שתף קטע נבחר

הוטרדת מינית בעבודה? כך תוכיחי את זה

כמעט כל מי שחוותה הטרדה מינית בעבודה, מכירה את החשש להתלונן שמא לא יאמינו לה. מה צריך לעשות כדי להגיש תביעה? לנהל יומן עם תאריכים, לשתף אדם קרוב בזמן אמת ולשמור מסרונים. מדריך

"זו הרי מילה שלי מול מילה שלו", הוא משפט שאפשר לשמוע מכל מתלוננת כמעט, השוקלת להגיש תביעה על הטרדה מינית. "למה שיאמינו דווקא לי? הוא בכיר יותר, רהוט וסמכותי". ובאמת איך אפשר להוכיח אירועים המתרחשים בדרך כלל בין ארבעה קירות, בין שני אנשים, בפרטיות?

 

 

בתי הדין לעבודה מודעים לקושי להוכיח הטרדה מינית. כשמדובר בתביעה על ניצול יחסי מרות, לממונה קל יותר להביא עדים מטעמו כמו עובדים הכפופים למרותו, לעומת המתלוננת שנמצאת בעמדת חולשה ותתקשה לגייס עובדים להעיד על התנהגות מטרידה מצד הבוס. בנוסף, קיים הקושי הנפשי לשתף עניינים אינטימיים.

 

 (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

 

כך למשל, בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה לאחרונה תביעה של מנהלת חנות נעליים נגד הבעלים של הרשת, על הטרדות מיניות מילוליות מצד הבוס. השופטת שרה שדיאור דחתה את התביעה בין היתר משום שהתובעת תיארה את אירועי ההטרדה באופן לקוני וללא פירוט, מבלי שידעה לנקוב בחקירה הנגדית בתאריכים בהם התרחשו.

 

התובעת אמרה שלא ניהלה יומן עם תאריכים, אבל שמעשי ההטרדה קרו בתקופה של שנתיים בהזדמנויות שונות. על כך כתב בית הדין בפסק דינו: "גם לו קיבלנו טענתה לאי עריכת יומן הרי משנשנה הדבר, אין לקבל טענת העדר הידיעה לתאריכים. וככל שאינה זוכרת תאריכים כיצד מצטטת בדיוק את האמירות המיוחסות?".

 

כלומר, בית הדין חושב שמי שלא זוכר תאריכים, גם לא יכול בדיוק לזכור מה אמרו לו. המתלוננת במקרה הזה גם לא זכרה תאריך שבו טענה כי הבוס נתן לה סטירה.

 

כך תוכלו להגיש תביעה

מה בכל זאת אפשר לעשות כדי להוכיח תביעה על הטרדה מינית? אם עובדת מרגישה מוטרדת, דבר ראשון כדאי לנהל יומן. יומן עם תאריכים. קורה משהו? כיתבו תאריך ומה היה. צריך לעשות את זה עוד לפני שמתייעצים אם זו בכלל הטרדה ולפני ששוקלים הליכים משפטיים. פשוט לרשום.

 

באחד התיקים שניהלתי התובעת הגישה יומן כזה להוכחת האירועים, אבל הוא היה גדוש ברגשותיה של התובעת, והגשתו היתה כרוכה בחשיפה רגשית קשה. לכן צריך לכתוב - אבל לא דברים אישיים מדי.

 

שנית, יש לספר למישהו בזמן אמיתי, לא בדיעבד. זה יכול להיות אח, חברה או פסיכולוגית - העיקר שאותו אדם יידע לומר שדברים כאלה התרחשו או לפחות כך סיפרו לו. על חברים לעבודה אפשר פחות לסמוך בהקשר הזה, אבל אם יש חבר כזה שאפשר לשתף, זה אפשרי.

 

חשוב שזה יהיה דיווח בזמן אמיתי ולא בדיעבד. בית הדין הארצי קבע כי כאשר מעידים קרוב משפחה או חברה של המתלוננת-התובעת, זו אינה עדות מפי השמועה, אלא עדות חשובה שיש בה כדי להעיד על הילך רוחה של התובעת בזמן אמת ובאופן ישיר.

 

לא פחות חשוב מאלה - אל תמחקו מסרונים. כך למשל, טיפלתי בתיק שבו המסרונים שיכלו להוכיח הטרדה מינית מצד הממונה נמחקו על ידי העובדת, כי הממונה פקד למחוק אותם, שלא תהיה ראיה. אז לא חסרים אמצעי גיבו,ו חשוב מאוד לשמור. 

 

זיכרו כי בניגוד להליך הפלילי שבו נדרש נטל ראיה מוגבר, במשפטי הטרדה מינית בבתי הדין לעבודה אין צורך ברמה מוגברת של הוכחה. הפסיקה קבעה כי נטל ההוכחה במשפט אזרחי שעילתו הטרדה מינית, הוא כנטל ההוכחה הדרוש בתביעה אזרחית רגילה, במאזן הסתברויות של יותר מ-50%.

 

 ומה לגבי השיהוי בתביעה - כלומר העובדה שלא מגישים תביעה מיד אלא לאחר זמן? במקרים רבים נשים אינן ממהרות להתלונן בשל הבושה, העלבון והחשש מהחשיפה. על כך קבעה פסיקת בית הדין לעבודה, כי כבישת תלונה כשלעצמה אין בה כדי לפגום באמינות המתלוננת.

 

הכותבת מתמחה בתביעות הטרדה מינית בעבודה ומנהלת את אתר http://www.ovdot.co.il


פורסם לראשונה 31/10/2013 21:27

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים