יש לכם עבודה? כך תחסכו ליום הפיטורים
המשק הישראלי נכנס למתח, הדיווחים על גלי הפיטורים הולכים ומתרבים - ואתם צריכים להתחיל לדאוג ליום שאחרי. לפני שחלילה תהיו בין אלה שמקבלים מכתבי פיטורים, כדאי להכין תוכנית מגירה כלכלית ליום גשום
סיום שנת 2013 מנבא תקופה קשה למשק הישראלי. בימים האחרונים מתרבים הדיווחים על פיטורי עובדים, צמצום והקפאה של גיוסים וסגירתם של מקומות עבודה שונים. גל פיטורים יוצר בדרך כלל כדור שלג, שמביא בעקבותיו גלי פיטורים נוספים.
כתבות נוספות במדור כלכלת המשפחה :
- בעקבות קרנית: תנו לנשים לנהל את הכסף
- כלכלת משפחה: איך משיגים מצוינות כלכלית?
- אם תקנו בזול - תשלמו ביוקר
המשק כולו נכנס למתח, הצריכה פוחתת - ואיתה הכנסות בעלי העסקים, שלמטרת התייעלות מפטרים עובדים. התקופה הנוכחית, המהווה את נקודת הפתיחה של משק המצוי בבעיה, היא בדיוק הזמן שבו על כל עובד להתחיל להתכונן כלכלית למקרה הגרוע ביותר - בו הוא עלול לקבל את מכתב הפיטורין.
השלב הראשון: היערכות לרע ביותר
כדי להתמודד עם בעיה, עלינו להעריך נכון את המצב שלנו ולאסוף את העובדות. ראשית, עלינו להסתכל על המצב הכלכלי שלנו. מהן ההתחייבויות שירדפו אותנו במקרה בו נפוטר? האם ניתן לצמצם אותן או להימנע מלקיחת התחייבויות נוספות? עלינו לבחון את הרזרבות הכלכליות שלנו, ולראות אם יש לנו את היכולת להסתדר כלכלית במשך מספר חודשים, מבלי לקחת הלוואה, במקרה שנפוטר.
אם איננו מנהלים תקציב, זה הזמן לקצץ בהוצאות המיותרות. הוזלה של עלויות התקשורת וסעיפים שונים בתקציב, כמו סעיפי המזון, תאפשר לנו להקטין את הגירעון החודשי שלנו, וכך גם את רמות הסכנה הכלכלית בהן אנו מצויים.
כדאי ליצור תוכנית מגירה, שתאפשר לנו לקצץ בעוד עלויות נלוות, כמו למשל רכיבי החיסכון בביטוחים, סעיפי הדלק או החזר המשכנתא, במקרה שבו נפוטר וההכנסה שלנו תקטן. ברוב המקרים ההוצאות גדלות לאחר פיטורין, שכן המפוטר נמצא בבית וצורך יותר חשמל, מים ומזון שהיו נצרכים בעבר על חשבון המעסיק. כדאי לקחת בחשבון ותחת שליטה את הגידול הצפוי ולהכניס גם אותו לתקציב.
עלינו לבחון גם את המצב שלנו בעבודה: האם אנחנו נחוצים, או שקל להחליף אותנו? האם אנחנו מצדיקים בעיני המעסיק את עלויות השכר שלנו? ואם לא, כיצד ביכולתנו להפוך לנחוצים יותר ופחות ניתנים להחלפה?
מחקרים מראים כי עובדים שסובלים מבעיות כלכליות, ונוטים לקחת הלוואות רבות מהעבודה ועל חשבון השכר שלהם, מדליקים אור אדום אצל מנהלי משאבי האנוש. שכן מן הידועות הוא שטרדות כלכליות מפריעות לתפקודי העובד וליעילות שלו בעבודה. על ידי ניהול תקציב, נוכל לתפוס שליטה על מצבנו הכלכלי ולהפחית את הסיכון לפיטורים. זאת מכיוון שנהיה פחות טרודים בשעות העבודה שלנו ונעלה את ההספק.
ההתכוננות הטובה ביותר לתקופת משבר תעסוקתי, היא ליצור חיסכון לפני בואו. רוב המשפחות כיום מסיימות את החודש במינוס ומתקשות לחסוך, אך עלינו לזכור כי במקרה שבו נפוטר נהיה חייבים לקצץ בהוצאות כדי להשאיר את הראש מעל המים. אם נוכל לעשות זאת אחר כך, תוך כדי אילוץ, האם לא עדיף לבחור מראש בהקטנת ההוצאות בהיקף מבוקר יותר, שתבטיח לנו עתיד כלכלי טוב יותר?
השלב השני: מה לעשות אם פוטרנו?
אם אנחנו נמצאים בינות העובדים שקיבלו את מכתבי הפיטורין, הדבר הראשון שעלינו לעשות הוא לא לקבל החלטות פזיזות. פיטורים יוצרים עוררות רגשית גבוהה אצל המפוטר, וגורמים לו לרצות לפעול מתוך לחץ וכעס. החלטות שמתקבלות במצב זה רחוקות מלהיות יעילות, ולכן הדבר הראשון שצריך לעשות הוא לעצור ולחכות עד שגל הרגשות הקשים הראשון יחלוף.
לאחר שנרגענו, עלינו לנסות להבין מהי רמת ההכנסה שאנו צפויים לה בחודשים הקרובים. מכיוון שבדרך כלל קיים פרק זמן בין ההודעה על הפיטורים לבין החלתם בפועל, סביר להניח שרמת ההכנסה לא תרד בחודש שאחרי הפיטורים, ואולי אף תעלה עקב פדיון ימי חופש ומחלה. את החודשים שבאים אחר כך כבר צריך לתכנן מראש, ולהבין אם אנו זכאים לדמי אבטלה, לאיזו תקופת זמן, ומהו הסכום המשוער שנקבל. בהתאם לאומדנים אלה נבנה את תקציב החירום לתקופת האבטלה.
כאשר בוחנים את תקופת האבטלה, כדאי לקחת בחשבון את המצב האישי שלנו. חיפושי העבודה אורכים יותר זמן בממוצע עבור אנשים מעל גיל 40, אמהות טריות או אנשים עם ניסיון מועט. חשוב לשמור על האופטימיות ולשלוח קורות חיים במרץ, אך מנגד חשוב גם להיערך כלכלית למקרה שבו תקופת האבטלה תסתיים ועדיין לא נמצא עבודה.
בתקופת האבטלה חשוב להימנע מטעויות כלכליות גדולות, כדוגמת פדיון כספי פיצויים שיפגע בקצבת הפנסיה שלנו, או מלקיחת התחייבויות גדולות כמו טיול לניקוי ראש. זאת משום שאיננו יכולים להעריך עד כמה המשבר חמור וכמה זמן יקח לנו לצאת ממנו, וכמובן עלינו להימנע מהטעות הקלאסית של שמירה על רמת החיים לה היינו רגילים לפני הפיטורין, כיוון שהיא תכניס אותנו לחובות עתק.
זה הזמן לחשוב יצירתי, ולנסות להעריך מהיכן נוכל להכניס עוד קצת כסף בתקופה זו הודות לכישורים שלנו. מתן שיעורי עזר, מתן שירותי תיקונים, שמירה בבגרויות ועוד עבודות יומיות פשוטות יחסית, יכולות להגדיל את ההכנסה שלנו בתקופת האבטלה במאות שקלים, ולסייע לנו להתמודד עם המצב טוב יותר.
השלב השלישי: לאן ממשיכים מכאן?
כשהמציאות משתנה, עלינו להשתנות יחד איתה ולהתאים את עצמנו לתנאים החדשים. אם נצליח לשרוד את המשבר התעסוקתי של 2014, עלינו לחשוב כיצד נוכל להגן על עצמנו מפני משברים עתידיים. אנחנו לא נעשים צעירים או אטרקטיביים יותר בשוק העבודה ככל שחולף הזמן, ולכן עלינו ליצור לעצמנו מקורות הכנסה אלטרנטיביים, שאינם תלויי עבודה - כמו למשל תיק השקעות, נכסים מניבים או השקעה בעסקים וזכיינות.
הדבר נכון גם לגבי מפוטרים שנמצאים בקבוצה, שסיכוייה לחזור לשוק העבודה נמוכים יותר. מרגע שהבנו ששוק העבודה לא מחפש אותנו, עלינו לחשוב כיצד ביכולתנו לדאוג לעצמנו להכנסה, ולשקול פתיחת עסק, הסבה מקצועית למקצועות שבהן כן יהיה לנו ביקוש, יצירת הכנסה פסיבית וכן הלאה.
כל משבר נושא בתוכו הזדמנות, שתתגלה למי שנערך אליו מראש. דווקא נקודות השפל הללו יוצרות את הקרקע הכי טובה לצמיחה. כדי לנצל אותן לתועלתנו עלינו לפעול נכון, להיזהר מטעויות שיכבידו עלינו ולחשוב מחוץ לקופסא.
גל הפיטורים הוא נורת אזהרה לאשליית הביטחון הכלכלי שיש לשכירים. זו הזדמנות לשנות פרדיגמה ולעבור מתרבות של צריכה ליעד ברור של יצירת נכס שיקטין לנו את התלות בהכנסה ממקום העבודה. הניסיון מלמד שמי שבאמת ממוקד במטרה זו, יכול להגיע תוך כעשור לעצמאות כלכלית חלקית ולשקט רב יותר.
הכותב הוא מאמן ויועץ לכלכלת המשפחה ומנחה סדנאות "סוד הכסף", הדרך שלך לחופש כלכלי, ומנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים
לפנייה לכתב/ת 
