בחירה נגד

לא בוכים על קולות שנשפכו. משה קצב הוא הנשיא השמיני של מדינת ישראל. נקודה. שיהיה במזל טוב וברכות-הצלחה וכל השאר. נקודה.
והנקודה היא, שההצבעה הזאת במליאת הכנסת, על 120 חבריה, מצביעה יותר על המצביעים, לא על מושאי ההצבעה. אל ישלה הנשיא הנבחר את עצמו, עם כל הכבוד: ספק אם מישהו חוץ ממנו הצביע "קצב" מתוך רצון עז שדווקא הוא - משה קצב האיש, הביוגרפיה, הניסיון, ההישגים, הכשרונות והיכולת – ייבחר לנשיא. יותר משהייתה הבחירה בעד, הייתה הבחירה נגד "מפא"י", נגד אהוד ברק, נגד השמאל האשכנזי, החילוני, ה"שלומעכשווי", הצברי (ולא חשוב שחלק גדול מהמצביעים בעד קצב הם בעצמם אשכנזים וחילונים. ולא חשוב שפרס אינו יליד הארץ). וגם נגד התקשורת, שהייתה בטוחה בתוצאות הבחירות.
וגם נגד שמעון פרס והדימוי ההיסטורי שלו.
שמעון פרס, אף שלא היה חביבו של ברק, ושמרגע הפיכתו למועמד הרחיק עצמו מכל התבטאות פוליטית, פרע שוב בתבוסתו קורעת הלב חשבונות שלא הוא אחראי להם. כל עברו ומעשיו עבור מדינת ישראל, הישגיו העצומים, שגיאותיו, רצונו הבלתי נלאה להיות מקובל ואהוב על כולם, כישוריו וקשריו בעולם, לא עמדו לו מול עסקן פוליטי אפור, ללא גדולה, ללא הישגים, שתומכיו השתבחו בשלושה מאפיינים שלו: שהוא לא "שנוי במחלוקת" כפרס, שהוא מזרחי במוצאו ושבניו לומדים בישיבה. קצב הפך את עצמו לפיון במאבק הפוליטי המתחולל עתה – וכמו כל כלי על לוח השחמט, יד נעלמה אולי תדאג להזיזו למשבצות הנכונות.
בסקר שערכה מינה צמח הביעו 90% מן הנשאלים את דעתם שחברי הכנסת, נבחרי העם, דואגים יותר לאינטרסים האישיים שלהם מאשר לשליחותם הציבורית. ההצבעה לבחירת הנשיא מאשרת לחלוטין את הממצא הזה. הוסיפו לכך את העובדה שבכל הסקרים שנעשו בקרב העם, לא בין נבחריו, זכתה מועמדות פרס ל- 60 – 70 אחוזים, ותיווכחו לדעת שנבחרי העם אינם בדיוק משקפים את רצון העם.
אבל מה זה איכפת להם, לנבחרים? הם הראו לעצמם ולנו שבחשבונאות, עסקאות וטריקים, אפשר לתעתע בנו ולהפוך את מהות חיינו כאן. והם הראו לנו כי נבחרים אינטרסנטיים שבחרו - לא בטוב, בנכון ובמתאים יותר לכהונה הרמה והמכובדת ביותר במדינת ישראל - סייעו במו-הצבעתם לחיזוק כוחה המאיים של הקומבינציה שבין דת וימין קיצונים. הקומבינה הזאת פעלה, אני חושש, להטעיית כולם ולהרגעתם, כמו לפני הבחירות שבהן הפסיד פרס לנתניהו. הרב עובדיה שנתן "יד חופשית" לחברי הכנסת של ש"ס, והמקובל כדורי הסמן הימני של כל האמונות התפלות, האלות והקללות לפי הצורך הפוליטי - הם המנצחים הגדולים בבחירות לנשיאות. ולא ברור כלל אם הם ושלוחיהם שיחקו לידי הימין או שאולי הימין הוא כלי המשחק שלהם, להשגת מטרותיהם.
ברכות לנשיא החדש, שיהיה נשיא כל העם ולבטח לא ישכח את אלה שהביאו לבחירתו.

יצחק בן-נר, סופר