ארה"ב: 'השיחות מתחילות, רוצים הסכם קבע'

שעות בודדות אחרי שתמה הסאגה בממשלה סביב אישור שחרור האסירים כמחווה לקראת חידוש המשא ומתן המדיני, המריאו הלילה (ב') השרה ציפי לבני ונציג ראש הממשלה, עו"ד יצחק מולכו, לפתיחה הרשמית של השיחות. בהודעה רשמית שפרסמה אמש מחלקת המדינה האמריקנית נמסר שסבב הפתיחה יתקיים היום ומחר: "מזכיר המדינה ג'ון קרי שוחח עם נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ועם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ומסר להם אישית את ההזמנה לשלוח את נציגיהם הבכירים לוושינגטון כדי לחדש רשמית את השיחות על הסכם הקבע".

ארכיון, לבני וקרי. "הזדמנות לפתח נוהלי עבודה"(צילום: רויטרס)

על פי ההודעה, את הפלסטינים ייצגו ראש צוות המו"מ, סאיב עריקאת, ומוחמד שתייה, שבעבר היה חבר בצוות המשא ומתן הפלסטיני. טרם פורסם מי יהיו הנציגים האמריקנים לשיחות. "כפי שהמזכיר קרי הודיע ב-19 ביולי בירדן, הישראלים והפלסטינים השיגו הסכם על הבסיס לחידוש השיחות הישירות על הסכם הקבע", נמסר בהודעה. "הפגישות בוושינגטון יציינו את הפתיחה של השיחות הללו. הן ישמשו הזדמנות לפתח נהלים לתוכנית עבודה".

קרי שיבח את שני המנהיגים ואמר ש"הם הפגינו רצון לעשות את ההסדר בהחלטות קשות שקיבלו והיו האמצעי להגיע לנקודה זו. אנחנו אסירי תודה למנהיגות שלהם".

על המטוס לוושינגטון: בעיקר פסימיות

אבל מעט מאוד אופטימיות צפויה על המטוס בדרך לוושינגטון. גורמי ביטחון וראשי המערכות המדיניות והפוליטיות כולם - כמעט ללא יוצא מן הכלל - מזהירים מפני סרבנות פלסטינית להגיע להסכם ומפני תוצאות הרות אסון שעלולות לבוא בעקבות כישלון השיחות.

אבל ללבני אין ברירה. היא חזרה למערכת הפוליטית עבור מטרה אחת: להתניע את תהליך השלום ולהגיע להסכם עם הפלסטינים. היום, בוושינגטון, בארוחת הערב עם עריקאת ואנשיו ועם מזכיר המדינה, ינסו הצדדים לשבור את הקרח ולפתוח את המשא ומתן ללא חשדנות. אבל גם מי שרוצה להאמין שניתן להתקדם, נשאר זהיר. "הסיכויים שזה יצליח נמוכים מאוד", אומרים גורמים ישראלים המעורים במגעים עם הפלסטינים. "הנושאים הבעייתיים רבים מאוד. קשה מאוד להאמין שאפשר להתקדם. אבל אי אפשר להתעלם מן ההזדמנות שנוצרה, וצריך לתת לתהליך צ'אנס".

אמש אמרה לבני למקורביה: "אני נוסעת בתחושת אחריות כבדה ותקווה גדולה. יש הזדמנות לשני הצדדים לסלול דרך שתוביל לפתרון הסכסוך. אני מאמינה בסיכוי, מודעת לקשיים ומקווה שתהיה התחלה של רצון טוב ואמון הדדי. אין דרך זולת ההידברות הישירה ואת זה נתחיל היום. האינטרס הישראלי-ביטחוני והיהודי-דמוקרטי מחייב מיצוי כל אפשרות כדי להגיע להסדר".

מה שמעיד יותר מכול על היעדר התוכן הממשי של הפגישות הוא משך הזמן הקצר של המסע לוושינגטון. הישראלים יחזרו

לנתב"ג כבר ביום רביעי, אחרי שתי פגישות עם הפלסטינים, אחת מהן ככל הנראה במחלקת המדינה האמריקנית, הרחק מעיני המצלמות. על פי הצפי, פגישה זו נועדה בעיקר לתאם את המשך הדרך: תאריכים, מקומות מפגש, צוותים, דרכי פעולה ותקשורת, סדר יום, פתרון משברים ומנגנון מניעת פיצוצים מוקדמים מדי.

לפלסטינים חשוב לדבר על הגבולות ועל ההתנחלויות. לנתניהו חשוב נושא הביטחון. הפלסטינים רוצים לסנדל את נתניהו עם מפת ויתורים, ואילו הוא מעוניין לקבע תחילה את האחיזה הישראלית בבקעת הירדן. "לא יהיו ויתורים סתם", חוזרים ומבטיחים גורמים ישראלים. "אנחנו באים למשא ומתן הזה כדי לדבר על כל הנושאים, כדי לפתור את כל המחלוקות".

אלא שההערכה היא שנושאים כגון ירושלים והפליטים לאו דווקא יעלו על השולחן כבר בשיחות הראשונות. אלה נושאים רגישים, נפיצים, שאפילו יצחק רבין ביקש לדחות לסוף.

"כמו קודמיו – גם נתניהו הפך את עורו"

מהצד הפלסטיני מגיעים לוושינגטון ראש צוות המשא ומתן עריקאת, ובכיר פתח מוחמד שתייה, שבעבר היה חבר בצוות המשא ומתן הפלסטיני. מומחים למשאים ומתנים קודמים עם הפלסטינים מתקשים להעריך אם נתניהו באמת מתכוון להגיע להסכם. "הוא מבין שהדברים השתנו", אומר ישראלי שבילה שעות ארוכות עם פלסטינים בחדרי המשא ומתן. "כמו

שקרה לקודמיו, גם הוא שינה את כל תפיסותיו והפך את עורו. היום הוא נוהג לגמרי אחרת בהשוואה לעבר, לכן אי אפשר לדעת מה יהיה השלב הבא שלו. פעם הוא אמר שהוא מתנגד לכוח בינלאומי בבקעת הירדן, ועכשיו לך תדע. פעם הוא לא הסכים למדינה פלסטינית, ועכשיו הוא מדבר על הסכנות הדמוגרפיות. כשזה המצב, הכול יכול לקרות ולהשתנות".

בשל הקושי בהגעה להסכם סופי שיכלול גם את רצועת עזה, יש המעריכים כי במהלך המשא ומתן יפנו הצדדים לפתרון ביניים: מעין מדינה פלסטינית ביהודה ושומרון, ללא גבולות סופיים. זאת בשל הקושי הרב הקיים בקיום דיאלוג עם חמאס, המתנגד לעצם המשא ומתן ומסרב להכיר בישראל. "הסכם ביניים יכול להיות הפתרון הטוב ביותר בשלב הזה", מעריכים גורמים ישראלים.

במערכת הביטחון הדעות חלוקות: מצד אחד דוחקים גורמי ההערכה במנהיגות המדינית להתייצב ליד שולחן המשא ומתן על מנת להרגיע את השטח וכדי לא לאפשר לקיצוניים להתחזק. מצד שני, רבים במערכת הביטחון סבורים כי נשיא הרשות, אבו מאזן, לא באמת מתכוון להגיע להסכם ולא באמת מתכון לקבל "החלטות קשות".

"הוא בא למשא ומתן כדי למשוך זמן", אומר גורם מדיני ישראלי. "הוא לא מסוגל לקבל הכרעות, והוא לא רוצה לקבל אותן. הוא נדחק עם הגב אל הקיר על ידי האמריקנים, אז הוא מגיע עכשיו למשא ומתן. אנחנו לא מזהים רצון אמיתי להגיע לקץ הסכסוך ולקץ התביעות. לו היה יכול לפוצץ את המו"מ על נושא האסירים - הוא היה עושה את זה".

(צילום: shutterstock)

סאגת האסירים

עוד לפני ההמראה, את רוב היום החולף העביר נתניהו במירוץ לאשר שחרור 104 אסירים ביטחוניים כמחווה לקראת חידוש השיחות.

שעות ארוכות עברו עד שההצבעה עברה בממשלה ברוב של 13 שרים שתמכו מול שבעה מתנגדים ושני נמנעים.

בישיבת הממשלה הביע ראש השב"כ יורם כהן התנגדות לשחרור חלק מהאסירים ששמם הוזכר כמועמדים לשחרור בימים האחרונים. הוא ציין ששחרור אסירים ביטחוניים פוגע בביטחון הן ברמת האיום המיידי לציבור עקב תופעת "החוזרים לסורם" והן עקב השחיקה בהרתעה. עם זאת ציין כי הכניסה למשא ומתן עם הפלסטינים מספקת "אפקט מסוים של הרגעת השטח ביהודה ושומרון, במיוחד של פעילים המזוהים עם הרשות הפלסטינית".

ראש השב"כ לא נדרש בישיבה להביע תמיכה או התנגדות בעצם החלטת הממשלה לשחרור אסירים ביטחוניים והמלצותיו יובאו לדיון בפני ועדת השרים.