שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    נולדו מחדש: 5 אנשים שקיבלו לב חדש השנה
    הם המתינו באשפוז חודשים ולעתים שנים - ולבסוף הגיעה הבשורה המיוחלת: נמצא לב המתאים עבורך. חמישה אנשים שעברו השתלת לב בשנה החולפת מספרים על ההידרדרות במצבם, על הרגע שבו פקחו עיניים לאחר הניתוח ועל המפגש המרגש עם משפחות התורמים. שנה חדשה, חיים חדשים

    רובנו עשינו שינוי קטן כלשהו בחיינו בשנה האחרונה: אולי החלפנו עבודה, אולי עברנו דירה, אולי הגשמנו סוף סוף חלום ישן וטיילנו ארוכות בחו"ל. אבל חמשת האנשים שלפניכם עשו הרבה יותר מזה. הם זכו בחייהם בחזרה, אחרי המתנה של חודשים ארוכים ולעתים שנים ללב חדש, אחרי ייסורים של מחלה וחוסר יכולת לתפקד במעגל המשפחתי ובכלל.

     

    פרננד חממה, דקלה כהן, דימיטרי פייקין, רשא חואמדה ורון בלומנקרנץ - כולם עברו השתלת לב בשנה החולפת ועתידים לקבל את פני תשע"ד בביתם כשהם במצב טוב ומכירים תודה אדירה לבני המשפחות שברגע הקשה ביותר בחייהם בחרו לתרום את איברי יקיריהם, ולהעניק בכך חיים לאחרים.

     

    את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

     

    ומה שלום הלב שלכם?

     

    דימיטרי פייקין: "כשאתה נותן - תקבל חזרה פי 10"

    בן 27 מחולון, אבא לבן 4, עבר השתלת לב במאי 2013

     

    פייקין, טטיאנה שפאק - אשתו של תורם הלב - ובתה התינוקת (צילום: עופר עמרם) (צילום: עופר עמרם)
    פייקין, טטיאנה שפאק - אשתו של תורם הלב - ובתה התינוקת(צילום: עופר עמרם)

     

    מדוע נזקקת להשתלת לב?

    "מגיל 19 סבלתי ממחלה שבה תפקוד הלב נמוך כי השרירים לא עובדים נכון והלב גדל. אחרי שעליתי לארץ מאוקראינה מצבי השתפר אבל לאחר מכן הידרדר שוב, ואושפזתי הרבה פעמים. האשפוז האחרון בבית החולים שיבא ארך חצי שנה, ואז כבר הוגדרתי בסטטוס 1 ברשימת ההמתנה להשתלה".

     

    איך הרגשת כשהודיעו לך שנמצא לב מתאים?

     

    "הרופאה שלי נכנסה לחדר בערב, בזמן שישבתי כרגיל עם המחשב, מכונס בעצמי. לא הבנתי בהתחלה על מה היא מדברת, עד שהבנתי שזה קורה באמת. בשבע בערב הודיעו לי ולפנות בוקר כבר הייתי בחדר הניתוח".

     

    איך הרגשת כשהתעוררת?

    "אני זוכר שמשהו הציק לי באף והתחלתי להוציא אותו, ואז אמרו לי שזה זונדה. הבנתי אז שהכל בסדר, וכשראיתי את החברים שלי הבנתי שאני חי ושהכל טוב".

     

    איך אתה מרגיש היום, אחרי הניתוח?

    "אמרתי לעצמי שאני חייב לחזור מהר מאוד לחיים הרגילים, כי כבר ממש התרגלתי לחדר שלי בבית החולים. היום אני עושה קצת ספורט בבית אבל עדיין לא עובד, כי אני עדיין בשיקום, אבל גם זה יגיע. הדבר הכי חשוב כבר קרה הרי. מיד אחרי הניתוח גם קיבלתי דירה מעמידר, וזה עוזר מאוד".

     

    פגשת במשפחה שתרמה את הלב?

    "הלב הוא של אולג שפאק, בחור אוקראיני שאשתו טטיאנה היתה בהריון בזמן שהוא קיבל אירוע מוחי. היא ביקשה לפגוש את כל האנשים שקיבלו את איבריו, ופגשה גם אותי. זה היה מאוד מרגש. אנחנו בקשר טוב ומדברים בטלפון, הם משפחה נהדרת. התחברנו כאילו אנחנו מכירים מזמן. היא אדם טוב לב, הלוואי וכל האנשים היו כאלה".

     

    מה תגיד למי שמתלבט אם לחתום על כרטיס אדי או לתרום איברים?

    "זה צריך להיות מובן מאליו. אנשים צריכים להבין שאנחנו חיים פעם אחת, ואם קרה ככה ואדם שמאוד קרוב אליך עדיין חי אבל צריך לנתק אותו - למרות הקושי, אין מה לעשות. ראיתי פעמיים לנגד עיניי מוות של אדם קרוב ואני יודע מה זה, אבל ברגע שאתה נותן לאחרים יחזירו לך פי עשרה. זה חוק של החיים".

     

    פרננד חממה: "רעדתי וביקשתי כדור הרגעה"

    בן 65 מחולון, סב ל-18 נכדים, עבר השתלת לב בספטמבר 2012

     

     (צילום: יחידת הצילום שיבא) (צילום: יחידת הצילום שיבא)
    (צילום: יחידת הצילום שיבא)

     

    מדוע נזקקת להשתלת לב?

    "בגיל 38 קיבלתי התקף לב, ולאחר מכן חדר אחד של הלב לא תפקד. עברתי צנתורים והשתלת קוצב לב, וטופלתי מאז תרופתית. כשהתרופות הפסיקו לעזור, הרופאים אמרו שאני חייב לקבל לב מכני. לא רציתי את זה והתחלתי לבכות, אבל הבנתי שאין ברירה. אמרו שהניתוח ייערך לאחר יום הכיפורים.

     

    איך הרגשת כשהודיעו לך שנמצא לב מתאים?

    "בכלל לא הייתי ברשימת ההמתנה ללב וחיכיתי כאמור באשפוז בבית החולים שיבא כדי לעבור את הניתוח השני. יומיים לפני יום הכיפורים נכנסה ד"ר יעל פלד לחדר שלי ואמרה שיש תורם. לא הבנתי על מה היא מדברת, כי ידעתי שאני מחכה ללב מכני. רעדתי כולי וביקשתי כדור הרגעה. שמחתי מאוד שלא אצטרך לעבור השתלה של לב מכני.

     

    "כל בני המשפחה שלי הגיעו לבית החולים בשתיים בלילה כדי לקבל הסבר על המצב מפרופ' ג'יי לביא, ולמחרת כבר עברתי לניתוח. הוא טס לצפון כדי להביא את הלב, והניתוח עצמו ארך כשמונה שעות".

     

    איך הרגשת כשהתעוררת?

    "הרגשתי מצוין ויכולתי לדבר. תוך כמה ימים חזרתי לתפקוד, וכשהיו בעיות בהמשך טיפלו בי בבית החולים בצורה נהדרת, מדויקת וטובה ופשוט שמרו עליי".

     

    איך אתה מרגיש היום, אחרי הניתוח?

    "חזרתי לתפקד, ללמוד וללמד. חזרתי לתלם - אני הולך לבית הכנסת וגם הלכתי לסליחות לפנות בוקר".

     

    פגשת במשפחה שתרמה את הלב?

    "זה לב של אישה בת 34 שנהרגה בתאונה. דיברתי עם בעלה ועם אביה, אבל עדיין לא נפגשנו כי זה מעמד מרגש מאוד ואני עדיין לא יכול לעמוד בזה.

     

    "אמרתי לבעלה תודה רבה ושבזכותה אני חי. האבא שלה אמר שהבת שלו הייתה אישה טובה ומצוינת, ושהוא מקווה שזה יעזור לי".

     

    מה תגיד למי שמתלבט אם לחתום על כרטיס אדי או לתרום איברים?

    "אני לא קובע אם לתרום או לא, ואני מבטל את דעתי מפני גדולי הדור. כל אחד צריך להתייעץ בעצמו קודם".

     

    תורמים חיים:


    דקלה כהן: "נתנו לי זכות לחיות מחדש"

    בת 27 מטבריה, אמא לבן 4, עברה השתלת לב באפריל 2013

     

     (צילום: באדיבות יחידת הצילום שיבא ) (צילום: באדיבות יחידת הצילום שיבא )
    (צילום: באדיבות יחידת הצילום שיבא )
     

     

    מדוע נזקקת להשתלת לב?

    "ירשתי מאבי מחלה תורשתית שגורמת להתרחבות של שריר הלב. הוא עבר השתלת לב לפני 13 שנה - ונפטר. מצבי החמיר אחרי ההריון של בני מאור, עד שנאלצתי לעבור השתלה. הייתי ברשימת ההמתנה כשנתיים, ובסופם כבר חיכיתי באשפוז במשך חמישה חודשים".

     

    איך הרגשת כשהודיעו לך שנמצא לב מתאים?

    "אי אפשר לשכוח דבר כזה. נכנסו אליי לחדר שני רופאים, ואמא שלי - שישנה איתי בחדר כי מצבי היה ממש קשה פיזית ונפשית - קפצה מיד. אני עוד לא הבנתי מה קורה, אבל אחר כך התרגשנו מאוד. רק כשהיה ברור שאני באמת מקבלת לב הודענו למשפחה. בחצות הועברתי לחדר הניתוח, ולפנות בוקר הייתה ההשתלה".

     

    איך הרגשת כשהתעוררת?

    "הניתוח עבר בהצלחה רבה, ומצבי השתפר מאוד אחרי שהיה קשה ביותר לפני התהליך. נשארתי חודש בטיפול נמרץ".

     

    איך את מרגישה היום, אחרי הניתוח?

    "אני עדיין בסוג של שיקום, אבל עושה הכל ומתפקדת ויכולה גם לרוץ אחרי הבן שלי. אני לוקחת אותו לגן ומחזירה משם - הדברים הכי בסיסיים שלא יכולתי לעשות לפני כן".

     

    פגשת במשפחה שתרמה את הלב?

    "אני יודעת שהלב הגיע מירושלים, אבל לא ידועים לי פרטים נוספים ולא פגשתי את המשפחה. אם הייתי יכולה, הייתי אומרת להם 'תודה רבה, הצלתם לי את החיים. נתתם לי את הזכות לחיות מחדש'. אני רוצה להגיד בהזדמנות הזאת תודה רבה גם לתל השומר ולכל הצוות הרפואי".

     

    מה תגידי למי שמתלבט אם לחתום על כרטיס אדי או לתרום איברים?

    "תחתמו ואל תהססו, כי זה מציל חיים. זה ערך עליון".

     

    רשא חואמדה: "יש לי מזל גדול"

    בת 28 מלוד, אמא לבן 8, עברה השתלת לב באוקטובר 2012

     

     (בי"ח שיבא)
    (בי"ח שיבא)

     

    מדוע נזקקת להשתלת לב?

    "נולדתי בריאה, התחתנתי וילדתי בן פג בשבוע ה-25 להריון, במשקל 700 גרם בלבד. אחרי הלידה אושפזתי באסף הרופא בגלל אירוע מוחי, ושם גילו שיש לי גם בעיה לב. הם אמרו שזאת לא בעיה קשה ושיש הרבה נשים כמוני.

     

    "בשנת 2011 סבלתי מבטן נפוחה ומלאת מים, מקוצר נשימה, הקאות ובחילות. לא יכולתי לישון בלילה, והתברר שהלב שלי במצב גרוע ממש ותפקד רק ב-20%. הרופאים אמרו שאחזיק ככה מעמד רק שנה או שנתיים - ושאני זקוקה להשתלה.

     

    "חיכיתי כמעט שנתיים לתרומת לב, ובינתיים הגעתי למצב שבו לא הייתי מסוגלת אפילו לאכול. אושפזתי במשך ארבעה חודשים בתל השומר, והשתילו לי קוצב לב".

     

    איך הרגשת כשהודיעו לך שנמצא לב מתאים?

    "אמא שלי טיילה איתי בכיסא הגלגלים מחוץ למחלקה, והאחות התקשרה אלינו וביקשה שלא אוכל ולא אשתה. היא לא הסבירה למה, אבל חזרתי למחלקה בוכה כי כבר הבנתי שיש לב. הרופאה הסבירה שאני ועוד ארבעה אנשים נבדקים להתאמה ללב, ובחצות לקחו אותי לטיפול נמרץ ואמרו שב-90% הלב יתאים לי.

     

    "הפסיקו את הסוללה של קוצב הלב וחיכיתי עד שבע בבוקר, אז הגיע הפרופסור ואמר שהוא נוסע לקחת את הלב מבילינסון".

     

    איך הרגשת כשהתעוררת?

    "רגע הכניסה לניתוח היה קשה, ונאלצו להרים אותי לשולחן הניתוחים כי לא הייתי מסוגלת לעלות בעצמי. ראיתי את מכונת ההנשמה ואת האחיות מנקות את הציוד, ופחדתי מאוד. פחדתי שלא אצא מזה, הרי מדובר בלב ואיך אפשר לשים לאדם לב חדש?

     

    "כשהתעוררתי היה נפלא. האחות קראה לי, פקחתי את העיניים אבל לא ראיתי טוב כי הייתי בלי משקפיים ועוד תחת הרדמה קצת. היא אמרה שאני כבר אחרי ההשתלה ולא האמנתי. רציתי לזוז קצת ולא יכולתי בגלל הכאבים, אבל ראיתי את המשפחה שלי וזה היה מאוד מרגש".

     

    איך את מרגישה היום, אחרי הניתוח?

    "פעם לא יכולתי לקחת את הבן שלי לבית הספר והיום אנחנו הולכים יחד. אנחנו מטיילים ואני קונה לו בגדים וספרים. בכלל, אני לא עולה יותר במעלית אלא רק במדרגות, ומרגישה כאילו נולדתי מחדש. יש לי מזל גדול".

     

    פגשת במשפחה שתרמה את הלב?

    "מדובר בבחור בן 22 שירו בו בראש, ורק הלב המשיך לפעום. המשפחה שלו תרמה את כל איבריו. אחרי ההשתלה המשפחה שלו באה אליי הביתה וקיבלו אותי בחיבוקים ובנשיקות, ואמרו שברוך השם שהלב של הבן שלהם נתן חיים.

     

    "הודינו להם כולנו, והיום אני מרגישה שיש קשר מיוחד בינינו. אם כואב לי הראש, האמא של הבחור מרגישה בזה ומתקשרת לשאול איך אני מרגישה. ממש לא להאמין".

     

    מה תגידי למי שמתלבט אם לחתום על כרטיס אדי או לתרום איברים?

    "שיתרמו. לא חשוב אם מדובר בערבי או ביהודי, בסופו של דבר זה בן אדם ומה שחשוב זה לתת לו חיים. היה מאושפז יהודי לידי במחלקה, רמי, והוא נפטר כי לא מצאו לו לב מתאים. כאב לי הלב עליו כל כך ובכיתי המון. הוא היה קרוב אליי, כי שנינו היינו חולים באותו המצב, ולא משנה אם יהודים או ערבים. רצינו שלשנינו יימצא לב ושנהיה בסדר.

     

    "אמרתי לכל בני המשפחה שלי שיחתמו על כרטיס אדי, כי זה חשוב להרבה מאוד אנשים שמחכים וסובלים. הניתוח קשה - אבל התוצאה שווה". 

     

    רון בלומקרנץ: "התרגשתי, אבל הנמכתי ציפיות"

    בן 56 מגבעת אולגה, אבא לשניים וסב לשניים, עבר השתלת לב באוקטובר 2012

     

     (באדיבות בי"ח שיבא) (באדיבות בי
    (באדיבות בי"ח שיבא)

     

    מדוע נזקקת להשתלת לב?

    "בגיל 39 קיבלתי דום לב, ובזכות העובדה שהבן שלי, אז בן 17, היה בבית, ניצלו חיי. מגיל 19 אני נכה צה"ל: נפצעתי בצבא בשנת 1975 ועברתי מאז הרבה ניתוחים, ובשנת 1993 עברתי קטיעת רגל. הרופאים טוענים שיש קשר בין כל מה שעברתי עם הרגל ובין הלב. גם עישנתי הרבה כל השנים, ובלילה שלפני דום הלב אשתי עברה ניתוח מסובך מאוד - וזה כנראה מה שנתן את המכה האחרונה.

     

    "דום הלב קרה בשנת 1996, ושש שנים לאחר מכן המצב של הלב שלי החמיר מאוד ונכנסתי לרשימת ההמתנה להשתלת לב, ובמצב הזה חיכיתי עשר שנים".

     

    איך הרגשת כשהודיעו לך שנמצא לב מתאים?

    "חודש וחצי לפני שהודיעו לי עברתי את הפרוצדורה הזאת. הודיעו לאשתי וביקשו שאגיע תוך שלוש שעות לבית החולים. נכנסתי כבר לחדר הניתוח - ושתיים-שלוש דקות קודם לכן הלב שאמורים היו להשתיל בי קרס. שלחו אותי הביתה. 

     

    "בפעם השנייה הלכתי לבית החולים ואמרתי לעצמי שאולי גם הפעם זה לא יקרה. רציתי מאוד כמובן שזה יקרה והתרגשתי, אבל הנמכתי ציפיות. שבועיים לאחר מכן הייתי אמור לעבור ניתוח להשתלת לב מלאכותי".

     

    איך הרגשת כשהתעוררת?

    "אשתי והבת שלי חיכו בחוץ, והרופאים אמרו להן שאין סיכוי שאתעורר באותו היום. הן ביקשו לראות אותי לפני שהן הולכות, וכשהבת שלי קראה לי 'אבא, אבא' פקחתי את העיניים ואמרתי את שמה. הרופאים לא האמינו".

     

    איך אתה מרגיש היום, אחרי הניתוח?

    "עברתי שיקום, והרבה בזכות התמיכה והחום של המשפחה אני מרגיש הרבה יותר טוב. אני עדיין בשנה הראשונה של ההשתלה כך שיש כל מיני תופעות בגלל התרופות שצריך לקחת, אבל חזרתי ללמוד ללכת עם קביים ועם פרוטזה. עצם העובדה שאני חוזר ללכת נותנת לי הרבה.

     

    "עברתי דירה אל מול הים, כדי להתחיל מחדש ולהשלים דברים שפספסתי בעשר השנים האחרונות. בשבילי זה שינוי אדיר".

     

    פגשת במשפחה שתרמה את הלב?

    פגשתי את המשפחה של גלעד וטורי ז"ל מיד אחרי השבעה, לבקשתם. לא יכולתי לדבר כמעט כי מאוד התרגשתי. הייתי בסך הכל שבוע אחרי ההשתלה, ועמדתי אני, בן 56, מול זוג הורים שאיבדו ילד. קשה לי להבין למה היה צריך שילד בן 15 ימות כדי שאני אחיה, והמחשבה הזאת הקשיתה עליי לאורך כל הדרך. אני תמיד הייתי מוכן למות בשביל כולם ורק שלאחרים יהיה טוב. החזקתי בכרטיס אדי עוד הרבה לפני ההשתלה".

     

    מה תגיד למי שמתלבט אם לחתום על כרטיס אדי או לתרום איברים?

    "בזכות העובדה שהחזקתי כרטיס אדי עברתי ארבעה אנשים בתור להשתלה - וזה גם עוזר לקרובי המשפחה שלך שנהנים מאותה קדימות בתור להשתלה. המלחמה שלי התחילה בגיל 19, כשאיבדתי למעשה את הרגל, ועכשיו אני בן 56 אבל עם לב של ילד בן 15 ומקווה להספיק את מה שלא הספקתי כל השנים".

     

     




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    זכו בחייהם בחזרה. חמישה מושתלי לב
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים