דייטינג בעידן פייסבוק: כולנו כוכבני ריאליטי
האם הייתם מוכנים לשטוח את חייכם האינטימיים, לפרוס את תחושתיכם ורגשותיכם הכמוסים ולנתח אותם עד דק בפומבי? זה מה שהחליטו לעשות טימותי וג'סיקה בריאליטי האינטרנטי שלהם "40 ימים של דייטינג", ולמעשה זה מה שכולנו עושים, דרך התיעוד הזוגי שלנו קבל עם ופייסבוק
אחת הקלישאות הנפוצות ששמע כל מי שיש לו ידיד מהמין השני, היא שלא תיתכן ידידות אפלטונית בין גבר לאישה. האמירה הגורפת הזאת מסתמכת על הנוסחה הפשטנית הבאה: גבר פלוס אישה שווה משיכה. המציאות, כמובן, מורכבת יותר, וישנם נשים וגברים רבים שסירבו לתת לעובדה לא רלוונטית כמו מינו של אדם לעמוד בדרכם לעבר ידידות מופלאה.
עוד בנושא:
זוג בתוכנית ריאליטי: יחסים בהליך מזורז
מחקר: זוגות מוחצנים בפייסבוק יותר מאושרים
ואם כבר פייסבוק אז בואו להיות חברים שלנו
מצד שני, ידידות בין גבר לאישה פעמים רבות אינה טריוויאלית, ודורשת פתירה מודעת של קונפליקטים סביב הסוגיה הזאת. גם לאחר שנים רבות של ידידות יכולה לעלות השאלה: אם אנחנו מסתדרים כל כך טוב ביחד, למה בעצם אנחנו רק ידידים? למה שלא נהיה חברים?
40 ימים של דייטינג
השאלה הזו בדיוק עלתה בראשם של טימותי גודמן וג'סיקה וולש, מעצבים גראפים המתגוררים בניו יורק וידידים טובים מזה ארבע שנים. טימותי מגדיר עצמו כבעל פחד ממחויבות וכמי שמעדיף דייטים מזדמנים, לעיתים עם מספר נשים במקביל.
ג'סיקה, לעומתו, מגדירה עצמה כרומנטיקנית חסרת תקנה, הנוטה לקפוץ מהר מידי לתוך מערכות יחסים בחיפושיה אחר "האחד". למרות השוני הקיים ביניהם בתפישת הזוגיות, הם החליטו לעשות מעשה ולהתחיל לצאת זה עם זו.
טימותי וג'סיקה היו יכולים להיות עוד שני ידידים שמנסים מזלם כזוג לולא החלטה זו הפכה לחלק מניסוי חברתי, בו מבקשים השניים לתעד כל שלב ושלב בזוגיות המתהווה שלהם ולחשוף אותו ברשת לעיני כל.
הם החליטו לתחום את ניסוי הזוגיות לפרק זמן של 40 ימים, וקבעו שישה כללים מנחים: הם יראו זה את זו כל יום, יצאו לשלשה דייטים (לפחות) בשבוע, ילכו ליעוץ זוגי פעם בשבוע, יצאו פעם אחת לטיול משותף בסוף השבוע, ימלאו שאלון מידי יום ביומו לצורך תיעוד, ולא יצאו או יקיימו יחסי מין עם אנשים אחרים.
לאחר שהסתיימו 40 הימים הללו, השיקו טימותי וג'סיקה את פרויקט "ארבעים ימים של דייטינג" באמצעות קמפיין ויראלי של סרטונים עם "טיזרים" שמפנים אל הבלוג שלהם. את הבלוג הם החלו לעדכן ב-10 ליולי ומידי יום, משני עד שישי, הם מעלים פוסט. כל פוסט מסכם יום אחד של דייטינג באמצעות השאלונים שמילאו באותו היום, וכן שימוש מקורי באיורים, תמונות, תעתיקי סמסים וקטעי וידאו תיעודיים.
טימותי וג'סיקה מדווחים כי מידי יום מבקרים בבלוג כ-200 אלף אנשים, וכי רבים מהם כותבים להם ומספרים שהם חוו את אותן הבעיות בדיוק במערכות היחסים שלהם. הפרויקט יסתיים ב-22 לאוגוסט, ואז יחשפו טימותי וג'סיקה אם הם עדיין ביחד, ויתנו מענה לסוגיה: האם ידידים טובים יכולים להפוך לזוג?
קריאת הפוסטים חושפת בפני הקוראים את השלבים השונים של הקשר (זהירות: ספוילר): החל מהמריבה הראשונה (יום 6), דרך ניסיונה של ג'סיקה להאיץ בקשר וניסיונו של טימותי להימנע מהגדרה ברורה (יום 14), המשך בקיום יחסי המין (יום 24), וכלה בסוף שעוד לא נחשף בפנינו.
האח הגדול של הזוגיות העכשווית
יחד עם זאת, הפוסטים מייצרים תחושה צפופה עד מחנק של קשר שמנסה להתהוות בכח ובצורה לא אורגנית. האם אהבה יכולה או צריכה להתפתח דרך סט נוקשה של כללים ובאמצעות טיפול זוגי משותף כבר ביום השני?
במובן מסויים, פרויקט "ארבעים ימים של דייטינג" מזכיר פחות התהוות של מערכת יחסים ויותר את "האח הגדול" - מהיותו פורמט בידורי שבו סוגרים את המתמודדים ביחד למשך 40 יום ומייצרים ביניהם אינטרקציות בכח.
טימותי וג'סיקה מתפקדים כמפיקים, בימאים, תסריטאים ומשתתפים בתכנית ריאליטי PC ייחודית. כמו תכניות הריאליטי, גם להם יש תסריט וגם הם מייצרים משימות משעשעות כדי ליצור אינטרקציות יש מאין (במשימה אחת, לדוגמה, הם נאלצו להחזיק ידיים במשך שמונה שעות ברציפות). וכמו תכניות הריאליטי, גם הם יודעים את הסוף אך שומרים על המתח עבור הצופים.
האם הייתם מוכנים לשטוח את חייכם האינטימיים, לפרוס את תחושתיכם ורגשותיכם הכמוסים ולנתח אותם עד דק בפומבי? למעשה, זה מה שעושים משתתפים בתכניות כמו "האח הגדול" או "הרווק", וזה בדיוק מה שטימותי וג'סיקה עושים בריאליטי "ארבעים ימים של רייטינג". סליחה, דייטינג.
נדמה שלמערכת היחסים ביניהם אין קיום ממשי מחוץ לגבולות הפרויקט, שהלא במסגרתו היא נוצרה, מתופעלת ומתוקשרת אל הצופים. היחסים האינטימיים ביניהם מקבלים תוקף מעצם היותם פומביים.
המקרה של טימותי וג'סיקה הוא אמנם קיצוני בהתייחסות לדייטינג כסוג של ריאליטי, אך האם אנחנו כה שונים מהם בהתנהלות שלנו כאשר אנחנו יוצאים עם אנשים? הרי גם אנחנו מעדכנים את קהל הקוראים שלנו בפלטפורמה האינטרנטית לגבי התקדמות הקשר. בהתחלה דרך סטטוס מרמז ובאמצעות תמונה שבה שנינו מתויגים, ולאחר מכן דרך שינוי הסטטוס ל"אין א-ריליישינשיפ", העלאת תמונות שלנו מתנשקים וכתיבה זה לזה על ה"וול".
שני הקצוות המנוגדים לכאורה - אינטימיות ופומביות - מוצאים נקודת השקה במדיה הדיגיטלית. יתרה מכך, כל אחד מהם מחזק ומעצים את השני. הביטוי הפומבי של הקשר נותן תוקף ליחסים האינטימיים הנרקמים, שהרי גם אנחנו ניקח את הקשר בערבון מוגבל כל עוד לא שונה סטטוס היחסים שלנו קבל עם ופייסבוק, ורק מרגע ששונה נתפוש את הקשר כרציני.
מהקצה השני, היחסים האינטימיים המתהווים מעניקים גושפנקא לפרסום של תחושות ורגשות באופן פומבי. עצב ודכדוך סביר להניח שנשאיר ברשותנו, אבל אושר ותקווה נחלוק עם כל דיכפין.
ועל כן, כמו טימותי וג'סיקה, גם אנחנו מתפקדים כמפיקים, בימאים, תסריטאים ומשתתפים בתכנית ריאליטי PC. באמצעות הבחירה מה לשתף ואלו תכנים הקשורים למערכת היחסים להעלות, אנחנו מייצרים את המציאות לעצמנו, שכן התכנים הללו מזינים אותה בחזרה.
וכפי שטימותי וג'סיקה הגדירו סט של כללים, כך הפומביות ברשתות החברתיות עוזרת לנו לגדר את גבולות מערכת היחסים ולקבוע מתי היחסים בינינו נחשבים לקשר ומאיזה שלב הוא רציני. השיתוף ברשת מספק לנו פלטפורמה מוגדרת לקשר ובכך מסייע להפחית את אי הודאות הנלווית לתחילתו.
כל העולם במה ואנחנו שחקנים, אמר שייקספיר. המדיה החברתית היא הבמה עליה אנחנו משחקים את התפקיד הראשי בדוקו-ריאליטי על חיינו, בעידן בו הפרטי הוא הציבורי והאינטימי הוא הפומבי.
האם טימותי וג'סיקה היו מחליטים להיות זוג מבלי האפשרות לתעד ולשתף ברשת? כנראה שלא. האם ידידים טובים יכולים להפוך לזוג? נצטרך לחכות לפרקים הבאים בשביל לדעת.
- בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק
לפנייה לכתב/ת 
