האתר שמרעיד את צרפת: "אני מכירה אנס"
בניסיון לפרק את המיתוסים על אונס ועל אנסים, כתבו יותר מ-1,000 נשים לאתר שמזמין אותן לתאר בגוף ראשון את תוקפיהן, שאותם הכירו לפני כן, במקום את התקיפה. הרוב המוחלט של התוקפים הוא מרקע "מכובד". מקימת האתר: "האנסים אינם 'האחרים', הם לא הנבל שאורב בסמטה"
מסרבות להתבייש: יותר מ-1,000 נשים, תוך פחות מחודש, שיתפו באתר אינטרנט חדש בצרפת את סיפוריהן האישיים, שבאופן כה נורא הוא גם סיפורן של נשים רבות בעולם - הן כולן נאנסו או הותקפו מינית על ידי גבר שהכירו וסמכו עליו. רוב התוקפים הם מרקע "מכובד": רופאי משפחה, מעסיקים, שותפים לעבודה, סבים, אבות חורגים, מרצים באוניברסיטה ועוד.
אונס ותקיפה מינית - דיווחים אחרונים ב-ynet:
עבריין מין משוחרר שלח תמונות עירום לילדות
חשוד באונס בת 60 בת"א נמלט לשטחים
ניו יורק: 11 שנות מאסר לישראלי שניצל מינית
ה"דיילי מייל" הבריטי דיווח אתמול (ב') כי האתר "Je connais un violeur" ("אני מכירה אנס" בתרגום חופשי מצרפתית), שמעורר הדים בצרפת, פרסם מאז שעלה לרשת בסוף אוגוסט את סיפוריהן של כ-800 נשים עד כה, וכי עוד כ-200 שלחו לאתר את חוויותיהן הקשות, שמפורסמות בהדרגה. בין אחת המטרות של האתר היא לפרק את המיתוסים לגבי אונס ואנסים, באמצעות תיאור התוקפים, במקום את פרטי התקיפה.
כל הנשים ששלחו לאתר את סיפוריהן כותבות על התקיפה ועל התוקף בגוף ראשון והן מוזמנות על ידי מקימת האתר, המזדהה בשם פאולין, לתאר את זהותם של תוקפיהן בפירוט. "הם היו הידידים שלנו, בני הזוג שלנו, בני המשפחה שלנו או מכרים שלנו. אנחנו מכירות אנסים. הרשו לנו להציג לכם אותם", כתבה פאולין.
מקימת האתר, פאולין, היא צעירה בת 27 מצרפת, שלמדה בעבר במכון היוקרתי למדע המדינה בפריז. היא מזדהה כ"פמיניסטית מיליטנטית" ומבקשת להבהיר: "האנסים אינם 'האחרים'. הם אבות, סבים, בני זוג, דודים, קולגות, מרצים באוניברסיטה וחברים של המשפחה. הם לא הנבל המכוער שאורב בחניון או בסמטה אפלה".
פאולין מתבססת על מומחים לקרימינולוגיה מהעולם וטוענת באתר כי "ב-80% מהמקרים המותקפת מכירה את התוקף וב-67% מהמקרים האונס מתרחש בביתו של התוקף או בביתה של המותקפת". היא מקדישה לפחות שעתיים ביום לעריכת האתר, שלרוב משמשות אותה לעריכה לשונית של הסיפורים שנשלחו או להסרת פרטים קשים במיוחד מהם, מבלי לשנות את תוכנם.
רק 10% מתלוננות, רק 2% מורשעים
הנשים ששולחות את חוויותיהן לאתר זוכות לאנונימיות מוחלטת, ופאולין אף מסירה את פרטיהם המזהים של האנסים "משום שזה לא אתר לנקמה אישית". לדבריה, באמצעות האתר מופנית אצבע מאשימה כלפי גברים מכל שכבות החברה. ברוב המקרים, התרחישים דומים וכמעט בכולם המותקפות חשות בושה ואשמה ומבטאות אותן בסיפוריהן.
"רבות כותבות שזו הפעם הראשונה שהן מספרות על כך למישהו. 'הקריאה איפשרה לי להבין סוף כל סוף מה קרה'. רבות מתארות את רגשות האשמה שלהן, אומרות שהן שתו יותר מדי אלכוהול לפני שהותקפו או שהן 'ביקשו את זה' בגלל הבגדים שהן לבשו", מספרת פאולין.
רבות אחרות מביעות חרטה על שלא עשו דבר עד כה נגד התוקף ולא התלוננו נגדו לרשויות.
"לא הלכתי למשטרה. שתקתי זמן רב. באחרונה שמעתי שהוא נשלח לכלא כשהורשע בגין אונס, אבל לא האונס שלי", כתבה אחת הנשים באתר.
ב"דיילי מייל" נכתב כי לפי ההערכה לפחות 75,000 נשים נאנסות מדי שנה בצרפת, אבל רק 10% מהמקרים מדווחים. מתוכם, רק 2% מהתוקפים מורשעים באונס. הפסיכיאטרית הצרפתייה מיוריאל סלמונה אמרה לעיתון כי שיתוף החוויות הקשות, כואב ככל שיהיה, עשוי לסייע לרפא מעט. "זו הקלה אדירה למותקפות לדעת שהן לא היחידות שלא היו מסוגלות לדבר על כך, או שהתמודדו עם משפחה וחברים שלא האמינו להן, או ששכחו לחלוטין מה קרה לשנים ארוכות ושחיו בספק נוראי תקופה ממושכת".
לפנייה לכתב/ת 
