שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שירה: "אהבה היא כמו ציפור"
    "כשאוהבים מישהו חזק חזק/ ביצה נשברת בתוך הלב. כל הדרך אל הגן שתקנו. נשאתי אותך על הכתפיים/ בכבדות ובגאווה". שירים מאת יקיר בן-משה

    אבן השתייה

    מִיכָאֵל, שְׁנֵינוּ יוֹדְעִים שֶׁהָרְגָעִים

    הַמְּתוּקִים בְּיוֹתֵר שֶׁלָּנוּ

    מִתְקַיְּמִים

    כְּשֶׁאָנוּ מַבִּיטִים זֶה בָּזֶה וְעוֹשִׂים קָקִי.

     

    דְּמָמָה, דָּבָר אֵינוֹ חוֹצֶה אֶת הַמַּבָּט הַמְּעֻרְפָּל,

    הָעִקֵּשׁ וְהַנָּחוּשׁ,

    הַנִּזְרָק מִן הַפָּנִים הַמִּתְאַדְּמוֹת.

     

    אֲנִי עַל הָאַסְלָה, אַתָּה בָּעֲגָלָה,

    שׁוֹתְקִים אֶחָד מוּל הַשֵּׁנִי.

     

    הַבַּיִת עוֹצֵר אֶת נְשִׁימָתוֹ.

     

    לְאַחַר מִכֵּן, אֲנִי מֵסִיר מִמְּךָ אֶת הַחִתּוּל הַמְּלֻכְלָךְ

    וּכְבָר שְׁנֵינוּ בַּסָּלוֹן, שׁוֹמְעִים אֶת הַכּוֹרָל הַבָּלֶטִי

    מִקַּנְטָטָה 78 שֶׁל בַּאךְ, בְּעוֹדְךָ מַנִּיחַ רֹאשׁ קָטָן

    עַל כְּתֵפִי הַשְּׂמָאלִית.

     

    זֶהוּ קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים. אֶבֶן הַשְּׁתִיָּה.

     

    גּוּפְךָ לוֹהֵט עַל צַוָּארִי,

    יָדַי מְעַכְּסוֹת בַּעֲדִינוּת אֶת גַּבְּךָ לִצְלִילֵי אַבּוּב וְכִנּוֹר,

    רַגְלַיִם מוּנָפוֹת לַצְּדָדִים וְהָרֹאשׁ

    מִתְנוֹעֵעַ בְּלַהַט הַצֶּ'לוֹ; הַאֻמְנָם תִּינוֹק?

    וַהֲרֵי אַתָּה כְּבָר עֵר לְתוֹךְ הָעוֹלָם, לוֹטֵשׁ עֵינַיִם

    לְתוֹךְ אֹפֶק שֶׁל גַּלִּים וּמְאוֹרוֹת.

     

    בְּלִי מִלִּים,

    הַצְּלִילִים סוֹבְבִים אוֹתָנוּ

    כְּמוֹ חַיּוֹת הַמְּקַנְּאוֹת בַּיָּרֵחַ הַמֻּשְׁלָם.

     

    זֹהַר כְּחַלְחַל מֵצִיף אֶת הַבַּיִת.

     

    אגרוף יופי

    כֻּלָּם מְצַפִּים מִמֶּנִּי לִכְתֹּב שִׁירִים, לְהִתְעַמֵּל, לָשׁוּב וּלְגַדֵּל תַּלְתַּלִּים –

    וַאֲנִי טוֹעֵן שֶׁטּוֹב לִי כָּכָה, כָּל עוֹד בְּנִי אוֹמֵר "יֹפִי, אַבָּא"

    כְּשֶׁהוּא מַצְלִיחַ לְהַכְנִיס אֶת הַמּוֹצֵץ לְכִיס הַמִּכְנָסַיִם.

    וְזֶה בֶּאֱמֶת קָשֶׁה,

    הַמּוֹצֵץ גָּדוֹל וְהַכִּיס רָווּי קְפָלִים.

    לִפְנֵי כַּמָּה יָמִים קָטַפְתִּי לוֹ שׁוֹשַׁנָּה וְהִצְבַּעְתִּי עַל קִפְלֵי עֲלֵי הַכּוֹתֶרֶת,

    שֶׁאֵינָם דּוֹמִים לְדָבָר, גַּם לֹא לֶאֱלֹהִים.

    הַשּׁוֹשַׁנָּה הַזּוֹ הִיא הַסּוֹד הֶעָמֹק שֶׁל הַטֶּבַע! יָכוֹל הָיִיתִי לוֹמַר לוֹ,

    אֲבָל שָׂמַחְתִּי שֶׁלֹּא הוֹסַפְתִּי דָּבָר לִתְחוּשַׁת הָרִאשׁוֹנִיּוּת.

    אֲפִלּוּ עַל צֶבַע הַצֶּבַע לֹא הוֹסַפְתִּי מִלָּה.

    רַק לָחוּשׁ אֶת הַשּׁוֹשַׁנָּה מִתְפַּתֶּלֶת בְּתוֹךְ תּוֹכָהּ,

    אֶגְרוֹף יֹפִי קָפוּץ וּמְרֻכָּז.

    כֻּלָּם מְצַפִּים מִמֶּנִּי לִכְתֹּב שִׁירִים וַאֲנִי מְגַלֶּה אֶת הָעוֹלָם:

    הִנֵּה פֶּרַח סַבָּא, שֶׁבְּפוּוּ אָרֹךְ מַתִּיז אֶת תַּלְתַּלָּיו, וְהִנֵּה פֶּרַח יֶלֶד צָהֹב

    שֶׁבַּלַּיְלָה, כְּשֶׁיּוֹצֵא הַיָּרֵחַ, מִתְקַפֵּל פְּנִימָה בְּבַיְשָׁנוּת;

    הִנֵּה עֵץ בְּרוֹשׁ, שֶׁאֲפִלּוּ הַדֻּבִּי לֹא יָכוֹל לַעֲקֹר מִמְּקוֹמוֹ

    וְרַק שְׁרִיקָה שֶׁל עוֹרֵב

    הַמְּחַפֵּשׂ אֶת אִמּוֹ, מַרְעִידָה אֶת עָלָיו;

    וְהִנֵּה עֵץ פִיקוּס, שֶׁהוּא יָרֹק תָּמִיד וּמְכַסֶּה אֶת כָּל שְׂדֵרוֹת הָעִיר –

    אָז אֵיפֹה הָאֵיקָלִיפְּטוּס, שׁוֹאֵל הַפָּשׁוֹשׁ בֶּן הַשְּׁנָתַיִם, וַאֲנִי צוֹחֵק, אֵין.

    הָאֵיקָלִיפְּטוּס בַּבַּיִת שֶׁלּוֹ, רָחוֹק בְּאוֹסְטְרַלְיָה אַחֲרֵי הַגַּלִּים.

    כֻּלָּם מְצַפִּים מִמֶּנִּי לְמִלִּים, אֲבָל אֲנִי מְגַלֶּה בַּדְּמָמָה אֶת רֵיחַ הָעוֹלָם,

    אֶת זְהִירוּת הַסִּרְפָּד, אֶת לַהַט הַשֶּׁסֶק הַמִּשְׁתַּזֵּף

    וְאֶת הַדְּקִירָה הַמְּתוּקָה שֶׁל הַדֶּקֶל הַגָּבוֹהַּ,

    הַמַּכְאִיבָה יוֹתֵר מֵרֹמַח בַּרְזֶל אוֹ מֵעֵט נִנְעָץ בְּדַף נְיָר.

    כִּי הַלֵּב שֶׁלָּנוּ עָמֹק, וּכְמוֹ הַשּׁוֹשַׁנָּה הוּא רָווּי סוֹדוֹת,

    וְלֵךְ תְּנַסֶּה לְהַכְנִיס לְתוֹכוֹ מוֹצֵץ –

    אוּלַי אָז תַּצְלִיחַ לִצְעֹק "יֹפִי, אַבָּא" וְלָרוּץ לִזְרוֹעוֹתָיו,

    רָטֹב מֵאַהֲבָה.

     

    הפלגה נכונה

    לְבַסּוֹף הִצְמַדְתִּי כַּפּוֹת יָדַיִם זוֹ אֶל זוֹ

    וְהִדַּקְתִּי חָזָק אֶת פְּרוּסוֹת הַלֶּחֶם, שֶׁהַגְּבִינָה לֹא תִּזַּל.

    זֶהוּ, אָמַרְתִּי, קַח מִטְרִיָּה, זָזִים לַגַּן.

    אֲבָל אַתָּה הִמְשַׁכְתָּ לִרְבֹּץ עַל הַשָּׁטִיחַ,

    מְשַׂחֵק עִם הַצַּעֲצוּעִים שֶׁל אָחִיךָ הַקָּטָן, מַקְשִׁיב

    לַשְּׁמִינִית שֶׁל שׁוּבֶּרְט, לֹא מְמַהֵר.

    הִבַּטְתִּי בַּשָּׁעוֹן, מְנַצֵּל אֶת הַזְּמַן לְהִתְלַבֵּשׁ לָעֲבוֹדָה,

    לְהַכְנִיס סְפָרִים לַתִּיק – וּפִתְאוֹם אָמַרְתָּ, אַבָּא,

    אַהֲבָה הִיא כְּמוֹ צִפּוֹר. כְּשֶׁאוֹהֲבִים מִישֶׁהוּ חָזָק חָזָק,

    בֵּיצָה נִשְׁבֶּרֶת בְּתוֹךְ הַלֵּב.

    כָּל הַדֶּרֶךְ אֶל הַגַּן שָׁתַקְנוּ. נָשָׂאתִי אוֹתְךָ עַל הַכְּתֵפַיִם

    בִּכְבֵדוּת וּבְגַאֲוָה, כְּמוֹ עֵץ הַנּוֹשֵׂא אֶת פִּרְיוֹ.

    אֲפִלּוּ מֶזֶג הָאֲוִיר עָצַר אֶת נְשִׁימָתוֹ כְּשֶׁהָרָקִיעַ הִרְכִּין אֶת מִצְחוֹ

    לְהַמְטִיר גְּלִימָה לְבָנָה עַל רֹאשֵׁנוּ.

     

    השירים לקוחים מתוך הספר "אח, לו היה לנו קלרינט", מאת יקיר בן-משה, שראה אור לאחרונה בסדרת "כבר" בהוצאת מוסד ביאליק.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    יקיר בן-משה. "דממה, דבר אינו חוצה את המבט המעורפל"
    צילום: רותם פלדנר
    לאתר ההטבות
    מומלצים