שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דיין באגרנט: "דדו אמר שלא תהיה מלחמה, זעירא היה 'נעול' ולא מתוחכם"
    שר הביטחון משה דיין סיפר בעדותו כי נאלץ לסמוך על הערכות אמ"ן משום "שהיו צודקות עד למלחמה". הוא גלגל אשמה אל הרמטכ"ל וטען כי לא ציין בפניו את הנחיצות שבגיוס. "הוא הרמטכ"ל, לא הנהג שלי. הוא היה צריך להגיד לי 'אדוני שר הביטחון בוא נגייס'"

    הפרוטוקולים של ועדת אגרנט לחקירת מחדלי מלחמת יום הכיפורים ב-1973 חושפים כי שר הביטחון דאז, משה דיין, הטיל את האשמה על הרמטכ"ל דוד אלעזר (דדו), שלטענתו שידר לכל אורך הדרך כי לא צפויה להיפתח מלחמה, וכי הסבירות לכך "נמוכה מאוד מאוד". השופטים לא התרשמו מדבריו של דיין, ותהו לא פעם מדוע לא לקח פיקוד, ולא חסכו ממנו גם את השאלה המתבקשת בדבר שיקולי בחירות באשר לאופציה לגייס או לא לגייס חיילי מילואים. "אני חשבתי שצפויה מלחמה", התגונן דיין. העדות הנרחבת של דיין נחשפת רק הבוקר (יום ה') ברובה, 40 שנה אחרי המלחמה.

     

    לעדות המלאה - בקובץ PDF

     

    עוד פרוטוקולים מוועדת אגרנט שמפרסם ארכיון צה"ל ומשרד הביטחון:

    זמיר: "התהלכתי בחדר בלונדון רבע שעה והחלטתי לטלפן. ייקוב הדין את ההר"

    "למה לא הפעלת האמצעים המיוחדים לפני כיפור?". עדות אלי זעירא

    קריסת הקונספציה האווירית: "כן, הופתענו"

     

    דיין (משמאל) עם הרמטכ"ל אלעזר. ויכוח על גיוס המילואים (צילום: במחנה, אבי שמחוני) (צילום: במחנה, אבי שמחוני)
    דיין (משמאל) עם הרמטכ"ל אלעזר. ויכוח על גיוס המילואים(צילום: במחנה, אבי שמחוני)

     

    בדיון שהתקיים ב-4 בפברואר נדרש דיין למסור עדותו על שני נושאים מרכזיים: המידע שהיה מצוי בידיו ב-13.9.73 על כוונות הסורים, כוננות צה"ל והצעדים שננקטו עד לפרוץ הקרבות. "לרוב החמרתי יותר, אני חשבתי שצפויה מלחמה". לדבריו, האמריקנים היו שותפים לדעתו אך לאחר מכן קיבלו את עמדת אמ"ן,

     ולפיה מצרים מקיימת תרגיל ולא הכנות למלחמה. 

     

    לאורך עדותו הקפיד דיין להדוף כל טענה שנשמעת כלפיו, ומטיל את האשם לפתחם של שאר גופי המודיעין והצבא. "למשל, היערכות של הטילים בגזרה הסורית. אני שמתי דגש מיוחד על כך שהזזת הטילים שם הייתה אל החזית. בשעה שאמ"ן חשב שהסורים חוששים לתגובה שלנו, זה נראה בעיניי יותר צעד לקראת התקפה או פעולה שלהם ברמת הגולן, מאשר להגנה על השטחים שלהם", מעיד דיין. "גם העובדה שהרוסים חיפשו מכוניות כדי להסיע את המשפחות שלהם נראה בעיניי כפעולה בהולה שצריכה להצביע על כניסה למלחמה. בפרשנות על העובדה הזו, שקיבלתי מאמ"ן, החמרתי יותר מאשר אמ"ן שמצביעה על יציאתם למלחמה".

     

    התרעות במברקים ומהסוכן מרואן

    דיין הציג בפני חברי הוועדה פתק שמסר לו ראש אמ"ן דאז, אלי זעירא, לאחר שדיין נזף בו על שלא העיר אותו משנתו ב-1 באוקטובר, כשהתקבלה ידיעה ממקור על כוונות המלחמה של האויב. "כתבתי לו פתק 'למה לא הערת אותי' והוא השיב לי בפתק – 'במשך הלילה עשינו הערכה, בדקנו את כל הידיעות ובימים האחרונים פתחנו (מצונזר) ולקראת בוקר הגענו להערכה שאין לידיעה שום יסוד'. לכן לא דיווח לשר הביטחון ולרמטכ"ל".

     

    הרמטכ"ל אלעזר (מימין) ואלוף פיקוד צפון חופי. "הרגיש לא טוב" (צילום: משרד הבטחון) (צילום: משרד הבטחון)
    הרמטכ"ל אלעזר (מימין) ואלוף פיקוד צפון חופי. "הרגיש לא טוב"(צילום: משרד הבטחון)

     

    שר הביטחון נשאל על ההתרעה שהתקבלה מהסוכן אשרף מרואן בלונדון. "אני זוכר שהובא לידיעתי שראש המוסד הוזעק לפגישה איתו בנושא", אמר דיין. "במברק שקיבל ראש המוסד שולח המברק במילת הקוד (כימיקלים, ר"מ) אשר משמעותו מלחמה או נושא המלחמה. בשעה 9:00 זו הפעם הראשונה שנאמר לי על ידי ראש אמ"ן, שראש המוסד צבי זמיר קיבל הלילה הודעה ממקור שלו וזה מקור טוב, שנתן התרעה שהולך להיות משהו".

     

    ומה דעתו על מרואן?

    "בדרך כלל זה המקור הטוב ביותר שיש לנו. ידיעות ממנו מתקבלות כידיעות מהימנות. כשאני עושה רקונסטרוקציה, הוא באמת מקור טוב. לרוב זה גם מדויק".

     

    בהקשר הזה הזכיר דיין את פגישתה של גולדה מאיר עם המלך חוסיין. החלק הזה בעדות מצונזר ברובו. "היא טלפנה אליי בלילה לאחר הפגישה, אני לא הייתי באותה הפגישה. אני נזעקתי, וביקשתי גם את הסטנוגרמה של מה שהוא בדיוק אמר וגם מאחד האנשים שנכח שם. נזעקתי ואמרתי לרמטכ"ל - ראש הממשלה אמרה לי (מצונזר). ואז למחרת בביקור קיבלתי תשובה מהרמטכ"ל שעברו על הסטנוגרמה. אני שאלתי את הרמטכ"ל ואז הרמטכ"ל משיב לי, 'אני לא חושב שהעניין רציני'".

     

    דיין נגד אמ"ן

    על פי הערכת אמ"ן, מצרים לא אמורה הייתה לצאת למלחמה ללא מטוסי קרב, ואילו סוריה לא תתקוף את ישראל ללא מצרים. דיין ציין כי את כוונות מצרים לצאת למלחמה "לא היה צריך לחקור כי סאדאת דיבר על זה במשך שנים. גם אמ"ן חשבו כך, למרות שלא היו להם המטוסים". לגבי סוריה אמר דיין כי "היו ידיעות שמומחה סובייטי הסביר להם שיש להם סיכוי לכבוש את רמת הגולן במהלך אחד או שניים. חוות הדעת של הסובייטים לגבי מצרים הייתה שאין להם סיכוי להצליח במלחמה. ההנחה שהמצרים יכולים לעשות מלחמה בלי מטוסי תקיפה ליעד מוגבל הייתה מקובלת עליי לגמרי. אם לאמ"ן הייתה דעה אחרת, הייתה דעה אחרת".

     

    "אם עמדתך הייתה הפוכה מעמדת זעירא", שאלו חברי הוועדה, "מדוע קיבלת את הערכת המצב של אמ"ן במשך כל התקופה שקדמה למלחמה?"

    דיין: "הצרה שלי הייתה שראש אמ"ן צדק, עד המלחמה הזו. אחרי כל הערכה כזו שלי, כולל הצעקות שעשיתי למה לא הערת אותי בשתיים בלילה, אומרים - הולכים לתקוף את ישראל ב-1 באוקטובר וב-2 באוקטובר לא תקפו. כל ההערכות האלה שבהן אני החמרתי - הוא צדק אז על מה אני אתלונן עליו?"

     

    ראש הממשלה גולדה מאיר בשטח. חזרה בבהילות מווינה (צילום: לע"מ) (צילום: לע
    ראש הממשלה גולדה מאיר בשטח. חזרה בבהילות מווינה(צילום: לע"מ)

     

    בדיון נוסף שהתקיים למחרת, ביקש דיין לחזור לנושא הפעלת האמצעים המיוחדים. "עשיתי לעצמי עוד בדיקת אינטליגנציה אם הבנתי נכון את דברי ראש אמ"ן על הפקפוקים שלו ביחס לתרגיל", אמר דיין. "בהקשר הזה אני רוצה לומר שאני חושב שאני לא היה לי שום ספק שהוא אמר זאת ---- פתוחים כי אחרת לא היה מסתבר אצלי מאין הוא יודע שיש ---- כל כך רבות. שמעתי אתמול כאן בפעם הראשונה שאל"מ דגלי אמר שלא פתחו את ---- לפני הלילה שבין ה-5-6 לחודש. כשאני שאלתי על ---- הוא אמר 'שקט, יש שם הרבה חומר אבל אין שום אינדיקציה למלחמה'".

    אלי זעירא. "הוא העריך שלא תהיה מלחמה" (צילום: יריב כץ, ידיעות אחרונות) (צילום: יריב כץ, ידיעות אחרונות)
    אלי זעירא. "הוא העריך שלא תהיה מלחמה"(צילום: יריב כץ, ידיעות אחרונות)

     

    גם באשר לעמדת ראש המוסד, צבי זמיר, חזר דיין עם רשמים המוכיחים, לתפיסתו, כי גם המוסד לא העריך נכונה את כוונות האויב. "הוא (צבי זמיר) העריך שלא תהיה מלחמה. נפגשתי איתו בעניין זה, נדמה לי ב-24 לחודש והוא הביע את דעתו בעניין הזה. אחרי המלחמה הייתה לי פגישה איתו. שאלתי אותו פשוט: מה הייתה הערכתו לגבי סיכויי מלחמה לפני ה-6 לחודש, וראש המוסד השיב שהוא לא חשב שאכן יש סבירות שמלחמה תפרוץ".

     

    ידין מכניס דברים לקונטקסט: "אני מניח שאתה מבין את הבעיה הזאת, אני ראיתי בעיתון גם כן לפני שבוע או שבועיים איזו כותרת, שהפיקוד העליון לא שמע לעצת המוסד".

     

    דיין: "לא! לא! לא בגלל זה".

     

    הגם שהעדות בוועדה לא עוסקת בנושא מדיניות, נשאל דיין על דבריו לפני המלחמה בנאומים שונים, לפיהם הוא אינו צופה מלחמה בעשר השנים הקרובות. "האם אין זה לכשעצמו איננו גורם אשר מחדיר אצלם את רגש התסכול ויכול על כן לדחוף אותם למלחמה?", שאל חבר הוועדה, השופט משה לנדוי.

     

     (צילום: משרד הביטחון) (צילום: משרד הביטחון)
    (צילום: משרד הביטחון)

     

    "ייתכן", משיב דיין. "כאשר סאדאת קרא או שמע שאני מדבר על הקמת עיר נמל בין אל-עריש לרפיח, אז הוא החליט לצאת למלחמה. הייכל (עורך העיתון אל-אהראם) אמר זאת, ייתכן. אני אמרתי שרק צבוע או טיפש או אידיוט יכול לחשוב שהסורים יעשו איתנו שלום כאשר אנחנו יושבים ברמת הגולן. סוריה בעצמה לא תפתח במלחמה אם נגיע להסדר עם מצרים, הסדר חלקי, נתרחק מסואץ, נעשה פיחות במוטיבציה שלהם להיכנס למלחמה. כאשר יושבים על התעלה ועל הערים שלהם ובגדה המערבית על חצי האי סיני, שולטים ממש על המבואות למצרים. ראיתי את זה כמוטיבציה חריפה מאוד מבחינתם לחדש את הלחימה. בשבילי הייתה פצצת זמן".

     

    "לכן שאפת להסדר חלקי עם מצרים?" שאל לנדוי.

     

    "כן", השיב דיין. "הוצאתי את הנשמה לי ולאחרים. ואני מצטער מאוד שזה לא יצא לפועל".

     

    "דדו אמר - 99% שלא יקרה"  

    בעדותו גלגל שר הביטחון דיין את עיקר האחריות לרמטכ"ל דוד אלעזר ולצמרת הפיקוד של צה"ל. דדו, טען דיין בעדותו, היה שבוי עד לרגע האחרון בתפיסה שהסבירות למלחמה נמוכה ביותר. גם כשאלוף פיקוד צפון, יצחק חופי, התריע שהסורים מתגברים כוחות ויכולים לפתוח בהתקפה בלי התרעה מוקדמת, וכי אין מכשול שיכול לעצור אותם. "לאחר הדיון הזה ב-24 לחודש, לאחר שאמרתי שאי אפשר לעבור על סדר היום, אפילו לא לצאת להפסקה של ראש השנה, קבעתי דיון נוסף עם הרמטכ"ל ועם אלוף פיקוד הצפון", אמר דיין.

     

    דיין בשטח. "דדו היה צריך להגיד לי שיש צורך לגייס" (צילום: דוד רובינגר) (צילום: דוד רובינגר)
    דיין בשטח. "דדו היה צריך להגיד לי שיש צורך לגייס"(צילום: דוד רובינגר)

     

    "הדיון הזה התחיל מזה שהרמטכ"ל אמר 'אני לא חושב שהעניין רציני. זה שאנחנו יודעים שהצבא הסורי נמצא במערך חירום וזה מערך שממנו אפשר לתקוף, אפשר לעשות כל מיני דברים, זה נכון. אבל לא כידיעה שיש משהו שהולך לקראת זה. לכן, לי נדמה שאנחנו לא עומדים בפני מלחמה נגד סוריה. אני חושב שלא יכול להיות דבר יותר אידיוטי מצד סוריה, מאשר תתקוף לבדה. זה שלא הולכת מלחמה של שתיהן, נדמה לי שיש לנו כל האינדיקציות לכך. לכן לא הייתי עושה הכנות מלחמתיות. אני חושב שכל העניין הזה הוא בסבירות מאוד מאוד נמוכה'. הוא סיים את דבריו שזה בסבירות נמוכה. הוא אמר שב-99 אחוזים זה לא יקרה".

     

    בין השורות, שוב רמז דיין על חוסר מוכנותו של הרמטכ"ל. בין היתר ציין כי עלה לרמת הגולן

     בעצמו ושמע מאלוף פיקוד הצפון כי הרגשתו אינה טובה. "הרמטכ"ל הצטרף אלינו אחר כך, כשהיינו ביישובים. אלוף הפיקוד אומר שאין לו אמצעים מספיקים להתרעה או צליחה, ואני חושב שיכולה להיות תקיפה, אז רגע - מה קורה כאן? מדוע זה לא היה לפני זה? הייתי בביקורים רבים בצפון, או מפני שלא הייתה סכנת מלחמה או בגלל כל סיבה אחרת, לא הועלתה בצורה חריפה כזו השאלה", אומר שר הביטחון.

     

    דיין הציג לוועדה פרוטוקול נוסף של ישיבה, מ-2 בחודש, שלא גובה בסטנוגרמות אלא ברישום ידני של המזכיר הצבאי. הרישום נעשה יממה לאחר המועד שעליו התריע מקור מודיעיני כמועד פרוץ המלחמה, ובו מנתח רא"ל אלעזר את ההערכה הצבאית המחודשת. "הרמטכ"ל אומר - אנחנו שחזרנו עוד פעם מה יש והמסקנות הן שבמצרים מתקיים תרגיל ואפשר לומר זאת בוודאות. יש מטוסים שמשחקים את האויב, בתרגיל. בסוריה אין שום סימנים לפתיחה באש. או שהם מפחדים שאנחנו ניזום ואז מתכוננים".

     

    מי הדליף לעיתון ציטוט חלקי? 

    ב-4 וב-5 באוקטובר מתקיימות שתי ישיבות דחופות עם שובה של ראש הממשלה גולדה מאיר מווינה. גם שם, לטענת דיין בעדותו, חזר הרמטכ"ל על הערכתו כי אין סבירות גבוהה למלחמה. "הרמטכ"ל הציג את סדר הכוחות בצפון: כ-170 טנקים בתוך 24 שעות מרגע ההקפצה, ואף אחד לא חשב, וגם אני לא, שזה לא מספיק", אמר דיין. "הדיון עסק בטווח הארוך – מתוך הנחה שאין סבירות למלחמה קרובה, ואם אכן תהיה כזו – רק אחרי החורף המתקרב". לדברי דיין, ב-5 באוקטובר שב ראש אמ"ן על הערכתו כי המצרים חוששים שישראל תתקוף, ולא ההיפך.

     

    גולדה בחזית. חיכו למוצא פיה (צילום: לע"מ) (צילום: לע
    גולדה בחזית. חיכו למוצא פיה(צילום: לע"מ)

     

    השופט לנדוי שאל את דיין מה פשר הציטוט שמופיע בספר "המחדל", שיצא מיד לאחר המלחמה: "כאשר אתה אומר לרמטכ"ל – 'ליום כיפור זה כל מה שעשית טוב ויפה, צריך להוסיף לזה'. מה פירוש פה – 'צריך להוסיף לזה'?"

     

    דיין השיב כי מדובר בסידורים ארגוניים – תיאום, טלפונים ומסוק שישמש את הפיקוד העליון. ידין רומז להדלפה מכוונת של ציטוט חלקי, שממנו ניתן להבין שדיין אומר לרמטכ"ל שיש לתגבר עוד כוחות.

     

    ידין: "איך מסמכים כאלה יוצאים החוצה?"

     

    דיין: "המקסימום שזה יוצא זה ללשכת הרמטכ"ל".

     

    ידין: "טוב, מלשכת הרמטכ"ל ודאי לא היו מעוניינים להוציא את זה".

     

    דיין: "אינני יודע".

     

    ידין: "זה ממש מדהים".

     

    "זעירא היה נעול"

    ב-5 בחודש, אמר דיין, "כבר היה ברור שזה עניין של מצרים". ראש אמ"ן, עם זאת, עוד היה עסוק בשאלה איזה מין תרגיל מבצעים המצרים. "אני שאלתי את השאלה (מצונזר) פתוחים? מה הולך שם? הוא אמר: 'יש הרבה חומר ---- פתוחים אבל יש שם עוד תרגיל'". זעירא, כך טען דיין, היה "נעול". "אינני יודע איך התרשמתם מהאלוף זעירא, הוא אחד האנשים האינטליגנטים, אולם כאשר הוא 'ננעל' על איזה דבר הוא איננו די סופיסטיקייטד (מתוחכם, ר"מ) להביט ימינה ושמאלה".

     

    הוועדה שאלה את דיין על המחלוקת בעניין הגיוס בינו לבין הרמטכ"ל והזמן היקר שאבד, עד שהחל גיוס המילואים. דיין תמך בגיוס שתי אוגדות, הרמטכ"ל ביקש ארבע אוגדות ודיין קבע שראש הממשלה תכריע. מדוע, שאל ידין, לא החל גיוס של שתי אוגדות עד שראש הממשלה תכריע בנושא. "אפשר היה להרוויח אולי כשלוש שעות לצו הראשון".

     

    הלוחמים. ההערכות דיברו על 170 טנקים תוך 24 שעות (צילום: לע"מ) (צילום: לע
    הלוחמים. ההערכות דיברו על 170 טנקים תוך 24 שעות(צילום: לע"מ)

    ועדת אגרנט (צילום: יעקב סער, לע"מ) (צילום: יעקב סער, לע
    ועדת אגרנט(צילום: יעקב סער, לע"מ)

    דיין שוב הטיל אחריות על דדו. "אני גם כן שאלתי את עצמי", השיב שר הביטחון. "אני לא הייתי תחת הרושם שיש איזו מניעה לרמטכ"ל להתחיל לגייס את המילואים. מה שהבנתי מהרמטכ"ל שבו בזמן במקביל יושב במטכ"ל גוף שכבר עוסק בהכנות לגיוסים וחלק כבר מגויסים. הייתי ברושם שאין מניעה לגייס 60 אלף אם הוא רוצה, ויש לנו בעיה של 60 אלף נוספים".

     

    נבנצאל לא קנה את הטיעון: "לא היה לכם שום ייפוי כוח, אפילו אם אתם מסכימים, בלי לשאול אותה (את ראש הממשלה). עם כל הכבוד לתשובה שלך, היא לא כל כך מתקבלת על דעתי". דיין הסביר שהתכוון להשיג את האישור, תוך כדי תנועה. "עכשיו אין לי ספק, על יסוד הידיעה שהייתה, שהיא תאשר".

     

    "את כל זה הרמטכ"ל היה צריך בפירוש לנחש, כי את כל זה לא אמרת", הקשה נבנצאל.

     

    "הוא רמטכ"ל, הוא לא הנהג שלי", השיב דיין. "הוא אחראי למלחמה, אם הוא רוצה לגייס הוא יכול לומר לי בעברית – 'אדוני שר הביטחון, שנינו מסכימים על 50 אלף איש, חבל על כל רגע, אני יכול להתחיל לגייס אותם או לא?' הרמטכ"ל אם איננו רוצה לאבד זמן, מנסה לסדר את זה במילה אחת – בוא נתחיל לגייס".

     

    שיקולי בחירות? 

    ידין ביקש לשאול שאלה פרובוקטיבית: האם השאלה כמה לגייס הייתה קשורה לבחירות? "חס וחלילה", השיב דיין. "ובדבריי אצל ראש הממשלה, אני אומר שאין לי שום שיקולים פנימיים בעניין הזה. להכניס את המדינה למצב רוח של מלחמה אולי ללא דבר, משהו כזה, ומצב רוח ופאניקה של מלחמה – את זה לקשור לבחירות?"

     

    לנדוי: "שר הביטחון הוא פוליטיקאי, חיה פוליטית, חושב על בחירות בכל ימות השנה ועל אחת

     כמה וכמה בחודש של בחירות. והוא רואה מראש שאם אנחנו נגייס ואחר כך לא ייצא מזה כלום אז האופוזיציה תבוא ותאשים אותנו שעשינו סתם רעש כדי להרוויח פה משהו בבחירות".

     

    דיין: "אין לי שמץ של ספק שלא היה לזה שום קשר לעניין הבחירות. אני רוצה לומר לשופט לנדוי בהקשר זה: כאשר ראש הממשלה נימקה מדוע כן לגייס, אז היא אמרה – כדי שלא יאשימו אותנו שלא גייסנו. היא שייכת לאותה החיה ולאותה המפלגה".

     

    בסקירת הפרוטוקולים השתתפו איתי בלומנטל, איתמר פליישמן, נעם גיל ושחר חי

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: דוד רובינגר
    משה דיין. היו שיקולי בחירות?
    צילום: דוד רובינגר
    מומלצים