שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    סטיבן מילס: "חשבתי שהשואה היא לא שלי"

    אסון התאומים היה זה ששכנע את הכוריאוגרף האמריקני סטיבן מילס ליצור את "Light", יצירה שמבוססת על סיפורה של ניצולת שואה ותתארח בפסטיבל עכו. "כשאתה צולל לעומקו של הנושא הזה, הידע הזה שצברת והמפגשים שחווית, משנים אותך כאדם - אם תרצה ואם לא", הוא מספר בראיון

    זה היה הפיגוע שהכה בלב הפועם של אמריקה ששינה את תפיסת עולמו של הכוריאוגרף סטיבן מילס. כששני המטוסים התרסקו אל תוך בנייני התאומים - הוא היה עמוק בסטודיו בחזרות על עבודה חדשה שאיבדה פתאום משמעות. "לעולם לא אשכח את היום הזה. עד אז אמריקה האמינה שהיא כל כך חזקה שאף אחד לא יעז לפגוע בה אבל זה קרה והכניס להלם אומה שלה. הבנו שאנחנו לא כל כך בטוחים כפי שחשבנו", אומר מנהלו האמנותי של בלט אוסטין שיגיע בשבוע הבא לראשונה לישראל ויתארח בפסטיבל עכו, במרכז סוזן דלל בתל אביב ובמרכז ז'רר בכר בירושלים.

    "הפיגוע הפך את הכל ללא רלבנטי וחסר משמעות" (צילום: AP) (צילום: AP)
    "הפיגוע הפך את הכל ללא רלבנטי וחסר משמעות"(צילום: AP)

     

    "באותו היום היינו בעיצומן של חזרות, ופתאום הכל נראה כל כך לא רלוונטי וחסר משמעות. אתה שואל את עצמך, איך ממשיכים לעבוד? מה המקום שלנו, כאמנים, בכל הסיפור הזה? פתאום כל נקודת המבט על החיים והיצירה השתנתה. פתאום אתה מבין כמה חשוב לתת לכל זה משמעות".

     

     

    זמן קצר לאחר מכן, הציעה לו חברה להיפגש עם נעמי וורן, יהודיה אמריקנית ניצולת שואה ששרדה בדרך לא דרך את ברגן בלזן, ואושוויץ-בירקנאו. בעקבות המפגש נוצרה העבודה, "Light", שהפכה לאבן דרך בתולדות להקת בלט אוסטין. היתה זו וורן שהציעה לו ליצור עבודה שנוגעת בשואה. בתחילה סרב, אך האישה שאיבדה את כל משפחתה במלחמה, לא הרפתה.

     

    "חשבתי שזה לא הסיפור שלי לספר. אני לא יהודי. גדלתי בעיר קטנה שלא היתה בה קהילה יהודית. עד אז לא פגשתי ניצול שואה ולא היה לי אף קרוב שלחם במלחמת העולם השנייה. לא יכולתי להיות מרוחק יותר מהנושא. חשבתי לעצמי, איזו זכות יש לי לגעת בזה? אבל נעמי דיברה על האחריות של מי שיש לו הפלטפורמה והכוח להציף את הנושא ולגרום לאחרים להקשיב. היא דיברה על תפקיד האמנות בחברה ועל המחויבות החברתית שלנו, האמנים, להאיר גם את הפינות האפילות".

    סטיבן מילס. רק אור יכול לנצח את החושך (צילום: Tony Spielberg) (צילום: Tony Spielberg)
    סטיבן מילס. רק אור יכול לנצח את החושך(צילום: Tony Spielberg)

    על אף החששות הכבדים, יצא מילס למה שהוא מגדיר כמסע המורכב בחייו. הוא נבר בספריות, תחקר ניצולי שואה, ביקר בשורה של מחנות עבודה והשמדה במזרח אירופה, בהם טרבלינקה, מיידנק, טרזינשטט, זכסנהאוזן ואושוויץ. במסגרת המחקר שערך, הגיע לביקור גם בקיבוץ לוחמי הגטאות ואצל להקת המחול הקיבוצית שהקימה יהודית ארנון שהלכה לעולמה לאחרונה.

     

    "בחזרה הביתה תקפה אותי חרדה. הבנתי שיש דברים שגדולים מדי להכיל, שאי אפשר לדבר על השואה באופן כללי, פשוט כי זה בלתי אפשרי לתפוס אותה. הרגשתי את כובד המשא והאחריות על הכתפיים. המסקנה היתה שיש לגעת בנושא דרך סיפור אחד ולהפוך אותו למיקרוקוסמוס של החיים בתקופה האיומה ההיא".

    "אמנות לא תשנה את העולם, אבל יכולה להיות זרז לשינוי"  (צילום: Tony Spielberg) (צילום: Tony Spielberg)
    "אמנות לא תשנה את העולם, אבל יכולה להיות זרז לשינוי" (צילום: Tony Spielberg)

     

    מילס החליט לחזור לקו ההתחלה ויצר עבודה המבוססת על הביוגרפיה של נעמי וורן. "פתאום הכל נהיה ברור. זה הסיפור של קהילה שהפכה למטרה. סומנה, בודדה, נאספה, נכלאה ונרצחה באכזריות בגלל שנאה ופחד. זה רלוונטי גם היום".

     

    אדמה בוערת, במה בוערת

    היצירה, חלק מפרויקט בו שותפה גם הליגה נגד השמצה, מבקשת לייצר דיאלוג ביקורתי בנושאים כמו שוויון זכויות וצדק חברתי. "כשמדברים על אמנות עכשווית יש שתי גישות. האחת, שמתייחסת ליצירה ככלי מעורר למחשבה עם מחויבות חברתית, והשנייה, שמתוקף מהותה יכולה שלא להביע דבר מלבד עצמה, ובכך מקבלת משמעות בעינו של המתבונן בה. אני מאמין שהעבודה משלבת בין השתיים".

     

    "לאמנות יש את הדרך שלה להסביר את הדברים באופן מטפורי כך שלפעמים המילים עומדות בדרכה. אנחנו אמנים ולא פוליטיקאים, אבל יש בנו רצון להעביר דרך מסננת היצירה נושאים מרכזיים. להביא את העבודה הזו לישראל, מבחינתנו, זו הכרה שנותנת תוקף לחשיבות העשייה, אבל גם משמעות אקטואלית לאור המצב הגיאו-פוליטי במזרח התיכון. אי אפשר לעצום עיניים כשהאדמה בוערת, ויש לא מעט יצירות אמנות שהפכו לסמלים כמו הגרניקה של פיקאסו. לכאורה לא יותר מצבע על קנבס - אך בפועל יצירה שהפכה לקול רדיקלי ומשפיע של התנגדות".

     

    יצירותיו של מילס, כך לדבריו, עוסקות רובן ככולן ביחסים בין בני אדם. "מחול אבסטרקטי פחות מעניין אותי. זו האינטראקציה בין בני אדם ומה שגורם להם לנהוג כפי שהם נוהגים שמרתק אותי להבין", הוא אומר. במובן זה, "Light" היא דוגמא קיצונית שאי אפשר להישאר אדישים למולה. "בלהקה אנחנו מדברים על התקופה שלפני 'Light' לזו שבאה אחריה. אין ספק שהשפעת העבודה הזו ניכרת גם בעבודות נוספות. כשאתה צולל לעומקו של נושא כמו השואה, הידע הזה שצברת, המפגשים שחווית, משנים אותך כאדם - אם תרצה או לא".

     

    בחרת בשם מאוד אופטימי ליצירה שנוגעת בנושא מאד קשה.

     

    "כי בסופו של דבר אתה מבין שהחיים חזקים יותר. אלה שניצלו מהקטסטרופה מוכיחים את ניצחונה של הרוח האנושית. ללא תקווה אי אפשר היה לשרוד את המלחמה. ד"ר מרתין לותר קינג אמר שאפילה לא יכולה לבטל אפילה -רק האור יכול לעשות את זה. אמנות מאירה את הכישלונות והניצחונות הגדולים של הגזע האנושי. היא לא תשנה את העולם, אבל יכולה להיות זרז לשינוי".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: Kenny Braun
    סטיבן מילס. כל נקודת המבט השתנתה
    צילום: Kenny Braun
    לאתר ההטבות
    מומלצים