אסטוניה: בחירות בקוד פתוח

ממשלת אסטוניה פירסמה את הקוד של מערכת ההצבעות המקוונת שלה, כדי לבחון אותה ולהרגיע את המבקרים. כך על פי דיווח של ארסטכניקה. לפי ועדת הבחירות המרכזית באסטוניה, הציבור, שיודע לקרוא קוד תוכנה, יוכל לעבור על הקוד, לנתח אותו ו"לתרום לפיתוח ולאבטחה שלו". עד כה הקוד היה זמין רק למי שחתם על הסכם סודיות. 

אסטוניה הייתה למדינה הראשונה בעולם שאפשרה הצבעה דרך האינטרנט מאז 2007, באמצעות תעודה דיגיטלית שמתחברת לקורא מיוחד. יש לאזרחים אפשרות להצביע מספר פעמים במהלך מספר ימים בשביל למנוע הצבעה תחת איום, וזאת במקביל לאפשרות להצביע רגיל באמצעות פתק - לאזרח שירצה בכך. כרגע החלק של שרת הבחירות הוא זה שנפתח לעיון הציבור. החלק של התוכנה בבית שקוראת את הכרטיס ושולחת את הבחירה עדיין נשארת סגורה - מחשש שפתיחה שלה יהפוך אותה קלה לזיוף.

שיטת ההצפנה עובדת בצורה כזאת שלמרות שמתחברים באמצעות התעודה מהמחשב בבית, הבחירות נשארות חשאיות. בעזרת תעודת הזהות החכמה, האסטונים יכולים לבצע עוד פעולות שונות ורבות מול הממשל מהבית. יורם אורן, יועץ לאבטחת מידע אומר ל-ynet כי אסטוניה היא המדינה המתקדמת ביותר בעולם בתחום וכי גם בבנקאות מקוונת הם מובילים עם שימוש של 99 אחוז מהלקוחות.

אורן אומר כי לצעד הזה יש יתרונות. כאשר מומחים רבים מעיינים בקוד, הם יכולים למצוא יותר תקלות ואפשרות לחבל בבחירות מאשר ועדת מומחים קטנה. יחד עם זאת הוא מסביר שבמערכת כזאת זו גם חרב פיפיות. אפשר למצוא פגיעות במערכת ועל סמך הגילוי לערער על תוצאות הבחירות במדינה. עוד הוא אומר כי למרות שמעורבת בעניין חכמת ההמון יתכן שדווקא גורמים עוינים ימצאו בעיות במערכת וינצלו אותן או יסחרו בהן במקום לדווח לממשלה. "אנשים מן השורה לא ירצו להשקיע בזה", אומר אורן, "אם אני מתפרנס מאבטחת מידע, אולי אני אעיף בזה מבט אבל לא אשקיע בזה זמן. לכן זו סיטואציה שבה מי שישקיע בזה, זה מי שירוויח מזה מאשר מישהו אידאליסט".

(צילום: European Parliament/Pietro Naj-Oleari)

ובישראל?

העניין נידון בשנים האחרונות ונבחן, ואף אוזכר בימים האחרונים בוועדת הכספים, אך נכון להיום בישראל אין בחירות אלקטרוניות כלליות, ולפיכך אין קוד של מערכת שאפשר לשחרר לציבור. מה שכן יש בישראל הן בחירות אלקטרוניות מקדימות במפלגות הגדולות, שבאחרונה שוב התגלו בהן תקלות ושיבושים. החברות שמפעילות את הבחירות הללו הן חברות פרטיות, ואין להן אינטרס כלכלי לשחרר קוד של מוצר שאותו פיתחו באופן עצמאי.

עו"ד יהונתן קלינגר, המומחה בדיני רשת ופעיל בתנועה לזכויות דיגיטליות, העוסקת בהגנה ובקידום זכויות פרט וקהילה בעידן הדיגיטלי, אומר כי הוא ישמח אילו גם בישראל ישחררו את הקוד אם בחירות אלקטרוניות יתקיימו. עם זאת, הוא טוען כי מהכרתו עם הגורמים בארץ, סביר להניח שיבקשו דווקא להסתיר את המערכת מחשש לפגיעה בה. אורן אומר כי מדובר בעניין של עלות-תועלת בסופו של דבר. "אם הייתי עומד בסיטואציה שאין אמון בקוד ממשלתי, הייתי שוקל את זה, אבל הסיכוי הוא שזה ילך לשוק של סחר בפגיעיות".

• לעיון בקוד המקור של מערכת ההצבעה באסטוניה