סוקי הדולפינה חוגגת שמונה שנים בים התיכון
היא אמא לשלושה דולפינים, עובדת קשה כדי לגדל את גוריה בכוחות עצמה, דוגלת בהנקה ממושכת ומבלה בין הרצליה לת"א בחיפוש אחר דגים וצלופחים טעימים. הכירו את סוקי, הדולפינה שחוגגת שמונה שנות פעילות בים התיכון
סוקי, דולפינה בוגרת ממין דולפינן מצוי מוכרת לחוקרי המרכז לחקר והצלת יונקים ימיים (מחמל"י) מזה כשמונה שנים. ד"ר אביעד שיינין, חוקר יונקים ימיים במחמל"י ומרכז תחום הים התיכון במארג – התוכנית הלאומית להערכת מצב הטבע בישראל, מקיים בשנים האחרונות מחקר מקיף יחד עם צוות חוקרי ומתנדבי המרכז, אחרי אוכלוסיית הדולפינים המצויים בים התיכון.
איך מזהים את סוקי בים?
"סוקי תועדה לראשונה באוגוסט 2005 עם גור קטן שנולד במהלך השנה, וקיבל את השם סוכר", אומר ל-ynet ד"ר שיינין.
"במהלך סקרים עם יאכטות וסירות רשות הטבע והגנים, אנחנו מפליגים לאורך החופים כדי לחפש דולפינים בים, עוקבים אחרי התנהגותם ומתעדים כל פרט לזיהוי עתידי. סוקי נחשבת לאחת הפופולריות בקרב הדולפינות שראינו במהלך הסקרים הימיים בשנים האחרונות ונצפתה עד כה 15 פעמים, מה שמביא אותה למקום השני בטבלת הדולפינים הנצפים ביותר".
כיצד מצליחים החוקרים לדעת את זהותו של דולפין בים? לשם כך הקימו קטלוג תמונות עצום של כל הדולפינים אותם פגשו בים. שיניין מסביר כי הטכניקה המרכזית קיטלוג הדולפין באמצעות צורת סנפיר הגב והצדודית שלו, המשמשת כטביעת אצבע או תווי פנים אישיים לכל דולפין.
"בנוסף לכך, כל דולפין זוכה לצלקות וחתכים על סנפיר הגב שנשארים לאורך שנים ארוכות", מפרט שיינין. "אצל הנקבות הוא ברור יותר ולא עובר שינויים רבים כי הן פחות רבות ביניהן לעומת הזכרים שאצלם סנפיר הגב משתנה בתדירות גדולה יותר מאחר שהם יותר אגרסיביים אחד כלפי השני, בין אם זה בנשיכות או פגיעות מחוטי דיג או ממדחפי להבים של ספינות".
אמא פוריה: שלושה גורים בשמונה שנים
במחמל"י מפעילים פרויקט לתיעוד אישי של כל דולפין באמצעות זיהוי סנפיר הגב הייחודי של כל פרט. עד כה זוהו במחמל"י 153 דולפינים, כאשר 37 דולפינים נצפו יותר מחמש פעמים. להערכת שיניין קיים בחופי ישראל גרעין קבוע של כ-50 דולפינים שחיים ושוחים לאורך חופי הים בישראל ואוכלוסיה נוספת של כ-300 פרטים שאזור המחייה שלה עצום יותר משטח מדינת ישראל ולכן לא נצפים באופן תדיר בסקרים.
סוקי נחשבת לאחת הפוריות בקרב הנקבות המוכרות לחוקרים. היא המליטה מאז 2005 שלושה גורים. ב-2005 נצפתה עם גור ראשון, ב-2008 עם גור שני ובתחילת 2012 עם גור שלישי.
"אמא רגועה, אחראית ומסורה"
"בהתחשב בכך שהריון של דולפינות נמשך בדיוק שנה, הן ימשיכו להניק עוד כשנה נוספת ולא ייכנסו למחזור ייחום, עד שהן מורידות את קצב ההנקה ומשחררות לאט לאט את הגורים לחייהם העצמאיים, כך שתקופה של שלוש שנים היא נורמלית לגידול דולפין קטן, במהלכן הגור גם לומד לצוד בכוחות עצמו".
שיניין מעריך כי שני גורים של סוקי עדיין בחיים, אך יש קושי לזהותם מאחר שעזבו את אימם ואם לא צברו סימנים מזהים ברורים בזמן שהותם עם סוקי, קשה לזהותם לאחר מכן ולשייכם אליה.
"בעוד שגורות נוהגות לשהות יחד עם האם, הסבתא וקרובות משפחה אחרות, הזכרים עוזבים את הלהקה ונוטשים לסביבה אחרת ככל הנראה כדי למנוע הזדווגות בתוך המשפחה".
המפגשים עם סוקי נחשבים לרגועים יותר בהשוואה למפגשים עם דולפינים אחרים. בעוד שרבים מהפרטים שנצפים מבצעים משחקים, קפיצות מרהיבות ושחייה מהירה, סוקי מוגדרת על ידי שיינין כאמא "מסורה ואחראית שקשה לצלם אותה כי היא נחבאת בין הגלים".
לדבריו, סוקי "היא לא מוחצנת. ממעטת לקפוץ ובדרך כלל רואים אותה ליד ספינות דיג (מכמורתנים) ובחיפוש מזון באופן עצמאי גם כשהיא מבלה בלהקה גדולה", הוא אומר. "ההנקה דורשת ממנה אנרגיה נוספת והיא יכולה לקבל אותה בקלות יחסית באמצעות ציד דגים ליד ספינות דיג".
הגורים של סוקי יונקים במהלך השנה הראשונה ולאחר כחצי שנה, סוקי מלמדת אותם לצוד מזון בעיקר מקרקעית הים. בדוקטורט של ד"ר שיינין הוא מציין כי מרבית הדולפינים ניזונים מדגים הנפוצים בקרקעית, אך בעיקר מעדיפים לצוד צלופחים אותם קל להוציא מרשתות של דיג מסחרי או דגים כדוגמת דניס.
אוהבת לאכול ליד תל-אביב והרצליה
התצפיות של סוקי מעידות על כך היא מעדיפה לבלות את זמנה בעיקר בין תל-אביב והרצליה במרחק של שלושה עד תשעה קילומטר מהחוף. על פי התפלגות התצפיות של מחמל"י, באזור תל-אביב והרצליה היא נצפתה בכל אחד מהם ארבע פעמים, באשקלון שלוש פעמים, ופעם אחת בראשון לציון, הרצליה, בת ים, געש ונתניה.
שיינין מציין כי ניתן לאמץ את סוקי באמצעות תרומה לעמותה וסיוע לפעולות המחקר. באחת מ-15 הפעמים בהם פגשו את סוקי בים, מספר שיניין על הפתעה אמהית שהכינה סוקי עבור השוהים בספינת המחקר. "היא ככל הנראה הרגישה מספיק בטוחה להשאיר את הגור שלנו איתנו. בזמן שהוא שחה ליד הספינה, היא צללה לעומק כדי לצוד ולחפש דגים. זה מראה שאין להם חשש לא מטורפים ולא מכלי שיט", הוא מסכם. "אני מקווה שנמשיך לראות אותה עוד שנים רבות".
לפנייה לכתב/ת 
