לפיד: חוק הגיוס יסייע לחרדים. פרוש: זו רדיפה

עוד צעד בדרך למהפכת הגיוס לצה"ל: הממשלה אישרה היום (א') את "חוק פרי", הוא המתווה לשוויון בנטל. 14 שרים תמכו בהצעה, 4 נמנעו. לפי המתווה, שאושר במאי האחרון בוועדה שבראשה עמד השר יעקב פרי, צעירים חרדים בגיל 21 יחויבו להתגייס לצה"ל בעוד ארבע שנים, למעט 1,800 בכל שנתון שיוגדרו "עילויים" וימשיכו ללמוד תורה. הוועדה המליצה גם כי יוטלו סנקציות פליליות על חרדים שישתמטו. השרים שנמנעו הם שלושת שרי ישראל ביתנו - סופה לנדבר, יאיר שמיר, ויצחק אהרונוביץ' - ואורי אריאל מהבית היהודי.

לאחר מכן הביעה ועדת השרים לענייני חקיקה תמיכה בחוק, אולם יו"ר הוועדה, השרה ציפי לבני, הביעה הסתייגות ודרשה כי לממשלה תובא הצעת החלטה שלפיה ייקבע כי ביום שבו חרדים יחויבו בשירות מלא, יחול עקרון השוויון ובני ישיבות ההסדר יחויבו בשירות באורך זהה. בהמשך יובא החוק לאישור הכנסת.

עוד בערוץ החדשות של ynet:

לרדת מהמיטה ולא לזוז: דו"ח צפיפות תאי הכלא

מאות הפגינו בסכנין ובכפר כנא בעד מורסי

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס בפתח ישיבת הממשלה לנושא ואמר כי "אחרי 65 שנה נאשר היום את המתווה לשוויון בנטל. נעשה את השינוי בהדרגה תוך התחשבות בצרכים המיוחדים של הציבור החרדי. המטרה שלנו היא כפולה - שילוב של צעירים חרדים בצה"ל ובשירות האזרחי ושילובם בשוק העבודה. אני מייחס חשיבות רבה לשילובם של ערביי ישראל, המתווה עדיין איננו שלם אך יש לטפל בסוגיה זו".

החוק, שהיווה נדבך מרכזי במערכת הבחירות האחרונה ובסיס לסכסוך פוליטי עתיק יומין, מתבסס על עקרונות ועדת פרי. היא קבעה, בין היתר, כי מועמדים לשרות יוכלו לדחות גיוסם לתקופה של עד שלוש שנים וכי משתמטים משירות יסתכנו בהטלת סנקציות פליליות עליהם. הצעת החוק מהווה תיקון לחוק שירות הביטחון הכללי, מחליפה את חוק טל ומשלבת לראשונה את תלמידי הישיבות בשירות צבאי או אזרחי.

"מעבירים שינוי היסטורי". לפיד, היום(צילום: מרים צחי)

שר האוצר ויו"ר "יש עתיד", יאיר לפיד, אמר לפני ישיבת הממשלה כי "אחרי 65 שנה אנחנו מתקנים את העיוות של השוויון בנטל. זה לטובת החברה החרדית ולטובת החברה הישראלית. כולנו מתרגשים, זה דבר שהפיל ממשלות וגמר קריירות של פוליטיקאים. אחרי שלושה חודשים וחצי שהממשלה קיימת אנחנו מעבירים היום שינוי היסטורי".

"לבית היהודי חלק עיקרי בהרס הבית החרדי"

בתגובה חרדית ראשונה על הגעת החוק לממשלה, אמר ח"כ מאיר פרוש כי מדובר ב"יום עצוב ליהדות החרדית". לדברי פרוש, "היום הזה יירשם כיום שחור בתולדות היישוב היהודי. ההתעמרות של הממשלה במיעוט החרדי גובלת ברדיפה ובאכזריות, אין להם מנדט לנהל כך את המדינה. הבית היהודי מזמן כבר שרף את הבית ויש לו חלק עיקרי בהריסת הבית החרדי".

גם ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה) התייחס לאישור החוק בממשלה ואמר כי "עולם התורה והישיבות נמצא בחזית ופוגעי הדת מנסים לעקור את כל הקדוש והיקר לנו, אך מזימתם לא תצלח בידם. מי שחושב שבכפיה, בכוח, בסנקציות, בגזירות ובאיומים יכניעו את לומדי התורה – טועה טעות מרה. מוטב שיסתכל להיסטוריה הארוכה של עמנו וייווכח שההפך הוא הנכון. לומדי התורה, בני הישיבות הקדושות, יעדיפו כמובן ללכת לכלא, להיענש כלכלית ולספוג כל עונש בעוון לימוד התורה. נצח ישראל לא ישקר".

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) הגיב אף הוא בחריפות. לדבריו, "ההחלטה היא כתם על מדינת ישראל שהופכת להיות המדינה היחידה בעולם אשר קובעת כי לימוד תורה איננו דבר לגיטימי. לומדי התורה שמגנים על העולם כולו כמאמר הנביא 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי' - הם התשתית שעליו קיים העם היהודי. אם מישהו סבור שבגלל החוק יהיה אחד שיסגור את הגמרא ויפסיק ללמוד תורה - טועה טעות חמורה. אנו לא מתייחסים לפוליטיקאים שהפכו את הנושא לאג'נדה פוליטית. זה לא יסולח לראש הממשלה נתניהו שקיבל מאיתנו תמיכה גורפת עשרות שנים, ולנפתלי בנט יו"ר יו"ר הבית היהודי, שנחשבת מפלגה דתית ויש בקרבה לומדי תורה".

השר פרי (יש עתיד) ציין כי "65 שנה מדינת ישראל מתלבטת בבעיה רגישה, בעיה מאוד חברתית, שאני מאוד מקווה שעם אישורה נהיה עדים לגיוס בני ישיבות ולהתנדבות לשירות האזרחי. נבנה חברה שוויונית, צודקת ואמיתית יותר. אני בטוח שחברי הממשלה מבינים את גודל האחריות המוטלת עלינו".

השר עמיר פרץ (התנועה), שהסתייג בוועדה שאישרה את מתווה החוק, אמר היום

כי "לאורך כל הדרך טענתי ששאלת ישיבות ההסדר בעייתית. בעוד כמה שנים אין ספק שהמצב לא יהיה דומה למה שקורה עכשיו. מצד אחד כולם רוצים שירות אזרחי, אבל זה דבר שיש לתקצב. יש לקיים על זה דיון מעמיק. כרגע מצהירים הצהרות גדולות אבל מתעלמים מהבעיות".

שרת המשפטים ציפי לבני אמרה כי "הצעת החוק לא מבשרת שוויון בנטל. זה חוק שהוא בבחינת הרע במיעוטו שמקבע אי שוויון - דחייה של ארבע שנים, פערים בגיל הגיוס ואי שוויון באורך השירות בין ישיבות ההסדר לחרדים. המקור לאי שוויון הזה, מקורו בחילופי כוח פוליטי בממשלה. את מקומם של החרדים בממשלה תפסו נציגי בני ישיבות ההסדר". את תמיכתה ותמיכת חברי מפלגתה בהצעה על אף הביקורת, נימקה: "למרות הפגמים, החוק הזה בכל זאת מצביע על רפורמה רצויה בגיוס. מאחר שהיועץ המשפטי לממשלה קבע שלעניין האי שוויון יש להידרש ביום שבו יחל גיוס החרדים, אנחנו דוחים את המאבק הזה לאותו מועד. נדרוש לפתוח מחדש את ההסכם הבלתי ראוי עם בני ישיבות ההסדר".

גם השר אורי אריאל (הבית היהודי), אחד הנמנעים, התייחס לאישור החוק בממשלה: "הורדנו מסדר היום את חובת גיוס הבנות, העלינו את מספר הפטורים מ-150 ל-1,800 פלוס 300 בישיבות הציוניות הגבוהות. קבענו את 21 כגיל גיוס ולא 18, גיל הפטור יהיה 26 ולא 28 וישיבות ההסדר יוארכו לשירות של 17 חודש. אנחנו עושים צעד משמעותי לקראת השתלבות הציבור החרדי. הצלחנו בבית היהודי לקחת חוק רע ומנותק ולהגיע למתווה מוסכם וראוי שפועל לשילוב הציבור החרדי בצורה מדורגת וסבלנית. אני מאמין שגם סוגיית הסנקציות הפליליות תבוא לידי פתרון בוועדה בכנסת".

Read this article in English