שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: shitterstock

    סטודנטים ללא גג: רק ל-7% יש מקום במעונות

    הממשלה אמנם הקצתה קרקעות להקמת מעונות סטודנטים, אבל אין מימון לבניית המבנים. "יכולת ההורים לממן אותנו פוחתת", מזהירים בהתאחדות הסטודנטים, "המערכת תקרוס". כמה חדרים מוצעים? ואיפה הכי יקר?

    המעונות במוסדות האקדמיים בישראל יכולים לאכלס רק כ-7% מכלל הסטודנטים בישראל - כך עולה מבדיקה שערכה בחודש אוגוסט האחרון התאחדות הסטודנטים. שמונה אוניברסיטאות המחקר ו-24 המכללות שבהן יש מעונות מציעות בסך הכל 20,376 מיטות, בעוד שבשנת הלימודים תשע"ד שתיפתח מחר (א') ילמדו כ-308 אלף סטודנטים. יו"ר ההתאחדות, אורי רשטיק, מעריך ש-35% מהסטודנטים רוצים להתגורר במעונות.

     

    האתגר האקדמי - דיווחים אחרונים ב-ynet:

    המוח ברח להייטק: "קטסטרופה למדינה"

    אקדמיה לעשירים: "נותרנו תלויים בהורים"

    נפלו על ארבע: מכת חתולים באוני' העברית

    נגד חוג נוסף לפיזיותרפיה: "על חשבוננו"

    "במעונות יש מקום רק ל-6.6% מהסטודנטים"    (צילום: אסי כהן ויוגב אטיאס)

    "במעונות יש מקום רק ל-6.6% מהסטודנטים"    (צילום: אסי כהן ויוגב אטיאס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    המעונות משרתים סטודנטים בכל התארים: ראשון, שני ותארים מתקדמים. המגוון וההיצע שלהם משתנה בין מוסד למוסד וכן מיקום המבנים ביחס לקמפוס והבעלות עליהם. מספר המיטות שמציעים המוסדות נע בין 90 במכללת ספיר ובמכללת חמדת הדרום, ל-5,200 מיטות באוניברסיטה העברית. גם המחיר משתנה ממוסד למוסד, בהתאם למספר החדרים. למשל, שכר הדירה במעונות אוניברסיטה העברית נע בין 891-1,784 שקלים לחודש, ואילו שכר הדירה במעונות באוניברסיטת תל אביב הוא בין 1,050 ל-2,000 שקלים בחודש.

     

    בעקבות החלטת הממשלה, ב-2011 הוקצו קרקעות ל-20 אלף מיטות במוסדות השונים ברחבי הארץ. במקביל, הוות"ת ומשרד האוצר החליטו להקצות 100 מיליון שקלים למוסדות המתוקצבים לטובת תמיכה בהקמת מעונות. תקציב זה מספיק ל-4,000 מיטות.

    אוניברסיטת בן גוריון. תלונות על איכות המעונות (צילום: עידו שפסר, אגודת הסטודנטים בן גוריון) (צילום: עידו שפסר, אגודת הסטודנטים בן גוריון)
    אוניברסיטת בן גוריון. תלונות על איכות המעונות(צילום: עידו שפסר, אגודת הסטודנטים בן גוריון)
    "האבסורד הגדול הוא שראש הממשלה הבטיח שיבנו 20 אלף מיטות, ואכן הוקצו קרקעות לכך, אבל מה לעשות שגם צריך לבנות את המעונות", אמר יו"ר ההתאחדות רשטיק: "הגורמים הרלוונטים פנו למוסדות ואלה הבינו שאין להם הון עצמי לצורך הבנייה. אז יש קרקע אבל אין כסף. בד בבד מחליטה המדינה לסייע למוסדות המתוקצבים ב-100 מיליון שקל, שמספיקים ל-4,000 מיטות בלבד".

     

    "עלות ההוצאות של סטודנט במהלך הלימודים מרקיעת-שחקים", הדגיש רשטיק. "שכר לימוד, שכר דירה, הוצאות שוטפות. סטודנטים רבים לא יכולים לעבוד במשרה מלאה והם מרוויחים כ-3,000 שקל בחודש, ורבים כלל לא יכולים לעבוד. המדינה חייבת לתקצב בנייה של מעונות. היצע רחב יותר יפתח את שערי מערכת ההשכלה הגבוהה לאותם אנשים שלא יכולים לגשת אליה". לדברי רשטיק, אם מגמה זו תימשך, מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל "תקרוס לתוך עצמה. היכולת של ההורים לממן את הסטודנט במהלך לימודיו הולכת ופוחתת".

    מעונות סטודנטים של אוניברסיטת אריאל (צילום: גור דותן) (צילום: גור דותן)
    מעונות סטודנטים של אוניברסיטת אריאל(צילום: גור דותן)

    מעונות סטודנטים בבאר שבע (צילום באדיבות אוניברסיטת בן גוריון) (צילום באדיבות אוניברסיטת בן גוריון)
    מעונות סטודנטים בבאר שבע(צילום באדיבות אוניברסיטת בן גוריון)

    מעיין מימון תחל ביום ראשון את השנה הרביעית של התואר בחינוך גופני במכללת זינמן שבמכון וינגייט. "השנה אני לא מתגוררת במעונות בלית ברירה", היא מספרת. "אני מבאר שבע במקור, ובשלוש השנים הראשונות של התואר התגוררתי במעונות. השנה החליטו שסטודנטים של שנה ד' לא יתגוררו שם כדי לתת עדיפות לשנה א'. הבעיה הגדולה היא שהודיעו לנו על כך באוגוסט, ונאלצנו להתחיל למצוא לעצמנו פתרונות".

     

    מימון מצאה בסופו של דבר דירה, בשכר דירה כפול מזה ששילמה עבור המעונות. "תוסיפו את הנסיעות וההוצאות השוטפות, ותבינו שזה פשוט בלתי אפשרי. השנה אני אעבוד כי אין לי ברירה אחרת. אם התכנון היה להשקיע את כל כולי בשנה האחרונה של התואר, זה לצערי לא יקרה".

     

    "אין מקום לזוז"

    בעיני סטודנטים רבים באוניברסיטת בן גוריון שבבאר שבע, המעונות אינם עומדים בסטנדרטים ראויים

    ובאותו המחיר הם יכלו באותה מידה לשכור דירה מרווחת בהרבה, בתנאים טובים יותר ועם פחות שותפים. מחמד אלחלוילה מסכנין, סטודנט שנה ב' לרפואה, הגיע למעונות ד' בבאר שבע כדי להימנע מהסיבוכים הכרוכים בחיפוש דירה בשוק דירות שאינו מכיר. "לא היו לי שותפים לדירה ואמרתי שאלך על בטוח וארשם למעונות. רציתי פחות כאב ראש מבחינת ארנונה וחשבונות, אבל גיליתי כמה בעיות: חלק גדול מהדירות במקום נבנו לפני זמן רב ולא שופצו. החדרים מאוד קטנים, יש לך מיטת יחיד, שולחן כתיבה, ואין מקום לזוז".

     

    "יש גם יותר מדי שותפים", מוסיף אלחלוילה: "יש דירות של שישה עד עשרה שותפים. אני הייתי בדירת ארבעה חדרים משופצת, אבל מאוד קטנה. בבוקר צריך לעמוד בתור לשירותים ולמקלחת. לכל דבר צריך אישור, אם רוצים שחבר או חברה יתארחו אצלך, אז אב המעונות צריך לאשר. במחיר ששילמתי על המעונות אפשר היה לשכור דירה. 

     

    מחמד עזב בשנה שעברה את המעונות ושכר דירה עם חבר מהלימודים. "זו הייתה דירה מרווחת יותר עם פרטיות ועצמאות, באותו מחיר ובאותו מרחק מהאוניברסיטה. הייתי גם שנה בהר הצופים, בירושלים, שם גרתי במעונות ואני חייב לומר ששם המצב עוד יותר גרוע. כנראה זה כך בכל הארץ".

     

     (צילום: עידו ארז) (צילום: עידו ארז)
    (צילום: עידו ארז)

    באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון ציינו כי "המעונות נמצאים באחריות המלאה של האוניברסיטה,

    ואילו הם מסייעים לסטודנטים לקבל את כלל התנאים שמגיעים להם. בעקבות הצטברות של תלונות מסטודנטים על המעונות החליטו באגודה לאייש תפקיד חדש הקיץ, של רכז רווחה, שבין היתר מרכז את פניות הסטודנטים בעניין ומעבירן לגורמים הרלוונטים באוניברסיטה". 

     

    מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר כי "בימים אלה מקדמים במוסדות השונים את בנייתן של 4,000 מיטות בכל רחבי הארץ. התקציב כבר אושר למוסדות על ידי המדינה, והמוסדות החלו בהליך הביצוע, הכולל מכרזים ובניית מפרטים".

     

    ממשרד האוצר נמסר: "באחרונה הושלמו בניית מעונות ברחבי הארץ, שבהם אלפי מיטות. בשל החשיבות של מערכת ההשכלה הגבוהה סוכם על תכנית רב-שנתית שבמסגרתה הוסיף משרד האוצר משאבים בהיקף כולל של 7.5 מיליארד שקלים למערכת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: הרצל יוסף
    מעונות סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון
    צילום: הרצל יוסף
    מומלצים