצלאל, הקים ביחד עם שותף את סטודיו האדריכלות בי.איי, המתמקד בעיצוב סביבות משרדי היי-טק. "הסטודיו עבר תהליך של ניתוח מצב קיים, מציאת הצעת הערך הייחודית לו והתמקדות בה", הוא מספר.
"ההחלטה להתמקד במרחב העבודה האישי קודם והציבורי אחר כך, תוך ידיעה שאיזון נכון מביא לשימור עובדים במגזר ההיי-טק, הפכו לנקודת פוקוס אליה אנו מפנים את מרבית משאבינו", הוא מוסיף. "התהליך יסודי ובזמן קצר, בליווי המאיץ שמאפשר לנו לגדול יותר".
יוראי גבריאל וישי נגר, ממובילי התכנית של BABA, מספרים כי "מורן הגיע עם תחושת הבטן בנוגע לכיוון הרצוי לעסק שלו. לאחר תהליך ארוך וניתוח מעמיק של סביבת הפעילות הקיימת ותוך הבנה מעמיקה של היכולות הייחודיות של הסטודיו בתחום תכנון סביבות עבודה משרדיות אישיות - מצאנו את הצעת הערך הייחודית של העסק".
תכנים למורי ביה"ס
שם המיזם: סמארטיפיקו.
שם היזם: מיכאל אוזריאנסקי.
מאיץ: MindCET.
אחת מהבעיות העיקריות של מורים בימינו, היא מציאת תכנים רלוונטיים ומעניינים תוך שמירה על מערכי השיעור, במטרה ליצור אינטראקציה אמיתית של התלמידים בשיעור. בנוסף, כשמורה או תלמיד מחפש בגוגל מונח - התוצאות שיתקבלו לא בהכרח יהיו כאלו שיתמכו בצרכים חינוכיים.
סמארטיפיקו היא פלטפורמה שעונה על כך, תוך מתן מידע נקודתי, איכותי ורלוונטי לחינוך שמסומן ככזה ומשותף על ידי מורים אחרים שכבר עשו את המחקר עבורכם. ככל שבסיס המשתמשים מתרחב, כך כמות המידע המדורג והמומלץ גדל ואף יכול להיות מותאם ברמת המדינה, המחוז והעיר.
היזם, מיכאל אוזריאנסקי, הסתייע במאיץ MindCET, שיפתח בימים הקרובים רישום למחזור חדש. "מאוד קורץ לרצות להיות מהפכן ולשנות מערכת חינוך בת 400 שנה שמקורותיה עוד מימי פרוסיה", הוא מספר. "כשאתה נכנס אל אותה מערכת, אתה מבין כמה קשה לעשות שינוי במוסד שכזה".
"אני יכול להגיד כי הבנת האקוסיסטם, כפי שאפשרו לנו MindCET וקשריהם בעולם החינוך, החיבור הישיר אל מערכי החינוך והשיווק, הבנת הדקויות והשחקנים – הפכו את המוצר מכזה שנותן מענה להורים, למוצר רחב יותר שעונה גם על צורכי המורים, מהלך שלא היה מתאפשר בכל קונפיגורציה אחרת ובייחוד בלוחות הזמנים המדוברים.
שיתוף פעולה בין מלונות
שם המיזם: Roomixer.
שם היזם: סאליק קוגן ולירן יעקב רוזנפלד.
מאיץ: Elevator.
עם רקע עשיר בתחום המלונאות, זיהה לירן יעקב-רוזנפלד זיהה את הצורך של המלונות, הנאלצים לדחות לקוחות בגלל תפוסה או חוסר התאמת דרישות לקוח. יעקב רוזנפלד החליט להפוך את הבעיה ליתרון והקים את רומיקסר (Roomixer) - פלטפורמה שמאפשרת להפנות את פרטי הלקוח למלונות אחרים שיש בהם חדרים פנויים או שמתאימים לדרישותיו.
המיזם הסתייע בשירותי המאיץ Elevator. סאליק קוגן, מנהל הטכנולוגיות של רומיקסר , מספר כי המיזם החל כפלטפורמה המיועדת להכנסה נוספת לפקידי קבלה של מלונות קטנים, אך המאיץ אפשר לבצע pivot (שינוי כיוון - ר.ה.) באופן שיהפוך את הפלטפורמה לכזו שנותנת שירותים לרשתות של מלונות גדולים ומייצרת מסחר-חברתי-פנימי.
הוא מוסיף כי המיזם בצורתו הנוכחית, מגביר את רמת השירות הלקוח מצד אחד ומצד שני מייצר מקור הכנסה נוסף בצורת תשלום להפניה ("lead") לאותם המלונות, במודל של שיתוף הכנסה. אלה אפשרו לדבריו ליצור "שיח אמיתי בעולם המלונאות סביבנו, מה שהוביל לגיוס סכום ראשוני (SEED) של כ-500 אלף דולר ומציאת שותף אסטרטגי-ישראלי שישלב אותנו כחלק ממערכת הניהול שלהם".
קוגן מוסיף, כי העבודה עם המאיץ היתה "בסביבה מפרה ומעודדת". לדבריו, "ביזמות יש עליות וירידות כאשר נדרשים שינויים רבים מהיזמים. ההבדל בין יזמים שמצליחים לאלו שפחות, הוא בכך שאלו שהצליחו החליטו להמשיך במקום בו אחרים היו מפסיקים".
רייצ'ל קראוס, מנהלת תפעול ואסטרטגיה ב-Elevator, מספרת כי הם פוגשים מאות מתמודדים. "המודל או הרעיון שוליים ביחס למדד הצוות", היא מספרת. "אנחנו מחפשים צוות חזק שלא יהיה נתמך בלעדית על המשאבים שלנו אלא כזה כמו סאליק ולירן, שבאו עם מוצר עובד ובעלי יכולות עסקיות וטכנולוגיות חזקות, זאת מכיוון שתמיד ניתן לעשות pivot למודל". הרישום למחזור החדש של ה- Elevator נפתח בימים הקרובים.
הגדלת הנשים העובדות בהיי-טק
שם המיזם: Mind the gap.
שם היזם: מיכל סגלוב ודניאלה רייכמן אהרונוב.
מאיץ: Google.
עבור רבים, שלב היזמות נגמר במהרה, אם מטעמי כסף, נוחות או פשוט רמות סיכון גבוהות מידי. עם זאת, אפשר לבחור בהליך "יזמות פנימית" שמאפשר הגנה יחסית, כלומר בתוך חברות המאפשרות זאת כחלק אינטגרלי מהתרבות האירגונית.
דוגמה לכך הוא מיזם Mind the gap, שהחל לפני כ-5 שנים כיוזמה ישראלית מקומית של מיכל סגלוב ודניאלה רייכמן-אהרונוב, מהנדסות תוכנה ב-Google ישראל. המיזם, שהחל כחלק מתוכנית ה- 20% של גוגל, המאפשרת לעובדיה לתרום עד כ- 20% מזמן העבודה לפרויקטי יזמות, מנסה לטפל בפערי כמויות הנשים העובדות בשוק ההיי-טק.
"מבחני התאמה מ-2008 הראו כי כ- 56% מהתלמידות שנבדקו נמצאו מתאימות לתחום מדעי המחשב, בעוד שרק כ-15% מהתלמידות בחרו בפועל לעסוק בו", מספרות סגלוב ורייכמן-אהרונוב. "הפער הוסבר בתפיסה מסורתית שגויה על המקצוע ולעיתים פשוט בחוסר מודעות".
המיזם עודכן ושונה בתהליך של ניסוי וטעייה, עד שהתייצב על שלושת חלקיו - הרצאה על טכנולוגיה, פגישה עם פאנל של מהנדסות ואף סיור במשרדי חברת גוגל, שהפך לימים למעין פאנל לא רשמי של המיזם. אלה אומצו ושוכפלו בחו"ל, כחלק מפרויקט גלובלי זהה.
"התחלנו את התוכנית כדי שבנות צעירות יתלהבו ממדע וטכנולוגיה כמונו, מספרות היזמיות. "היום, חמש שנים אחרי, אנחנו גאות לארח כ-1,500 בנות בשנה, בתמיכה של פרופ' יוסי מטיאס, מנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של Google בישראל ובעידוד גוגל העולמי". כל בתי ספר שמעונין בכך, יכול להגיש בקשה להשתתף בתוכנית בכתובת זו.
אפליקציה לתלמידים
המיזם: King Solver.
שם היזם: דויד עציוני ועומר גרנות.
מאיץ: Startapp factory.
KingSolver היא אפליקציה שמאפשרת לתלמיד לצלם ולשלוח (Point and Shoot) באמצעות מכשיר הסלולר שלו, בעיות במתמטיקה ולקבל פתרון מנומק, תמורת 10 שקלים לכל היותר לפתרון. בעתיד הכוונה היא להרחיב את פתרון הבעיות לתחומי לימוד נוספים.
"אנחנו לא מנסים לספק פתרון עוקף מאמץ או מורים פרטיים, אלא פתרון מקיף שמאפשר להבין את המחשבה שמאחורי התשובה", מסביר עומר גרנות, השותף להקמת המיזם. "הייחודיות שלנו מול אתרים ופתרונות דומים, זה היכולות להגיב בזמן אפס". עציוני מוסיף כי למיזם יש גם אפשרות לתת מענה לבעיה נקודתית לפני מבחן עבור התלמיד, דבר שלעתים יכול להשפיע על בטחונו העצמי, וכן מהווה פלטפורמה לסטודנטים ומורים פרטיים להכנסה נוספת, תוך שימוש בבקרת איכות ומנועי דירוג מאידך.
המיזם הסתייע במאיץ Startapp factory, שיכול להיחשב כסטארטאפ בפני עצמו. "אחד הכלים העיקריים והחזקים ביותר בתוכנית שלנו הוא דעת הקהל", מסביר ערן אלפונטה, מנהל ויזם המאיץ. "העבודה בשלבים, תוך הצגה מול קהל אמיתי בסיום כל שלב כחלק מובנה מתהליך העבודה, בשילוב הצבעת הקהל על המיזמים במודל כוכב נולד - כמוה כמדד הצלחה וקביעה בפועל המשך חייו וכיוונו של מיזם במאיץ".
אלפונטה מוסיף כי "הקהל מצביע ומכריע, האם נידרש Pivot או שכמו בתוכניות ריאליטי, המיזם לא מקבל מספיק קולות וההשקעה בו מופסקת. כאשר מיזם כמו king Solver מקבל את הגיבוי מהקהל שלב אחרי שלב, הדבר מעיד על יכולתו להצליח".
משלטי החוצות אל הנייד
שם המיזם: Screemo.
שם היזם: אדיר צימרמן, דותן קופולוביץ', יהונתן צור.
מאיץ: Microsoft.
Screemo היא פלטפורמה טכנולוגית שמחברת את עולם ה-off-line לעולם ה-on-line האינטרנטי ומאפשרת ליצור תוכן אינטראקטיבי אמיתי בין מכשירי הסלולאר לשלטי חוצות בצורה קלה, מהירה ובעיקר זולה.
"הטכנולוגיה של Screemo מאפשרת להרים קמפיין בשלטי חוצות המחוברים לאינטרנט ויוצרים דרכם חיבור עם אנשים בשטח", מסביר אדיר צימרמן, מנכ"ל ומייסד המיזם. "אופציה נוספת היא נקודות המכירה כמו קופות ברשתות קמעונאיות, או לתת לאוהדים באירועי ספורט לשחק בינם לבין עצמם או מול חבריהם באולם, תוך חיבור לעולם המדיה החברתית, הכל בשבריר מהזמן והעלות של קמפיין רגיל".
"הקצבים שבו המאיץ עובד הם עצומים", מוסיף צימרמן. "אם הייתי צריך מומחה לתמחור, המאיץ מיד הפנה אותנו למנטור ייעודי, בדרך כלל מנכ"ל שבתוך כמה ימים אפשר לנו פגישה וייעוץ, שלכל אחר היה לוקח שבועות לקבוע. כלומר אחד מהיתרונות העיקריים הוא פתיחת הדלתות לאנשים ולשווקים חדשים". צימרמן מוסיף כי אם בתחילה המיזם פנה רק לשוק האמריקאי – בעקבות המאיץ של מיקרוסופט נוצר חיבור עם שווקים חדשים ומשקיעים שלא היו מגיעים אליהם בדרך אחרת.
"המאיץ מראה לך מהר מאוד אם אתה בכיוון הנכון או שאתה חייב לעשות תיקון מיידי", הוא מסביר. "לא פחות חשוב, המנטורים מביאים עמם עולם של ניסיון עסקי, שעוזר ליזם הטרי לברור ההזדמנויות שעלולות לנווט אותו לפוקוס אחר. מדובר בקפיצת מדרגה אמיתית - מחברה הנאבקת בשיניה על שיעור גדילה ליניארי מתון, הפכנו לחברה מהודקת יותר שחווה היום שעור צמיחה אקספוננציאלי (מעריכי)".
לפנייה לכתב/ת 
