אמא ואבא מחכים: המזל של החיוויאי הפצוע

נודד יחד עם ההורים. עונת הקינון של העופות הדורסים באזור שפלת יהודה הגיעה לסיומה והגוזלים הקטנים הפכו לפרחונים חזקים. הם עזבו את הקן בקיץ והחלו להתרגל לחיים עצמאיים יותר, אך עדיין שוהים לצד הוריהם. האתגר המרכזי על הפרק:  הכנות לקראת הנדידה הגדולה שנמצאת בעיצומה. היעד: אלפי קילומטרים לאפריקה הרחוקה.

חיוויאי בוגר בשפלת יהודה. נודדים עכשיו לאפריקה(צילום: גלעד פרידמן)

בין העופות הדורסים מצויים החיוויאים, דורסי יום גדולים המתמחים בציד נחשים ומכרסמים. בשנים האחרונות עוקב גלעד פרידמן, חוקר עופות דורסים ודוקטורנט מאוניברסיטת תל אביב, אחרי התחרות על מזון ואזורי קינון בקרב שני מיני דורסים - עקב עיטי והחיוויאי.

פרידמן מגיע אל קיני הדורסים יחד עם ליאור הורטמן, מטפס עצים מקצועי כדי לבדוק כמה גוזלים בקעו בקן, לבדוק מהו סוג המזון שנשאר ולהצמיד טבעות זיהוי לגוזלים. במקרים מסויימים גם לשריין את העופות הדורסים עם משדרי מעקב משוכללים על גבם.

צייד מיומן של נחשים. מתחרה עם עקב עיטי על מקומות קינון ומזון(צילום: גלעד פרידמן)

מותש על הקרקע: חלש ורזה

בתחילת החודש הגיעו השניים כדי לבדוק כמה גוזלים פרחו מהקינים אצל שני מיני הדורסים. "כשהגענו לעבר העץ בו מקנן אחד החיוויאים שטיבענו לפני מספר שבועות, ליאור הבחין בחיוויאי פרחון, רזה מאוד, חלש שיושב על הקרקע ומתקשה בתעופה", הוא מספר ל-ynet.

"ברגע שאתה תופס פרחון של עוף דורס על הקרקע והוא לא יכול לברוח ממך, אז זה אומר שהמצב שלו לא טוב, כי הוא אמור להירתע מבני אדם".

למקום הוזעק אורי קייזר, פקח רשות הטבע והגנים שהסיע את החיוויאי הצעיר לטיפול בבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי ברמת-גן, שם העניקו לו טיפול ראשוני ואשפזו אותו להמשך טיפול.

חיוויאי נחשים עם משדר מעקב. צילום ארכיון(צילום: גלעד פרידמן)

"החיוויאי הגיע אלינו כשהוא רזה מאוד, במשקל של קילוגרם ומאה גרם. היה תשוש מאוד, מיובש ובעיקר עם הרבה טפילים חיצוניים על גופו, שמעידים על חולשה פיזית", אומרת ל-ynet רוני אליאס, מטפלת ראשית בבית החולים לחיות בר.

"הוא קיבל נוזלים רבים, התאושש לאט לאט והתחזק. אחת הבעיות עם עופות דורסים כשהם מאושפזים בכלוב השגחה היא שהם יכולים לגרום לנזק לכנפיים שלהם ולשבור נוצות תעופה, לכן אנחנו משתדלים לשחרר אותם כמה שיותר מהר בחזרה לטבע במידה שמצבם מאפשר זאת".

המחקר מתקיים כחלק מהתואר השלישי באוניברסיטת תל אביב תחת הנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם, ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, רשות הטבע והגנים, בית ספר שדה כפר עציון, קרן הדוכיפת וקרן סמולר-ויניקוב.

השנה איתר פרידמן 63 קינים פעילים של חיוויאים מתוכם 11 חיוויאים מושדרו עם משדרים. כמו כן, אותרו 37 קינונים של עקבים עיטיים, מהם מושדרו 13 פרטים בוגרים.

מירוץ נגד זמן: יספיק להצטרף לנדידה עם הוריו?

כשמלאו לגוזל 30 יום, הצמידו לו השניים טבעת זיהוי. הפעם כשמצאו אותו בשטח, טבעת הזיהוי הייחודית לו, חשפה זהותו וכך יכלו השניים לזהות בקלות מאיזה קן הוא פרח לאחרונה.

להבדיל מטיפול בעוף דורס שחי בישראל, במקרה של חיוויאי מדובר בטיפול שדורש לא רק מיומנות רפואית, אלא גם צורך דחוף למדי להשיב את הפרחון לטבע במהירות רבה ככל שניתן.

"החיוויאי הזה פרח המקן בסוף יולי והוא מבלה באזור הקן והטריטוריה של ההורים שלו במרחק של כחצי קילומטר מהם, אך תמיד חוזרים לאזור ומחכים להורים שיביאו להם אוכל, עד שילמדו לצוד בכוחות עצמם", מסביר פרידמן. 

החיוויאי הצעיר לאחר ששוחרר מביה"ח לחיות בר. רגע לפני ההשבה לטבע(צילום: ירון רוזנטל)

"בסוף ספטמבר החיוואים נפרדים מישראל וממשיכים לנדוד לאפריקה ולכן היה חשוב שלא רק שיהיה כשיר ובריא לנדידה, אלא גם שישוחרר בזמן כדי שיוכל להצטרף להורים שלו".

האם פרט שנעלם יתקבל בכנפיים פרושות לרווחה על ידי ההורים? פרידמן מציין שברגע שההורים יבחינו בו, ישנם סיכויים טובים שגם יאפשרו לו לחזור איתם. עם ההתבגרות שלו בתקופה הקרובה לאט לאט הוא יתנתק מהם ויחפש לו טריטוריה אחרת.

האב השגיח מרחוק, הבן עף בחזרה לטבע

לפני מספר ימים ניתן האות הירוק מבית החולים לחיות בר כי החיוויאי כשיר להשבה לטבע.

במהלך האישפוז, השמין החיוויאי והחזיר לעצמו את כוחותיו. כשהגיע גלעד פרידמן לקחת אותו לשיחרור, הוא שמח לגלות כי העוף הדורס השמין בכ-400 גרם במהלך שהותו בבית החולים.

פרידמן הגיע עם ירון רוזנטל, מנהל ביה"ס שדה כפר עציון ועופרי הררי, פקח רשות הטבע והגנים לאזור ההשבה לטבע בשפלת יהודה. החיוויאי הוצא מארגז ההובלה. פרידמן הניח אותו על האדמה והעוף הדורס המאושש, מיד פרש כנפיים והתרומם באוויר.

ממריא. החיוויאי וגלעד פרידמן בשטח. האב של החיוויאי צפה מרחוק באירוע(צילום: ירון רוזנטל)

"האבא שלו עקב אחרינו כל הזמן מלמעלה והצלחנו לזהות אותו. אם היה מדובר בגוזל קטן היינו מחזירים אותו לקן כדי שההורים יוכלו לטפל בו, אבל הפעם המצב שונה ואני שמח שיכולנו לעזור לו".  

בימים האחרונים סרק פרידמן את השטח בו נראתה באופן תדיר משפחת החיוויאים ולא ראה אותם. "אני מקווה שהוא הצליח לעוף איתם ביחד", הוא מסכם. "נחכה ונראה מה שלומו, אם ישוב לישראל בעונה הבאה".