שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    רופאי צה"ל קוראים לעבור ל-7 שעות שינה
    במבצע בלב ים או בפשיטה על מעוז מחבלים, יש לרופא שמשתתף בקרב שני כובעים - לוחם ומטפל. פגשנו את הבכירים שבהם - מחיל האוויר, מחיל הים ומדובדבן, ושמענו על התלונות שנעלמות "באופן מסתורי" לפני קורס צניחה, על חטיפי אנרגיה לטייסים ועל תמיכתם בתוספת שעת שינה מטכ"לית

    התקרית החמורה בגבול לבנון בשבוע שעבר שבה נפצעו ארבעה לוחמי גולני שעסקו בפעילות מבצעית לילית, הייתה יכולה להסתיים בתוצאות חמורות יותר, לולא המדיניות של צה"ל – להציב את אנשי הרפואה בקו אחד עם הלוחמים, בביטחון-שוטף כמו במלחמה. מפקד יחידת הרפואה בחיל האוויר, רופא יחידת דובדבן ורופא שייטת הסטי"לים, חשפו בפני ynet את אתגרי התפקיד.

     

    כותרות אחרונות על צבא וביטחון :

    כאוס בסיני: "לא רואים כאן את צבא מצרים"

    יעלון בניסיון הרגעה: 'מכבדים ריבונות מצרים' 

     

    באוויר, בים וביבשה. שלושת הרופאים הקרביים (צילום: ירון ברנר ) (צילום: ירון ברנר )
    באוויר, בים וביבשה. שלושת הרופאים הקרביים(צילום: ירון ברנר )

     

    לעשרות מבצעים חשאיים שמבצעות השייטות של חיל הים, ובהם שייטת הסטי"לים, מצטרף גם הרחק מגבולות ישראל סגן ערן, צעיר בן 28 ממרכז הארץ, שסיים לאחרונה את לימודי הרפואה שלו, לאחר שבשירותו הצבאי היה לוחם מן המניין על ספינות הטילים. "על כל תפקיד של רופא יחידה קרבית יש כיום חמישה מתמודדים, שיודעים שיצטרכו לעשות הכשרות ייעודיות – למשל רופא של שייטת 13 יהיה חייב לדעת לצלול", מספר קצין בכיר בחיל הרפואה.

     

    רופא בשייטת סטי"לים, סגן ערן (צילום: ירון ברנר ) (צילום: ירון ברנר )
    רופא בשייטת סטי"לים, סגן ערן(צילום: ירון ברנר )

    כך גם מקבילו של סגן ערן על היבשה, סרן ד"ר א', הרופא של יחידת דובדבן, וגם טייס הקרב ומפקד היחידה הרפואית של חיל האוויר, ד"ר סא"ל יובל. בשיחה מיוחדת שקיימו עם ynet מסכימים השלושה, למרות הבדלי הגישות ביניהם, על דבר אחד: רופא היחידה חייב להיות כמה שיותר קרוב ללוחמים, במה שמבדיל, הלכה למעשה, בין חיים למוות באירוע אמת.

     

    סרן ד"ר א', רופא יחידת דובדבן (צילום: ירון ברנר ) (צילום: ירון ברנר )
    סרן ד"ר א', רופא יחידת דובדבן(צילום: ירון ברנר )

    רק בשבוע שעבר פיקד סגן ערן על טיפול ופינוי מלב ים שבוצע ע"י פקודיו הפרמדיקים. הצוות הרפואי הוזעק להעניק סיוע ראשוני ללוחם סטי"לים, שספג רסיסים בגופו ונפצע מהדף כתוצאה מהתפוצצות קנה מקלע כבד. "נוכחות הפרמדיקים על הספינה סייעה לו רבות עד להגעה לרמב"ם", מספר ד"ר ערן.

     

    טייס, מותר לך לעשות לייזר  

    "טייסים זה עם מורכב, והפחד מקרקוע יכול לעיתים למנוע מהם לנדב מידע", מודה ד"ר יובל, ומספר על אחת הבעיות שקיימות ביחידות מובחרות בצבא, "לכן פנינו לשטח, במבצע הסברה לטייסים, שהגדיל את הפתיחות מצדם. אצלנו כל שנה טייס חייב לעבור סדרה של בדיקות מקיפות, כי מה שמעניין אותנו זה הבטיחות והבריאות שלהם. הבדיקות מתמקדות בעיניים, בלב ובריאות, בגלל החשש מאיבוד הכרה למספר שניות כאשר טייס הקרב מגיע לנקודת שיא במעוף המטוס".

     

    מפקד היחידה הרפואית של חיל האוויר, ד"ר סא"ל יובל (צילום: ירון ברנר ) (צילום: ירון ברנר )
    מפקד היחידה הרפואית של חיל האוויר, ד"ר סא"ל יובל(צילום: ירון ברנר )

     

    לדבריו, הבדיקות הללו, שעוברים בירפ"א גם טייסים אזרחים בחברות מסחריות, השתכללו עם השנים: "אם בעבר פסלנו מי שזוהה בלבו מום קטן, כיום במקרים מסוימים אנו מתירים לו לטוס. יחד עם זאת, 35% מהנפסלים במיונים לקורס הטיס לא מתקבלים מסיבות רפואיות. הקלנו גם בפני מי שמרכיב משקפיים במספר נמוך או עבר ניתוח לייזר להסרת משקפיים. כיום טייסים פעילים יכולים לעבור תוך כדי השירות ניתוח לייזר, על חשבונם, אם מספרם עלה, בגלל השיפור בטכנולוגיות הרפואיות בתחום".

     

    ד"ר יובל מספר שבשנה הוא מתחקר בממוצע 20-15 אירועים שבהם טייסים חוו אירועים פיזיולוגיים במהלך הטיסה, נתון נמוך לעומת אלפי הטיסות שמתבצעות. "היו כבר מקרים, בודדים אמנם, שטייס קורקע לשנתיים מסיבות נוירולוגיות מורכבות ועד לסיבות של ניתוחים שעבר".

     

    כל מסע או אימון עוברים אישור רופא 

    "אצלנו הבעיות הרפואיות הנפוצות יותר הן כמובן מחלות ים, שכוללות כאבי בטן ושלשולים לצד תלונות רבות על דלקות גרון בחורף", מתאר סגן ערן, "במצב כזה הלוחם נשאר בחוף כדי שינוח ולא ידביק את חבריו. היה לנו מקרה של לוחם שלא גילה לנו שהוא לוקה באסתמה, וזה התפרץ בלב ים. גם אני סובל ממחלת ים, ולמעשה עשרות אחוזים מהלוחמים אצלנו סובלים מזה ברמות שונות. אחד הפתרונות הוא לצאת עם מדבקה על העורף שמפרישה לגוף חומר מייצב".

     

    "התלונות נעלמות באופן 'מסתורי' כשמתקרבים לקורס צניחה" (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    "התלונות נעלמות באופן 'מסתורי' כשמתקרבים לקורס צניחה"(צילום: דובר צה"ל)

     

    לעומת האוויר והים, על היבשה, שבה הלוחמים נדרשים לצעוד עשרות קילומטרים עם משקלים שיכולים להגיע למחצית ממשקל גופם, הבעיות הן אחרות. "רוב התלונות הן על מחלות זיהומיות קלות ובעיות אורטופדיות, למרות שקורס צניחה לדוגמה יכול ל'רפא' אותן באורח פלא", אומר בציניות רופא דובדבן, ד"ר א', "המוטיבציה ברמה גבוהה מאוד, לכן אנו מנחים את המפקדים לשים לב מי פתאום צולע מאחור בריצות הכושר".

     

    א', שעבר הכשרה כלוחם ביחידה, מספר שנוכחותו ב"קו המגע" הביאה לכך שסייע לטפל גם בפלסטינים שנפצעו בתאונות דרכים בגדה. אתגר נוסף שאיתו מתמודד ד"ר א' הוא מקרי המוות בגיבושים ליחידות מובחרות, שלא פסחו גם על דובדבן: "עשינו תחקירים רבים על האירועים הללו, וכיום אין מבצע או אימון שלא עובר אישורי תכניות גם ע"י רופא, שמלווה באופן צמוד בתכנון ובביצוע. בעבר כבר עצרתי מסע כומתה באמצע בגלל עומס חום".

     

    שלושתם, אגב, מצטרפים להמלצות חיל הרפואה שממתינות חודשים ארוכים לאישור הרמטכ"ל,

    להארכת שעות השינה המטכ"ליות ללוחמים משש לשבע ביממה. "בחלק מההכשרות עברנו לשבע שעות באופן יזום, וזה בהחלט עוזר", סיפר רופא דובדבן.

     

    "אצלנו, אם טייס לא אכל או לא ישן מספיק, במיוחד בטיסות לפנות בוקר, זה יכול להביא לאובדן הכרה באוויר", הדגיש מפקד הירפ"א, שהזכיר שני חידושים שעליהם עמלים בחיל בימים אלו: חיישן מיוחד שמותקן על מושב הטייס (כעת בניסויים על הקרקע) וייתן לטייס התראה מוקדמת לפני שיאבד את הכרתו בעקבות ההשפעה של כוחות הג'י, וחטיף אנרגיה שחולק לטייסים כחלופה לארוחה קלה. "טעמתי הרבה חטיפים לפני שנבחר החטיף המאוזן שחולק לטייסים, והתגובות מהטייסים בשאלונים שחילקנו מצוינות. נראה איך הוא יעמוד בסטנדרטים של חום ולא יימס. לא אגיד באיזה חטיף מדובר, רק אציין שהוא ישראלי וכשר".

     

    Read this article in English

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ירון ברנר
    רופאים בחזית: מדובדבן, חיל האוויר וסטי"לים
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים