שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: לע"מ

    צה"ל 73': בכיר הטריד מינית במלחמה וקודם

    עדויות בוועדת אגרנט מזכירות את החידלון המוסרי והמשמעתי: ה"התעסקות" הרווחת עם חיילות, קשר השתיקה שלו היה שותף גם הרמטכ"ל - וההפקרות בשמירה על סודות ביטחוניים

    האיש שאצלו עברו כל בכירי צה"ל לפני מלחמת יום כיפור ידע עליהם הרבה דברים שחסו תחת קשר השתיקה. תא"ל אהרון אבנון היה ראש מנהל הסגל, האחראי בין היתר על שיבוץ תפקידי הקצונה הבכירה בצה"ל עד אוגוסט 1973. בעדותו שנחשפת היום (א') בפני ועדת אגרנט שחקרה את מחדלי המלחמה, עולים פרטים שלא קשורים ישירות למערכה - אבל מספרים רבות על הלך הרוח בצה"ל.

     

    40 שנה למלחמת יום כיפור - מסמכי אגרנט נחשפים:

    העדויות מהחזית: "הרגשנו שתהיה שואה"

    המחדל באמ"ן: "חששתי שראש המוסד ייחטף"

    מפקד חיל האוויר: לא רצו להרגיז את המצרים

     

    סיכום המלחמה בקול ובצבע    (ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון, דובר צה"ל)

    סיכום המלחמה בקול ובצבע    (ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון, דובר צה"ל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    אחת מהנקודות המעניינות היא היחס הסלחני בצבא לנושא ההטרדות והפגיעות המיניות בתקופה שקדמה למלחמה ואף בעת הקרבות. "'התעסקות' עם חיילות ונשים זה גם תלוי בגיל, אצל הקצונה הצעירה זה יותר נפוץ, היום פחות, אבל זה קיים עוד פה ושם בין קצינים בכירים", סיפר תא"ל אבנון לחברי הוועדה בעדות שנמסרה בשלב מאוחר יחסית, יולי 1974.

     

    הוא הזכיר מקרה אחד של קצין בכיר המקורב לרמטכ"ל, שהיה מעורב בהתנהגות מסוג זה, ובכל זאת קודם בתפקידו אף על פי שהרמטכ"ל עצמו היה מודע למעשיו שנמשכו גם בזמן המלחמה ממש. בימים של אז מתאר אבנון כי "אין סודות בצבא", וקצינים שיודעים על התנהגות פסולה נמנעים מלדווח על התנהגויות כאלו של עמיתיהם, מפקדיהם או פקודיהם. אותם קצינים כלל לא נשפטו על מעשיהם, וככל הידוע גם הוועדה לא ביקשה לפתוח בהליכים בעקבות הדברים.

     

    מוצב החרמון אחרי כיבושו מחדש    (ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון, דובר צה"ל)

    מוצב החרמון אחרי כיבושו מחדש    (ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון, דובר צה"ל)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    עדותו של אבנון נגעה גם בהליך המינויים בצמרת צה"ל בתקופה שקדמה למלחמה. כשנשאל אם היו מינויים שנבעו משיקולים פוליטיים הוא מכחיש בתחילה שהיו כאלה בתקופתו, אך בהמשך מודה: "אני לא אומר שאני כקצין אי פעם לא הייתה לי הרגשה שיש שיקולים פוליטיים בצבא, הייתה לי בהחלט". ובמקום אחר בעדותו ציין ש"זה יותר שיקולים כיתתיים מפוליטיים".

     

    מהעדויות שנחשפו בשנה שעברה: 

    הערתי את ראש המוסד: טוס למלאך, תהיה מלחמה

    אבא אבן: גם ארה"ב לא חזתה מלחמה

    גורודיש: אריק לא מילא פקודות. ידין: הוא הלך כסביבון

    סיגרים ולשכות פאר. צמרת צה"ל לפני יום כיפור

    דדו באגרנט: כך הסתיר צה"ל מהציבור את האמת

    גלילי באגרנט: האמצעים הסודיים שלא הופעלו

    אנשי המודיעין באגרנט: הקצין שהתריע ננזף

     

    החבר'ה כמו שאתה מכיר אותם

    בזמן המלחמה מילא אבנון כמה תפקידים: עוזר מיוחד לאלוף פיקוד דרום, מפקד הגשרים בשלב צליחת התעלה וקצין קישור ראשי לאו"ם. בעדותו הוא מותח ביקורת על רמת המשמעת הנמוכה בצבא שהייתה קיימת, לדבריו, שנים ארוכות לפני המלחמה. אבנון אף עורך השוואה מפתיעה בין רמת המשמעת הגבוהה בארמיה השלישית המצרית המכותרת לבין זו של חיילי צה"ל.

     

    "כאשר אנחנו ניתקנו את הארמיה השלישית המפורסמת בסואץ והארמיה השלישית הצמאה למים כביכול, אחרי כך וכך ימים של כל החשבונות של הגנרלים שלנו הייתה צריכה למות בצמא וברעב. היו מפגשים מקריים בין חיילי הארמיה השלישית וחיילי הצבא שלנו, אתה ראית מצד אחד חיילים מסודרים ממושמעים, נקיים, מגולחים ומצד שני ראית את החבר'ה כמו שאתה מכיר אותם. לא היה תמיד נעים לנו כאשר עסקנו במו"מ עם האו"ם".

    חיילים בהופעה של כוורת במלחמה (צילום: משרד הבטחון) (צילום: משרד הבטחון)
    חיילים בהופעה של כוורת במלחמה(צילום: משרד הבטחון)

    פגישה ראשונה של שיחות הפסקת האש בסיני (צילום: במחנה, זואץ יוסף) (צילום: במחנה, זואץ יוסף)
    פגישה ראשונה של שיחות הפסקת האש בסיני(צילום: במחנה, זואץ יוסף)

     

    "קרו לנו מבחינת צה"ל שני אסונות בעשר השנים האחרונות", קובע אבנון בעדותו, "האחד הניצחון בששת הימים והשני מה שקרה ביום הכיפורים, והם קשורים זה בזה, לפי דעתי. נכנסו לששת הימים מוכנים כמו שהיינו צריכים להיות מוכנים ליום כיפור. נכנסו למלחמת יום הכיפורים מוכנים כמו שהיינו יכולים להיות מוכנים לששת הימים". לדבריו, צה"ל לא ערך הפקה והטמעה של לקחים ומסקנות לאחר ששת הימים כמו גם לאחר יום כיפור. "ההרגשה בצבא היום שרוצים לשכוח את מה שהיה". 

     

    מפטפטים על הסודות הכי גדולים

    אלוף משנה אברהם אלזון, ראש מחלקת ביטחון שדה במלחמה, העיד בפני הוועדה באחר הצהריים של 19 בפברואר 1974. בטרם המלחמה גרמה ישראל למצרים להאמין שברשותה כ-2,400 טנקים - בניגוד למספרם האמיתי של הטנקים הישראלים; 1,800-1,700. "זו הייתה מלחמת מוחות", אמר אל"מ אלזון, "כל פעם שהייתה ועידת שירותי המודיעין שלהם התמונה שאני רציתי להציג אותה הושגה".

     

    הרקולס של חיל האוויר מעל כוח צה"ל בסיני ( צילום: משרד הביטחון) ( צילום: משרד הביטחון)
    הרקולס של חיל האוויר מעל כוח צה"ל בסיני( צילום: משרד הביטחון)

     

    במשך שלוש שנים, העיד אלזון, צילמו המצרים את המעוזים בקו הביצורים, עקבו אחריהם והפעילו יחידות סיור בתוך השטח הישראלי. אלזון אף מעריך שהצבא המצרי השיג עוד לפני המלחמה את מפת הקוד של צה"ל "סיריוס". "המעוזים שלכם בהאזנה, הפטרולים שלכם בהאזנה, יש להם תצפיות... יש להם סוכנים בעומק", העיד אלזון על דיווחיו לממונים עליו. כתוצאה מכך, קובע ראש מחלקת ביטחון שדה, בידי המצרים היה מידע רב על סדר הכוחות ושגרת הכוחות באותו הקו. "הייתה להם אינפורמציה לא רגילה", סיפר בעדותו. עם זאת ולמרות הערכת צה"ל, שמפת הקוד הישראלית נפלה בידי המצרים בחודשים שלפני המלחמה או בימיה הראשונים, המפה ששימשה את הכוחות הישראליים לא הוחלפה במשך ימי לחימה רבים.

     

    עוד סודות יום כיפור שנחשפו בשנים קודמות:

     

    מעדותו של אלזון עולה עוד כי המצרים השיגו מידע על סדרי הכוחות של צה"ל ממעוזים ומכלים שננטשו בעת קרבות שהתפתחו במלחמת ההתשה. "החיילים לא ביצעו פקודות", אומר אלזון ומתכוון לחומר סודי שהוחזק בניגוד לפקודות באותם מקומות וקובע שהחומרים שנאספו בידי המצרים "גרמו לנו נזק גדול... והחומר הזה שימש אחר כך את חוקרי השבויים (המצרים)".

     

    עוד לפני המלחמה, מספר בעדותו הקצין הממונה על ביטחון השדה בצה"ל, הודחו משירות שלושה קצינים (אלוף משנה, סגן אלוף ורב סרן) שהדליפו מידע לעיתונאים. "מסודות קטנים ועד סודות גדולים", כלשונו. במלחמה עצמה, העיד אלזון, הוא "הרים ידיים... מהרגע הראשון אנחנו לא השתלטנו בפיקוד דרום על עיתונאים בפקודה". ובמקום אחר: "בפיקוד דרום בליל המלחמה נסעו 'עיתונאי חצר' עם האלוף (גורודיש) בהליקופטר לדבלה (חפ"ק פיקוד דרום בזמן המלחמה) והורדו מש"קים כי לא היה להם מקום".

     

    גורודיש (מימין) עם אריק שרון במלחמה. עיתונאי חצר לא בתמונה (צילום: שלמה ארד, לע"מ) (צילום: שלמה ארד, לע
    גורודיש (מימין) עם אריק שרון במלחמה. עיתונאי חצר לא בתמונה(צילום: שלמה ארד, לע"מ)

     

    אלזון אף מצטט מתוך דוח של קב"ט הפיקוד שנכתב לאחר המלחמה: "עיתונאים, כתבים וצלמים - לאלו ניתנה כניסה כמעט חופשית לחמ"לים ולחפ"קים באישור ובהוראת המפקדים הבכירים ביותר באותו חפ"ק". לקב"ט עצמו, על פי אלזון, הורו "להסתלק" כאשר ניסה להתערב בדבר.

     לעומת זאת מדווח אלזון כי בפיקוד צפון "גירשו עיתונאים". לדברי חבר הוועדה, הרמטכ"ל לשעבר יגאל ידין, גם אל מוצב הפיקוד העליון של צה"ל נכנסו בלתי מורשים ובהם עיתונאים: "בבור היו עוד הרבה הרבה אנשים".

     

    לשאלה אם הייתה או לא הייתה הונאה של ישראל לפני המלחמה מצד סוריה ומצרים, אלזון משיב על סמך חקירות של 600-400 קצינים בתום המלחמה כי "אני מודיע עכשיו שלא מצאתי נייר אחד במסמכי שלל שהייתה בו פקודת מבצע על התקפה ביום עין". אבל חבר הוועדה ידין מוכיח אותו: "לא מצאת? ... אנחנו ניתן לך (פקודת מבצע) עם שעת שין להיות מוכנים עד ל-4 באוקטובר - 'יחידה זו תהיה מוכנה לפעולה, יש להוריד לדרגים של גדוד עד 3 באוקטובר, דרגים של חטיבה עד 6 באוקטובר'".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: יעקב סער, לע"מ
    ועדת אגרנט
    צילום: יעקב סער, לע"מ
    צילום: דובר צה"ל
    תא"ל אהרון אבנון (במרכז). "רוצים לשכוח את מה שהיה"
    צילום: דובר צה"ל
    מומלצים