שתף קטע נבחר

גם בבית: המעסיק יכול להגביל בשימוש בפייסבוק

"אוף, אני שונא את הבוס שלי!" או "נמאס לי לעבוד", הם משפטים שעשויים לעלות בראשכם, אבל אם חשבתם לכתוב אותם בפייסבוק - עצרו כאן ועכשיו. אמירות פוגעניות או זליגת מידע רגיש ברשתות החברתיות, מסכנים את המעסיקים. יש לקבוע כללי התנהגות בשימוש בהן גם בשעות הפנאי (דעה)

הרשתות החברתיות כמו "פייסבוק", "טוויטר", "לינקדין" ו"גוגל פלוס" הפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד מחיינו. נכון לפברואר 2013, היו בישראל כ-3.78 מיליון משתמשים רשומים ברשת ה"פייסבוק", המהווים כ-50% מהאוכלוסייה. לעובדות אלה יש מן הסתם השפעה גם על מקומות העבודה, התרבות הארגונית שלהם ומערכת היחסים בין העובדים למעסיקים.

 

 

אצל לא מעט מהמשתמשים, השימוש ברשתות החברתיות יוצר תחושה של מרחב חברתי מוגדר וברור, שניתן לומר בו כל מה שעולה על הדעת, כפי שהיו עושים לו היו מקיימים שיחת טלפון או מפגש בין חברים על כוס קפה.

 

אלא שתחושה זו מוטעית, שכן מה שמועלה ברשת החברתית יוצא ממתחם הפרטיות למתחם הציבורי והופך להיות חשוף לא רק לעיני החברים ברשת. לעתים קרובות המידע נחשף גם לגורמים נוספים, שלא בהכרח הוספו כחבריו של המשתמש, זאת לנוכח האמצעים הקיימים באותן רשתות להפצת מידע.

 

סכנות למעסיק

שימוש של עובדים ברשתות החברתיות טומן בחובו גם סכנות למעסיק. כך למשל, אם עובד בפירמת רואי חשבון שב לביתו בשעות הלילה לאחר יום עבודה ארוך, גולש ברשת החברתית וכותב לחבריו על היום הקשה שעבר עליו ועל ההנפקה הגדולה של החברה בה הוא מטפל - הוא עלול לגרום נזק רב למעסיקו ולאותה חברה בחשיפת מידע סודי ורגיש זה.

 

גם הבעת דעות פוגעניות או סקסיסטיות, או השתלחויות חסרות רסן שעשויות להיות עוולה של לשון הרע, גורמות נזקים. כך למשל, משרד עורכי דין הגיש לאחרונה תביעת דיבה על סך 400 אלף שקל נגד עורכת דין שעבדה בו, זאת לאחר שפרסמה בדף הפייסבוק שלה פרסומים בגנותו, שכללו התבטאויות כמו "בהמות" ו"כל כלב בא יומו".

 

הפתרון: מדיניות מסודרת

הדרך הנכונה למעסיקים להתמודד עם השימוש שעובדים עושים ברשתות החברתיות היא באמצעות קביעת מדיניות מסודרת להתנהגות ברשתות חברתיות, שתעוגן בנוהל כתוב עליו יחתום כל עובד ועובד. על הנוהל לכלול בין היתר, כללי התנהגות בהם מחויבים העובדים בשימוש ברשתות החברתיות בזמן העבודה.

 

הפסיקה הכירה בזכותו של המעסיק לקבוע מגבלות בעניין במסגרת נוהל מסודר, על-מנת למנוע תופעה שעובדים משחיתים את זמנם בגלישה באינטרנט במקום לבצע את עבודתם. בהתאם, אפשר לקבוע בנוהל זמנים בהם מותר לגלוש באינטרנט, להגדיר מראש אתרים להם אסור לעובד להיכנס, ולאפשר לאמצעי המחשוב של המעביד לנטר את פעילות העובד ברשת כאשר היא מבוצעת בזמן העבודה.

 

אך לא פחות חשוב - על הנוהל לקבוע כללים להתנהגות הולמת ואתית ברשתות החברתיות, גם מחוץ לשעות העבודה, בשעות הפנאי. על הנוהל להסדיר הנחיות ברורות לגבי שמירה על סודיות מידע של המעסיק ושל לקוחותיו וכן בדבר הימנעות מכתיבה של אמירות פוגעניות ומשתלחות.

 

העובד צריך להיות ער לכך שגם אם הוא גולש ברשת החברתית מביתו בזמנו הפרטי, עליו לנהוג בהתאם לאותם כללי אתיקה המחייבים אותו במקום העבודה. יש לעשות זאת כמובן תוך שמירה על האיזון הראוי בין האינטרסים של המעסיק מחד וזכויותיו של העובד מאידך.

 

נוהל זה עשוי להגביר את המודעות לבעיות הטמונות ברשתות החברתיות, יחזק את התדמית הארגונית ואת הקוד האתי אצל המעסיק וייתן בידו כלים משפטיים טובים יותר להתמודד עם עובדים שפעלו בניגוד לנוהל.

 

הכותב הינו ראש מחלקת דיני עבודה במשרד עורכי דין איתן מהולל & שדות

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים