שתף קטע נבחר

חשבון יו"ש

גושי ההתיישבות לא יעברו לפלסטינים, A ו-B לא יהיו שלנו, ואפילו הבית היהודי מבין למרות הצהרותיו - הוויכוח היחידי הוא על שטחי C. שמאל, ימין: עשרים שנה אחרי אוסלו, בואו לפחות נתווכח על השאלה הנכונה

בימי נעוריי במערב השומרון ארץ ישראל הייתה שלמה. שתי גדות היו לירדן, אחת כולה שלנו אחת שלהם. המורה בבית הספר היסודי הובילה קבוצת תלמידים לבית הבד בכפר הסמוך. תלמידי כיתה י"ב למדו נהיגה ברחובות רמאללה. בגוש קטיף רכבו על סוסים מהחווה המקומית ובחוף עזה היה חול ים זהוב ומלון לנופשים באזור. השגרה התגברה על הקונפליקט הדתי, ונדמה היה שהאינתיפאדה הראשונה התמוססה כמו רסיס בישבנה של ההיסטוריה.

 

כך עד שנות ה-90 והסכמי אוסלו. מה שהיה נעלם על מדשאות הבית הלבן. רבין, כראש ממשלה, חתם - ונרצח בידי יהודי. נתניהו, שעמד בראש המחאה נגד אוסלו, עלה לשלטון והמשיך לשמור על אותם הסכמים.

 

20 שנה אחרי, המציאות השתנתה. אינתיפאדה נוספת פרצה, אין שלום עם הפלסטינים, אבל גם אין ארץ ישראל השלמה. שטחי A ו-B נותרו תחת שליטה פלסטינית. יהודים לא גרים ולא נכנסים לשם. לפלסטינים יש דגל, המנון וכוח צבאי בתוך איו"ש - כל הסממנים של מדינה. ברצועת עזה הוקמה מאז ההתנתקות מדינה פלסטינית נוספת, שנשלטת בידי ארגון טרור ומסכנת את ישראל. שתי מדינות לעם אחד. ללא הגדרה וללא שלום.

 

להתווכח על השאלה הנכונה סביב ההתנחלויות (צילום: lowshot.com) (צילום: lowshot.com)
להתווכח על השאלה הנכונה סביב ההתנחלויות(צילום: lowshot.com)

 

זאת המציאות - לטוב או לרע. השמאל מכיר בה. גם רוב הימין מכיר בה, אך לא מדבר עליה. הוויכוח על ארץ ישראל השלמה מתנהל כאילו חזרנו אחורה לתחילת ‭.1993‬ דנים על יהודה ושומרון כמו אין בתוכם שטחים שמוגדרים כרשות פלסטינית.

 

נאום נתניהו בבר-אילן הציב לראשונה את רעיון שתי המדינות לשני עמים בתוך הימין. למרות הביקורת שחטף משמאל על חוסר רצינות וחוסר כוונה, נתניהו שם על השולחן את הנוסחה שהתנגד לה נחרצות בעבר, וחזר עליה שוב ושוב. העובדה שהסיכוי להסכם שלום הוא קלוש לא שינתה את ההצהרה.

 

מנגד, נאמני ארץ ישראל השלמה הודיעו על התנגדות נחרצת. מיעוט בקצה הימני הציע לספח הכל - כולל מיליון וחצי פלסטינים. מדינה דו-לאומית שמסוכנת לציונות, עם הסתמכות על אלוהים ועל הערכות דמוגרפיות. האחרים, עם הרגליים על הקרקע, ניסו למצוא דרכי ביניים.

 

כך גם מפלגת הבית היהודי. התוכנית המדינית שלהם ערב הבחירות מדברת על סיפוח שטחי ‭.C‬ מתוך הכתוב אפשר ללמוד על מה שלא כתוב. המציאות השתנתה גם בעיני המפלגה ששוללת את רעיון שתי המדינות לשני עמים. סיפוח שטחי C משמעותו השארת היתר לפלסטינים. כלומר: הכרה בתוצאות הסכמי אוסלו עד כה. הרסיס האמיתי בחזון ארץ ישראל השלמה הוא ‭40%‬ שטח פל

סטיני. הטרמינולוגיה לא משנה דבר: רשות פלסטינית, ישות או מדינה מפורזת. המציאות מחייבת את הימין להסתכל במראה.

 

אפשר לצמצם את הוויכוח בין הימין לשמאל. גושי ההתיישבותׁ ‭(12%)‬ לא יעברו לידי הפלסטינים. שטחי A ו־‭,B‬ כ־‭,40%‬ לא ייושבו עוד על ידי ישראלים. נותרו ‭48%‬ משטחי ‭,C‬ ועליהם כ־100 אלף מתנחלים. על השטח הזה יש ויכוח נוקב, רציני. ויכוח שחוצה בין מחנות בישראל. אלא שבניגוד לשיח הציבורי, אין בו דבר מהמאבק שהתנהל בשנות ה־90 סביב שאלת ארץ ישראל השלמה. 20 שנה אחרי החתימה על ההסכמים, הגיע הזמן שלפחות נתווכח על השאלה הנכונה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים