שתף קטע נבחר

המחשב שקורא אותיות ישירות מהמוח

חוקרים בהולנד הצליחו לזהות באמצעות מכשיר MRI על איזו אות מסתכל נבדק. הדרך ל"קריאת מחשבות" עדיין רחוקה, אך יש הרואים בכך צעדים ראשונים

באמצעות ניתוח הדמיות MRI של המוח ומודל מתמטי משלים ניתן לשחזר מחשבות. בדרך זו, הצליחו חוקרים מאוניברסיטת ניימכן בהולנד לזהות על איזו אות מתבונן נבדק. כתב העת Neuroimage קיבל את המאמר לפרסום והוא יתפרסם בקרוב.

 

עוד בידען:

 

סורקי MRI תפקודיים או fMRI משמשים במחקרים קוגניטיביים בעיקר כדי לזהות אילו אזורים במוח פעילים כאשר נבדק מבצע משימה ספציפית. שאלת המחקר היא האם איזור מסוים במוח פעיל או לא. קבוצת החוקרים במכון דונדרס לחקר המוח, קוגניציה והתנהגות באוניברסיטת רדבוד (Radboud) בניימיכן הלכו צעד אחד קדימה: הם השתמשו בנתונים של הסורק כדי לקבוע על מה התבונן הנבדק. אמנם לא מדובר בתמונה ברורה, אלא בתבנית מעורפלת, אך ניתן היה לזהות בה תבנית מוכרת של אותיות בכתב יד.

 

 (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

יאיר לקרץ, דוקטורנט בביה"ס סגול לחקר המוח באוניברסיטת תל-אביב, מסביר כי בניסוי בו הוצגו לנבדקים אותיות בכתב-יד על גבי מסך מחשב, בזמן שהפעילות המוחית של מוחם נמדדה. החוקרים מצאו שיטה מתמטית המאפשרת ניבוי ברמת דיוק גבוהה יחסית, של צורת האות שהוצגה לנבדק מתוך תבנית הפעילות העצבית במוחו.

 

לקרץ, המייצר מודל חישובי לקריאה, מוסיף שמאמר זה מצטרף למספר מאמרים שפורסמו בשנים האחרונות אשר מתארים כיצד ניתן להסיק מתבנית הפעילות העצבית במערכת הראיה של מוחו של אדם, מהו סוג האובייקט או התמונה בה האדם צופה. "יש הרואים בכך צעדים ראשונים לקראת יישומה של 'קריאת מחשבות' אשר תתאפשר מתוך צפייה בפעילות מוחו של אדם", הוא אומר.

 

עם זאת, מציע לקרץ להתייחס למספר מגבלות ולהנחות של המחקר. "ראשית נשים לב, הוא אומר, "כי הפעילות המוחית שנמדדה בניסוי הייתה באיזורי ראיה מוקדמים אשר ממוקמים באיזור האונה האוקסיפטלית במוח. אלו הם אזורים בהם מתרחשת פעילות תפיסתית נמוכה, בעוד שפעילות מחשבתית "גבוהה כמו קבלת החלטות, הסקה, רצייה וכדומה, אשר אוצרת בין השאר מידע אשר נקלט ועבר אינטגרציה מחושים שונים, מיוחסת לרוב לאיזורים אחרים כדוגמת האונה הפרה-פרונטאלית (הקדם-מצחית).

 

כלומר - לכן הדרך לקראת "קריאת מחשבות", כפי שמובנת לרוב, עדיין ארוכה. שנית, מסביר לקרץ, כי יש להכיר את מגבלותיו של מכשיר הדימות: המדד בו עושים שימוש מתאר את כמות החמצן בדם באיזורים השונים במוחים. רמות חמצן גבוהות יחסית מעידות אמנם על פעילות מוגברת של התאים במוח, אך אינן מהוות בהכרח מדד טוב לייצוג מידע במוח. מגבלה נוספת של מכשיר הדימות היא רזולציית זמן נמוכה יחסית בסדרי גודל של שניות, לשם השוואה, תבנית הפעילות של תאי-העצב במוח היא בסדר גודל של אלפיות שניה. לכן קיימת מגבלה לגבי קצב "קריאת המחשבות" האפשרי במכשור הנוכחי.

 

"יחד עם זאת, ההצלחה של המחקר בניבוי צורת האות מתבנית הפעילות המוחית מרשימה ביותר, ומעוררת את הדמיון לקראת הצלחות נוספות בתחום זה." מסכם לקרץ.

 

* תודה לפרופ' אלסנדרו טרבס, לפרופ' נעמה פרידמן ולראש ביה"ס סגול לחקר המוח פרופ' אורי אשרי על סיועם.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
המוח נחשף. מעט
צילום: רויטרס
מומלצים