שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מתייעצים עם ד"ר גוגל? זה עלול לעלות לכם בבריאות
    מחקר ראשון מסוגו שנערך באסותא מגלה כי 98% מהנשים העוברות טיפולי פוריות מחפשות מידע ותמיכה באינטרנט. האם הרשת מפזרת את ענני הערפל סביב התהליך או דווקא מכניסה לסחרור אפשרויות? ומתי צריך להפסיק להסתכל על המסך ופשוט להאמין לרופאים? מומחים מסבירים איך למצוא איזון

    האינטרנט הפך חלק כל כך בלתי נפרד מחיינו, עד כדי כך שעוד לפני שאנחנו מספיקים לחשוב לעומק על עניין מסוים אנחנו כבר בעיצומו של שיטוט בגוגל, תרים אחרי התשובה. כך גם כשמדובר בבריאות שלנו, ומסתבר שכך גם נשים שעוברות טיפולי פוריות.

     

     

    גם אתם מהמחפשים?

     

    "לא פעם אני פוגשת בקליניקה נשים שמקבלות חלק ניכר מהמידע בנוגע למצבן ממקורות שונים ברשת, החל בקבוצות תמיכה וירטואליות, דרך אתרי מידע רפואיים וכלה באתרים של מטפלים שונים", אומרת יעל שרון, פסיכולוגית רפואית במחלקה להפריה חוץ גופית, בית החולים אסותא.

     

    "לעתים המידע מסייע להן להיות ערניות לפרטים מסוימים במצבן שאפילו הרופא לא שם לב אליהם, אבל לעתים קרובות המידע מציף אותן, גם רגשית, ומביא לתוצאה ההפוכה מזו שלשמה נכנסו לאינטרנט - במקום להירגע ולהיעזר במידע מועיל הן מוצאות את עצמן חושבות על בעיות רפואיות חדשות, ושרויות במצוקה גדולה אף יותר".

     

    כדי לבחון את דפוסי השימוש האלה באינטרנט, נערך מחקר ביחידה להפריה חוץ גופית באסותא רמת החייל. את המחקר הובילו מנהל היחידה ד"ר שי אליצור ויעל שרון, בשיתוף פרופ' יעל בנימיני מאוניברסיטת תל אביב וביוזמתה של יאנה קונסטנטינובסקי, סטודנטית למערכות מידע במכללה האקדמית ת"א-יפו.

     

    "מחקר זה הוא הראשון שנערך בקרב מטופלות שענו על שאלונים במרפאה ולא באינטרנט", מספרת שרון, "מה שגורם לו להיות בעל רמת מהימנות גבוהה יותר. מטרות המחקר היו לבדוק את אחוזי השימוש באינטרנט בקרב העוברות טיפולי פוריות והאם ישנם מאפיינים סוציו-אקונומיים או אחרים שיכולים להסביר הבדלים בדפוסי השימוש.

     

    "כמו כן, בדקנו את השפעת החיפוש על מצבה הרגשי של המטופלת, על התקשורת שלה עם הרופא ועל נטייתה להציע לו טיפול חלופי בעקבות המידע שליקטה ברשת".

     

    במחקר השתתפו 98 נשים בגילאים 45-23, והן ענו כאמור על השאלון בעת שהמתינו במרפאה.

     

    סומכות על הרופא, אבל מחפשות ברשת

    המחקר מצא כי רוב מוחץ של הנשים (98%) נעזרו באינטרנט בשלב זה או אחר של התהליך, ומחציתן עשו זאת לפחות פעם בשבוע. לצד זאת, רוב הנשים דיווחו על שביעות רצון גבוהה מהרופא שלהן, הן מבחינת האמון שהן חשות כלפיו והן מבחינת הזמינות והמעורבות שלו בתהליך הטיפול.

     

    "החיפוש באינטרנט", אומרת שרון, "אינו תולדה של אכזבה מהרופא אלא מקור מידע נוסף שבא לענות על צרכים אחרים. הסיבות העיקריות לפנייה לאינטרנט היו: זמינות המידע בכל עת, האפשרות ללמוד מנשים אחרות שנמצאות במצבן והקלות הרבה שבה ניתן להגיע למידע רב.

     

    "רוב הנשים אמרו כי המידע ברשת אינו משפיע על התקשורת שלהן עם הרופא. למעשה, רק כשליש מהנשים פונות אליו בבקשה לשנות את פרוטוקול הטיפול בעקבות המידע שאליו הן נחשפו ברשת, ובמחצית מהמקרים הרופא קיבל את ההצעה וביצע את השינוי. עובדה זו מצביעה גם על שינוי בגישת הרופאים, שכבר לא רואים באינטרנט גורם העלול לאיים על סמכותם, אלא מקור לשיתוף פעולה וללימוד הדדי".

     

    מנתוני המחקר עולה כי רוב הנשים חשו הקלה ואופטימיות בזכות חיפוש המידע ברשת. עם זאת, נשים שחשו שהטיפולים "משתלטים להן על החיים" ושמידת השליטה שלהן על מצבן נמוך, נטו לחוש עצב ובלבול בעקבות החיפוש.

     

    עובדה זו הובילה למסקנה כי המצב הרגשי של האישה טרם כניסתה לתהליך חיפוש המידע והתמיכה ברשת דומה מאוד לזה שתחוש לאחריו. פעמים רבות נשים אומרות שהן מתחברות לאינטרנט כדי להקל את תחושת הבלבול או להפחית את חוסר השליטה, אך תוצאות המחקר מראות כי הן אינן מקבלות מענה למצבים אלו, והדבר אף אולי מחמיר את הבלבול.  

     

    "הצד החיובי שעולה מהמחקר", אומרת שרון, "הוא שמי שמרגישה שליטה על המצב ועל חייה במהלך הטיפולים יכולה להשתמש באינטרנט כמקור מצוין לתמיכה ולהקלה. עם זאת, חשוב כמובן לשים לב למקורות המידע המובאים באתר כדי לוודא שהוא אמין, מקצועי ועדכני. 

     

    "ממצאי המחקר יכולים לסייע גם למטפלים להיות ערניים כאשר החיפוש של המטופלות באינטרנט הופך אובססיבי, ולא רק שאינו תורם להן אלא פוגע במצבן הרגשי. במצבים אלה יש להפנות את תשומת לבה של המטופלת להשלכות החיפוש ולהציע חלופות כגון ייעוץ פסיכולוגי-רפואי. ויותר מכל, על אנשי המקצוע בתחום ליטול אחריות מרבית על החומר שהם מפרסמים באינטרנט".

     

    המידע ברשת אינו משפיע על התקשורת עם הרופא (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    המידע ברשת אינו משפיע על התקשורת עם הרופא(צילום: shutterstock)

     

    ציפיות לא ריאליות של המטופל

    "אם בעבר נהג המטופל לפנות בשאלות לרופאיו ולקבל את עצתם, בדרך כלל אפילו ללא עוררין", אומר עו"ד עדי ניב-יגודה, מגשר ומרצה למשפט רפואי בבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובמכללות למשפטים, "כיום המצב שונה לגמרי ויותר ויותר אנשים מגיעים לרופא לאחר שהם פנו ל'ד"ר גוגל', ושם - במרחב הווירטואלי - הם כבר בדקו, חקרו ואבחנו. במקרים מסוימים יש אפילו מי שמאמץ לעצמו תופעות וסימנים ש'מסתדרים' עם דברים שכתב אדם פלוני בפורום מסוים או עם דברים שנכתבו במאמר עלום שפורסם.

     

    "כעת המטופל מגיע לרופא כשהוא כבר 'יודע מה יש לו', לכאורה, וכל שנותר הוא לצאת עם התרופה הרצויה (שגם עליה קרא באינטרנט מבעוד מועד) - ופה מתחילה הסכנה. בתנאים שבהם חדר ההמתנה של הרופא עמוס לעייפה וכשהרופא יכול להקדיש למטופל רק מספר דקות מצומצם, גובר החשש שהביטחון העצמי והקיבעון האבחנתי של המטופל ישפיעו גם על הרופא. זאת בייחוד כשחלק מהתופעות שברפואה מתגוננת, כמו גם תנאי העבודה הקשים, מובילים את הרופא בלא מעט מקרים לזנוח את הבדיקה הקלינית לטובת תיעוד והקלדה במחשב.

     

    "ממקום מושבו מאחורי השולחן הוא מתעד את דבריו של המטופל ומסתמך על קביעותיו, ולעתים רק על בסיס תשאול רפואי זה מוכרע הטיפול. במקרים קיצוניים יותר קורה שמטופל מנסה לדרוש משהו או לחלוק על אבחנת הרופא, תוך שהוא מבסס את דבריו על מאמר שקרא ברשת. סיטואציה זו עלולה, שלא בצדק, לערער את ביטחונו של המטופל ברופא. וחמור מכך, ישנו חשש כי הרופא שאינו מכיר אותו מאמר יפעל מתוך מבוכה - ומכאן הדרך לטעות באבחון ולתת טיפול שגוי קצרה.

     

    "לאור היכולת המוגבלת יחסית לבצע סינון של המידע הרפואי שמצוי ברשת, יוצרת הסביבה האינטרנטית אצל המטופל תחושה מדומה שניצבות בפניו שלל אפשרויות טיפול, אך רק חלקן מעשיות בעוד שחלקן תיאורטיות בלבד וחלקן אף אינן מציאותיות. בכוחה של מציאות מדומה זו לפתח אצל המטופל ציפיות לא ריאליות ביחס לטיפול ולאחר מכן תחושת אכזבה, תסכול וחוסר אמון ברופא או במערכת הרפואית - תחושות שלעתים מיתרגמות לתביעות על רשלנות רפואית.

     

    "אין ספק שלאינטרנט יתרונות רבים, ומידע הוא תנאי הכרחי בדרך לקבלת החלטה מושכלת, אולם במקרים רבים המהימנות והרלוונטיות של המידע שנאסף ברשת מוטלות בספק. מידע רפואי יכול במקרה הטוב לסייע למטופל להבין את הסיטואציה, אך במקרים אחרים עלול להטות את הטיפול ולהשפיע בצורה שלילית על קבלת ההחלטה. מכאן ההמלצה – לקחת את המידע בעירבון מוגבל, בפרט לאור העובדה שיכול והוא כלל אינו רלוונטי למקרה שלך".



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    החיפוש באינטרנט עזר לנשים לחוש הקלה
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים