אנס נערת ליווי - וישלם לה 100 אלף שקל
אישה שעבדה כנערת ליווי, נאנסה על-ידי אחד מלקוחותיה הקבועים. לאחר שעמד לדין פלילי היא תבעה אותו בדרישה לפיצוי - וזכתה בבית המשפט
בחודש מרץ 2010 הגיע לקוח לדירתה של נערת ליווי צעירה, כבת 23. הלקוח, שהיה בגילופין, הגיע על מנת לשלם לבחורה עבור מפגשים קודמים. לאחר שנתן לה את הכסף, דרש ממנה לקיים איתו יחסי מין - אך היא סירבה וביקשה ממנו לעזוב את הדירה.
הלקוח, איש עסקים מצליח המבוגר מהאישה בכעשרים שנה, תפס בחוזקה את ידה ואמר לה שהוא אוהב אותה, ושהוא רוצה להצילה מחייה. בעוד היא מנסה להשתחרר מאחיזתו, התפשט מבגדיו וניסה לאנוס אותה. הוא גרר אותה לחדר השינה וביצע בה מעשים מגונים באלימות, תוך שהוא מתעלם מתחנוניה ומזעקות הכאב שלה.
לבסוף, האישה הצליחה להתקשר למכר שלה וביקשה ממנו להגיע ולסייע לה. הלקוח המשיך במעשה גם לאחר שהגיע המכר לדירה, אך בסופו של דבר זה הצליח להדוף את האנס אל מחוץ לדירה, לא לפני שאיים על חייה של האישה.
המשפט הפלילי נגד האנס התקיים בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. במסגרת עסקת טיעון, הוגש נגדו כתב אישום מתוקן - בין היתר בעבירות של ניסיון אינוס ומעשה מגונה. במסגרת העסקה, הפקיד 50 אלף שקל כפיצוי לבחורה. הוא הורשע על-פי הודאתו ונגזרו עליו 15 חודשי מאסר בפועל, אותם ריצה במלואם. בפסיקתו, ביהמ"ש ציין כי ניתן להגדיר את מעשי הלקוח כאינוס של ממש.
בחודש יוני 2011, האישה החליטה להגיש תביעת נזיקין נגד האנס. בכתב התביעה פירטה את אירועי האונס באופן מדוקדק, כאשר לדבריה, המקרה השפיע עליה באופן חמור, היא הפסיקה את לימודיה והסתגרה בביתה. בעקבותיו עברו עליה חודשים קשים, ורק בעזרת טיפול נפשי הצליחה לשקם את חייה. התובעת עתרה לפיצוי כספי בגין כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, עלויות טיפול נפשי ופיצוי עונשי.
הלקוח טען להגנתו שביצע את המעשים עקב שכרות ונטילת תרופות. לדבריו, הוא אינו זוכר את אירועי אותו לילה, אך יודע בוודאות שלא היה אלים מעולם, לא כלפי האישה ולא כלפי אדם אחר. עוד טען שהודה בכתב האישום המתוקן, מתוך חרטה עצומה וכבוד לתובעת.
עבודה בזנות לא ממעיטה מהחומרה
בפסק הדין, השופטת יעל הניג ציינה כי מתצהיר האיש עולה שהיה מודע למעשיו, ואף זכר את התנגדות האישה למעשים. לדבריה, התובעת הוכיחה שלא נתנה הסכמתה החופשית למעשי הנתבע, ושסירבה להם מפורשות. משום כך, קבעה כי הנתבע אחראי לנזקים שנגרמו לה בעקבות האונס.
השופטת הוסיפה כי בהתחשב בכך שהתובעת לא הייתה צד להליך הפלילי או להסדר הטיעון, שמורה לה הזכות לתבוע פיצוי נוסף גם אם הסכימה להסדר.
עוד קבעה כי עבודתה של התובעת בזנות אינה מפחיתה את נזקיה. "הנתבע תקף אותה בביתה, בסביבתה האינטימית ובכך חדר באלימות לפרטיותה ולגופה, רמס את רצונה, השפיל, ביזה אותה ופגע בכבודה כאדם".
לעניין הפיצוי, היא קבעה כי לאור נסיבות חייה הקשות של התובעת, קשה לדעת מה היה חלקו של הנתבע במצבה. מה גם שהאישה הצליחה לשקם את חייה: היא שבה לתפקוד מלא, חדלה מלעסוק בזנות, מקיימת זוגיות, חזרה ללימודיה באוניברסיטה ואף עובדת בעבודה מסודרת.
בסופו של דבר, השופטת פסקה שהאנס ישלם לתובעת 85 אלף שקל. לכך יתווספו הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 15 אלף שקל.
המילים קשות - הפיצוי קל
עו"ד ורד פרי מברכת על פסק הדין, אך סבורה שהיה מקום לפיצוי גבוה יותר. לדבריה, "אין הלימה בין המילים הקשות בהן משתמש ביהמ"ש לבין סכום הפיצויים שנפסקו לתובעת".
עו"ד פרי מציינת שהשופטת מפנה בפסיקתה לפסק דין של ביהמ"ש העליון, לעניין הפיצוי ההולם לפגיעה באוטונומיה. בתיק אליו מפנה השופטת נפסק פיצוי של 250 אלף שקל, בגין אירוע שאינו כה דרמטי כמו האירוע שנדון בתיק הנוכחי. "מצער שהשופטת לא אימצה את ההנחיות המשתמעות מאותו פסק דין, לעניין הפיצוי הראוי בגין נזק לא ממוני".
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
