שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אכזבה: הישראלים לא זכו בפרס נובל

    ועדת פרס נובל בשטוקהולם הכריזה על הזוכים בפרס נובל לרפואה לשנת 2013: השנה יקבלו את הפרס ג'יימס רוטמן רנדי שקמן ותומס סודהוף. למרבה האכזבה שני הישראלים, חיים סידר ואהרון רזין מהאוניברסיטה העברית, לא זכו בפרס

    הציפיות היו גבוהות - אך הישראלים לא זכו בפרס נובל לרפואה: מכון קרולינסקה בשטוקהולם הכריז לפני זמן קצר כי שלושת הזוכים בפרס הם ג'יימס רותמן מאוניברסיטת ייל, רנדי שקמן מאוניברסיטת קליפורניה ותומס דוהדוף מאוניברסיטת סטנדפורד.

     

    את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

     

    השלושה קיבלו את הפרס על תגליתם כיצד מתנהלת תעבורת החומרים בתא פנימה והחוצה. תגלית זו קשורה כמעט בכל מחלה אפשרית, ותאפשר להבין טוב יותר את התנועה בתוך התא, ובכך אולי למנוע את היווצרותן והחמרתן של מחלות שונות. הטקס ייערך בשטוהקולם בחודש דצמבר, ויעניק לזוכים כשמונה מיליון קרונות, כ-1.2 מיליון דולר, ולחיצת יד ממלך שבדיה.

     

    ההכרזה על פרס הנובל לרפואה ופיזיולוגיה היא הראשונה בשרשרת ההכרזות הצפויות בשבועיים הקרובים. הפרסים בתחומי פיסיקה, כימיה, ספרות, שלום וכלכלה יוענקו בידי ועדות פרס אחרות.

      

     

    ההודעה על הזוכים עוררה אכזבה בירושלים, לאחר שלפני כשבועיים פרסמה סוכנות הידיעות תומסון רויטרס את תחזיתה השנתית לפיה הזוכים יהיו פרופ' חיים סידר ופרופ' אהרון רזין מהאוניבסיטה העברית, על תגליתם בתחום ביטוי הגנים של ה-DNA.

     

    אחד התהליכים המסתוריים בתא הוא השאלה כיצד חומרים מועברים למקום הנכון בזמן הנכון וכיצד מולקולות כמו הורמונים, חלבונים או מעבירים עצביים (נוירוטרנסמיטרים) מגיעים בדיוק לייעודם בתהליך הנשלט במדוייק בכל תא. כל תא מתאי הגוף מונע ממולקולות הרסניות להסתובב באופן חופשי בתוכו, במקביל לכך שהוא מעביר לייעודם את המולקולות בבועיות קטנות. אותן בועיות מובילות את החומרים מקרום התא פנימה, ומעבירות את החומרים החוצה. שלושת הזוכים גילו את העיקרון המולקולרי ששולט ומבקר את העברת המטענים במדוייק במיקום וטיימינג שקובע את כל תפקוד התא.

      

    פרופ' רנדי שקמן, מאוניבסיטת קליפורניה, חקר כיצד התא מארגן את המעבר. הוא למד את הבסיס הגנטי באמצעות מודל של שמרים, שם זיהה כיצד התאים מתפקדים כשהתעבורה של החומרים בתוך כל תא "נתקעת". שקמן מצא כי מדובר בפגם גנטי.

     

    פרופ' גיימס רותמן מאוניברסיטת ייל חקר אף הוא את התעבורה. בשנות ה-80 וה-90 הוא גילה חלבונים ספציפיים שיוצרים קומפלקסים אשר מאפשרים לאותם כלי תחבורה, או בועיות, להתאחות עם קרום התא. בתהליך האיחוי הזה החלבונים וקרום התא מתאחים כמו רוכסן, מה שמאפשר למולקולות לעבור ליעדן.

     

    אבל השאלה נותרה בעינה: כיצד משתחררים החומרים מהתא באופן כה מדוייק? על כך ניסה לענות פרופ' תומס סודהוף, הזוכה השלישי, מאוניברסיטת סטנדפורד. הוא התעניין כיצד תאי עצב מתקשרים זה עם זה במוח. בשנות ה-90 הוא חיפש אחר חלבונים הרגישים לסידן, השולטים על תעבורת החומרים בתא. הוא זיהה מולקולה ש"חשה" ביוני סידן, ויוצרת את האיחוי עם קרום התא. הסידן, כך הוא גילה, גורם לתחילת תהליך האיחוי, ולשחרור החומרים מהתא החוצה.

     

    ועדת הפרס הסבירה כי מנגנוני התעבורה מלווים כל תא ותא בגופנו, שולטים על חיינו ומתלווים לכל מחלה אפשרית. הבנה טובה יותר של מנגנונים אלה תאפשר בעתיד לפתח תרופות וטיפולים חדשניים, שיאפשרו אולי להעביר אל התא במהירות ויעילות תרופות או לסלק מהתאים את החומרים הרעילים.

       



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: AFP
    זוכי הנובל. התגלית קשורה כמעט בכל מחלה אפשרית
    צילום: AFP
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים