שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    "בתוך הקרב הם קיבלו שעה לראות הופעה"

    שלמה גרוניך הופיע עם מתי כספי מול חיילים במלחמת יום הכיפורים. עם פרסום התיעוד מהופעותיהם באותה תקופה, הוא מספר ל-ynet: "הם חיו בעולם שכולו אימה - והנה אתה, בא מהבית עם חולצה נקייה ופסנתר וגיטרה. בא היה לבכות". צפו בתיעוד המיוחד

    אז, במלחמה ההיא, מאות מהאמנים המובילים בישראל התגייסו גם הם. עם פרוץ הקרבות, היוצרים הגדולים של 1973 התקבצו כולם והגיעו אל שטחי הלחימה כדי לעלות מעט חיוכים על פרצופיהם של חיילי צה"ל המוצבים. לספק להם חצאי שעה של מנוחה, ואולי קצת שלווה.

     

    היום, בדיוק 40 שנה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים, עולה לרשת הופעתם המצמררת של שלמה גרוניך ומתי כספי אל מול החיילים בשטח הקרב. מלבד את שיריהם, הצמד הישראלי האהוב, שבאותה שנה הוציא את האלבום הקלאסי "מאחורי הצלילים", אף ביצע שם רחוק מהבית שני שירים של הביטלס: "Something" ו-"Rocky Raccoon". לפניכם שניים מתוך מהביצועים מההופעה שבאמצע המלחמה, כאשר את כולם תוכלו למצוא בערוץ היוטיוב של שלמה גרוניך

     

     

    בראיון מיוחד ל-ynet, שלמה גרוניך נזכר באותם רגעים כל כך טעונים ועוצמתיים. "אני זוכר איך הצליחו לגייס אמנים להופיע בשטחי הקרבות. מתי ואני התייצבנו שם בצפת במלון שמשם נכנסו האמנים לפני צאתם למשימות. אני זוכר את הישיבות שם במלון, שכל האמנים היו נוכחים. דודו אלהרר, שלמה יידוב, שם טוב לוי. ברור היה למתי ולי, אפילו מבלי שהחלטנו, שאנחנו יוצאים לשם יחד.

     

    "הגענו למקום שרואים אותו בסרטים, נדמה לי שההופעה המתועדת היתה הראשונה שלנו במסגרת יומיים-שלושה המחרידים האלה. זה היה כמו סרט של אפוקליפסה, רק שהוא אמיתי ושלך, של העם שלך. אתה מגיע לעמק בזעיר אנפין קטן ועל התלוליות יושבים שרידי פלוגה, עם מבט אטום, טראגי, חסר חיים. עם עיניים מזוגגות ופיח על זיפי הזקן, ככה פגשנו אותם. הם ישבו שם כמו צללים וביניהם כל מני כלי מלחמה.

     

     

    "המועקה היתה כל כך גדולה שלא יכולנו לדבר, והשאלה הראשונה שאתה שואל את עצמך היא: 'איך אפשר בכלל לשיר פה? מה לשירה ולמוזיקה במקום הזה?'. התיישבנו כי לא היתה במה, ולאט לאט עשינו את שלנו. שאבנו כוח אחד מהשני, היינו עם המוזיקה שבינינו, קלטנו שזה מגיע והם מתחילים לזוז, להיזכר באנושיות ואפילו בבת אחת עולה חיו ומחיאות כפיים. אין להשוות שום מופע למופע שכזה, זה מופע אימים כואב. זה העם שלך, הדם שלך.

     

    "אני זוכר את חווית הזעזוע, ההלם, השותפות לכאב, מצד אחד בא לך לחבק את כולם, מצד שני אתה מפחד להתקרב אליהם. לא האמנתי שאראה אנשים במצב שכזה. הם היו בתוך הקרב, קיבלו אולי שעה לשאוף אוויר ולעשן סיגריה ולזכות בהופעה. כשהם חזרו לשם לקרב, הם היו שרידים של פלוגות, שרידים של מחלוקות. הם חיו בעולם שכולו אימה, והנה אתה, בא מהבית עם חולצה נקייה ופסנתר וגיטרה. כשהרגשתי שתוך כדי הגענו אליהם, זה עורר דמעות. בא היה לבכות.

     

    ואז, בזמן המלחמה, שבוע לאחר אותה ההופעה ההיא, גרוניך שכל את אחיו החייל הצעיר, ירון, והפסיק לבקר את החיים בשטחי האש. "הלוואי שהיה לי מסר אופטימי לומר", הוא אומר בעצב, "הדבר היחידי שאני יכול להגיד זה שהיום, במבט לאחור, אפשר היה להרגיש את המשפחתיות העממית. שלנו איתם ושלהם איתנו, למרות הכל. מי יתן ולא יהיה לנו את הדבר הזה יותר".

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מתוך הווידאו
    שלמה גרוניך. מלחמת יום הכיפורים
    מתוך הווידאו
    לאתר ההטבות
    מומלצים