הדיל הסורי: מפת האינטרסים העולמית

ארה"ב

רצינית או לא, היוזמה הרוסית היא הישג למדיניות הנשיא אובמה. ברור לגמרי שהחתירה הנחושה שלו לקבל לגיטימציה לתקיפת ענישה בסוריה, היא שדחקה את הרוסים ואת הקליינט הסורי שלהם לפינה, והכריחה אותם לחפש פתרון דיפלומטי שיספק את האמריקנים.

אם היוזמה הרוסית תתממש, היא תמנע מאסד שימוש בנשק כימי בעתיד ותייתר תקיפה אמריקנית, שהציבור, הקונגרס וגם אובמה עצמו לא רוצים בה. הישג נוסף יהיה האיתות לאיראן. אובמה הלך על הסף, פוטין נאלץ למצמץ ומדינות המזרח התיכון ראו שהאיום עובד. זאת בנוסף למניעת נפילת נשק להשמדה המונית לידי קבוצות ג'יהאד קיצוניות בסוריה.

השחקנים במזרח התיכון. המרוויחים והמפסידים

רוסיה

פוטין מרוויח לא פחות מארה"ב. הוא מיצב את רוסיה במעמד של מעצמה שוות ערך במהלך המשבר עד כה. הוא בעיקר רוכש לעצמו יוקרה בינלאומית כמבוגר שהוא לא רק אחראי, אלא גם יצירתי. אחד שיודע להרוג שלוש ציפורים באבן אחת: למנוע שימוש עתידי בנשק כימי על-ידי סוריה, וכך למצב עצמו כשייך לקהילה הבינלאומית הנאורה, ששוללת שימוש בנשק להשמדה המונית; למנוע תקיפה אמריקנית בסוריה, או לפחות לעכב אותה; ולהישאר נאמן לקליינט שלו אסד, מה שנותן לו נקודות זכות רבות במזרח התיכון.

סוריה

אם היוזמה הרוסית תצבור תנופה, אסד הצליח למנוע מעצמו צרה גדולה. תקיפה אמריקנית הייתה בוודאות מחלישה את צבאו ואת יכולותיו, ואולי גם מטה את הכף לטובת המורדים. בראיון ל-CBS הוא נראה בעליל מבוהל.

גם הוויתור מצדו אינו גדול - אם ייאלץ להתפרק מהנשק הכימי שלו, יישארו בידיו כל היכולות האחרות, וגם הלגיטימציה להמשיך את המלחמה במורדים בעזרת רוסיה, איראן וחיזבאללה. בזמן האחרון הוא נראה כמי שקוצר הישגים במלחמה, ולכן יש לו כל הסיבות לשמוח אם האמריקנים לא יתקפו. בונוס מצד פוטין כהוקרת תודה על קבלת היוזמה הרוסית יכול להגיע בדמות מערכות נשק חדישות.

המורדים? הם אמנם לא יקבלו כנראה תקיפה שהייתה מחלישה את אסד, אבל גם הרוויחו את הסרת האיום הכימי.

ישראל

בירושלים צריכים להיות מרוצים - הוכח בעליל שאופציה צבאית אמריקנית אמינה מצליחה להרתיע. ההקשר האיראני ברור כשמש, גם הכיוון העתידי של המהלכים האסטרטגיים של ארה"ב וישראל במשותף כלפי טהרן.

צריך עדיין לזכור שכדי להשתמש בנשק כימי נגד אזרחיו ונגד ישראל, לא נחוצות כמויות של חומרי לחימה כימיים. אסד לא זקוק לכל 1,000 הטונות של חומרי לחימה כימיים שברשותו, הוא יכול להסתפק באחוז אחד מהכמות הזאת. קיימת סכנה נוספת שהיא מעניינת את ישראל במיוחד: אם המשא ומתן על ההסכם יתמשך, תוכל סוריה להעביר ולהסתיר לפחות חלק מהנשק הכימי ללבנון ולהפקידו בידי חיזבאללה. מבחינת ישראל זהו התסריט הגרוע ביותר, ממש כמו נפילת כמויות של נשק כימי לידי הג'יהאדיסטים הסונים, הפועלים כעת במסגרת המורדים. מימוש ההסכם ימנע את גם את הסכנה הזו.

אך אף שההסתברות להתקפה סורית או בעלות בריתה בעקבות תקיפה אמריקנית הייתה קלושה, ברור שאם היוזמה הרוסית תצבור תאוצה, אפשר לצאת מהלחץ. גם הכוננות גוזלת אנרגיה ועצבים.

איראן

איראן לומדת שהאמריקנים יודעים להתעקש, ושכדאי מאוד לשמוע לעצות הרוסים. כידוע, גם במוסקבה מתנגדים נחרצות לנשק גרעיני בידי איראן ויוזמה אמריקנית-רוסית בעתיד תזכה לאוזן הרבה יותר קשבת בטהרן מבעבר.

מפגן הכוח הצבאי האמריקני בים התיכון ובמפרץ היה הדגמה מוחשית לאיראנים, מה עלול לקרות להם אם יאתגרו את ארה"ב מעבר לסף מסוים. התגובה של הנשיא רוחאני הבוקר ("לא נוותר על קמצוץ מיכולות הגרעין") חריגה ומעידה כבר על הלחץ כתוצאה מהיוזמה הרוסית. מאידך, איראן הרוויחה - בעל הברית הנאמן שלה אסד נשאר במקומו.

מדינות אירופה

האירופים לא רצו מלחמה וקיבלו את מבוקשם, ויש לכך גם סיבה כלכלית. רוב היבשת מתחילה להתאושש מהמשבר, ואם לא תהיה מכה אמריקנית בסוריה מחירי הנפט לא יעלו - ואף ירדו. רווח נקי מנקודת ראותן של בריטניה, צרפת, איטליה, צרפת, יוון ואפילו גרמניה.

ירדן, טורקיה ומדינות המפרץ

שתי השכנות של סוריה הרוויחו, מפני שחששו באמת מתגובת ייאוש של אסד במקרה שיותקף. החשש הוסר. היה גם פחד מהצפה גדולה אף יותר של פליטים סורים.