ביהמ"ש: השירות הצבאי הוביל לסכיזופרניה
בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי מחלת הסכיזופרניה בה לקתה חיילת בזמן שירותה הצבאי, קשורה ישירות לקורס משקיות ת"ש בו לקחה חלק זמן קצר לאחר גיוסה - ופסק לה פיצוי כספי
חיילת שהתגייסה לצה"ל במרץ 2004 ויצאה לקורס משקיות ת"ש, תבעה פיצויים לאחר שהתגלה כי היא סובלת מסכיזופרניה (שסעת).
כחודשיים לאחר מיציאתה לקורס, שתנאיו הפכו עבורה לקשים מנשוא, היא פנתה למפקדיה וביקשה לעזוב את הקורס. עם שחרורה ביוני 2004, התברר כי במקביל לבקשתה לעזוב את הקורס, התפרצה אצלה מחלת הסכיזופרניה.
בעקבות התגלית, היא פנתה לוועדת הערעורים במשרד הביטחון וביקשה להכיר בה כמי שנכותה נגרמה בעקבות השירות הצבאי. זאת כדי לקבל גמלה וזכויות כנכת צה"ל.
לערר צירפה חוות דעת פסיכאטרית, לפיה המחלה התפרצה בעקבות לחצים ומתחים אליהם נחשפה במהלך הקורס - ובהם שיעורים ותורנויות מבוקר עד לילה, משמעת נוקשה, לוח זמנים אינטנסיבי ומחסור בשעות שינה. חוויה קשה שעברה בשבוע הלימודים ב"חוות השומר", בסיס לחיילים בעייתיים, צוינה אף היא.
משרד הביטחון הגיש חוות דעת פסיכיאטרית מטעמו, לפיה החיילת כלל לא התלוננה על תנאי שירותה בזמן הקורס ולאחריו. ועדת הערעורים דחתה לבסוף את בקשתה, זאת תוך קביעה שהלחץ והמתח להם טענה הם סובייקטיביים, ולא הוכח קשר אובייקטיבי בין התפרצות המחלה לשירות הצבאי.
לדעת הוועדה, הלחץ הנפשי ממנו סבלה החיילת בזמן הקורס אינו חריג, והיא עשויה למצוא עצמה במתחים מעין אלו גם במהלך חייה האזרחיים.
בעקבות הסירוב, החיילת ערערה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. כאן טענה כי הוועדה לא פירשה כראוי את הקשר בין המחלה לשירות. הוועדה התעלמה מנתונים רבים שהוצגו בפניה, בהם העובדה שהמחלה התפרצה בשלבים הראשוניים של השירות הצבאי. משרד הביטחון השיב כי לא נפלו פגמים בהחלטת ועדת הערעורים.
קשר ישיר לשירות הצבאי הקשה
השופט יצחק ענבר ציין כי מעדותה של המערערת וחברותיה לקורס, הוא התרשם שקורס ההכשרה שעברו היה ראשוני וייחודי בצה"ל. כן היה בו עומס נפשי רב, בין היתר בשל יצירת תנאי לחץ יזומים.
בקביעתו הדגיש כי הוועדה התעלמה מכך שבסמוך לפרישתה מהקורס, החיילת התלוננה בפני קצין בריאות נפש. הוועדה גם התעלמה מעדויות חברותיה, לפיהן עם התקדמות הקורס הפכה החיילת למדוכדכת ומכונסת בעצמה.
השופט הדגיש כי יש בכוחם המצטבר של האירועים שחוותה בזמן הקורס כדי לקיים את המבחן האובייקטיבי. לפיכך קבע כי קיים קשר סיבתי עובדתי ורפואי בין תנאי השירות לבין התפרצות המחלה אצל המערערת.
הערעור התקבל, ונקבע כי מחלת החיילת נגרמה עקב שירותה הצבאי הקצר. משרד הביטחון נדרש לשאת בהוצאות ההתדיינות וכן בשכר טרחת עו"ד בסך 40 אלף שקל.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
- בהכנת הכתבה סייע עו"ד רובי אנגל
העוסק בתביעות נגד משרד הביטחון
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
