שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    קרדיולוג בכיר טוען: חמאה ובשר טובים ללב

    קרדיולוג מומחה בבריטניה פרסם מאמר בכתב העת BMJ שבו הוא טוען כי מוצרי חלב ובשר אדום דווקא חשובים להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם - והוצאה מוחלטת של שומן רווי מהתפריט היא טעות. מה חושבים ארגוני הבריאות על הטענה?

    האם הסכנה בשומן רווי היא מיתוס? חמאה, גבינה ואפילו בשר אדום לא גרועים כל כך לבריאות הלב כפי שנטען עד כה, כך פורסם במאמר בכתב העת החשוב BMJ.

     

    אסים מלוטרה, קרדיולוג מומחה העובד בבית החולים האוניברסיטאי קרוידון שבלונדון ומי שכתב את המאמר, טוען גם שסטטינים ניתנים בחופשיות רבה מדי על ידי רופאים בגלל האובססיה להפחית את רמות הכולסטרול באוכלוסייה כדי למנוע מחלות לב. תופעות הלוואי גוברות על היתרונות שבתרופות הניטלות על ידי מיליוני אנשים בכל יום, הוא אומר.

     

     

    הטוב, הרע והשומן:

     

    שומן טרנס, שנמצא ברוב מה שמוגדר כ"מזון מהיר", מאפים מוכנים ומרגרינה הוא אכן בעייתי, אך שומן רווי שנמצא בחלב, בגבינה ובבשר הוא סיפור אחר. לפי מלוטרה, הדרישה להוציא סוג זה של שומן לחלוטין מהתפריט פרדוקסלית, כיוון שהיא עלולה להעלות דווקא את הסיכון למחלות לב וכלי דם.

     

    עם זאת, הוא אומר, חשוב לבחון מה המזון שמשמש כמקור לשומנים אלה. מוצרי חלב, למשל, מכילים ויטמין D, שחוסר בו קשור לעלייה בסיכון למחלות לב, וכן סידן וזרחן אשר עשויים להוריד את לחץ הדם. בשר מעובד, לעומת זאת, קשור לעלייה בסיכון למחלות לב ולסוכרת - אך לא כן בשר אדום, לטענתו.

     

    מלוטרה טוען כי אנשים רבים מוסיפים לתפריט שלהם מוצרים דלי-שומן, מתוך מחשבה שבכך הם מסייעים לבריאותם וגם לירידה במשקל, אך למעשה רבים מהמוצרים האלה עשירים בסוכר מיותר. הוא עצמו ממליץ למטופליו לצרוך חמאה וגבינה (לא מעובדת), ולהעדיף את אלה על פני ממרחים דלי-שומן.

     

    במקום לקחת סטטינים, הוא אומר, אנשים הנתונים בסיכון למחלות לב וכלי דם צריכים להקפיד על דיאטה ים תיכונית העשירה בשמן זית, פירות, ירקות, דגים ואגוזים. הקפדה על דיאטה כזאת לאחר התקף לב, למשל, יעילה פי שלושה במניעת תחלואה נוספת מאשר סטטינים, וללא תופעות לוואי כמו כאבי שרירים, בעיות בעיכול, הפרעות בשינה ועוד.

     

     

    ארגוני הבריאות בבריטניה חולקים על דעתו של מלוטרה. פיטר וייסברג, המנהל הרפואי של ה-British Heart Foundation, טוען כי "מחקרים שעסקו בקשר בין תזונה למחלות מגיעים לעתים קרובות לתוצאות סותרות, זאת משום שבניגוד לניסויים בתרופות קשה לערוך מחקר מבוקר ורנדומלי. עם זאת, אנשים הסובלים מכולסטרול גבוה נמצאים בסיכון גבוה ביותר להתקף לב, לכן ברור שהפחתת הכולסטרול - ולא משנה באילו אמצעים - תפחית את הסיכון.

     

    "אפשר להשפיע על רמות הכולסטרול בדרכים שונות, כולל תזונה, פעילות גופנית ותרופות - בעיקר סטטינים. יש הוכחות ברורות לכך שמטופלים שכבר חוו התקף לב, או כאלה הנמצאים בסיכון גבוה ללקות בהתקף, ירוויחו מנטילת סטטינים. עם זאת, על נטילת התרופות להיעשות במשולב עם כמה צעדים חיוניים נוספים, כמו שמירה על תפריט מאוזן, גמילה מעישון והקפדה על פעילות גופנית".

     

    אליסון טדסטון, מנהלת המחלקה להשמנה ולתזונה בארגון בריאות הציבור הבריטי, אומרת כי "לא יותר מ-11% מסך הקלוריות היומי צריך להגיע משומן רווי, משום שמחקרים מוכיחים שרמות גבוהות של שומן רווי יכולות להעלות את רמת הכולסטרול בדם ובכך את הסיכון למחלות לב וכלי דם. ההמלצה של הארגון הממשלתי שלנו מבוססת על שפע של עדויות מחקריות, שבעוד שהמאמר של מלוטרה מבוססת על דעתו בלבד".

     

    בינתיים זוכה מלוטרה לתמיכה מאלו שחושבים שסוכר הוא אשם האמיתי במגפת ההשמנה ובמחלות לב, ומאמינים שהשומן הרווי זכה לשמו הרע רק משום שהתערבב עם סוכר המוסף למוצרים תעשייתיים במחצית השנייה של המאה ה-20.

     




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    טובה ללב? הקרדיולוג ממליץ לאכול חמאה
    צילום: shutterstock
    ד"ר רק שאלה
    מומלצים