"אין סיכוי שארעיל את הגוף בכימותרפיה"
גם כשהרופאים היו תמימי דעים לגבי הצורך של מיכל דרורי לעבור טיפול כימותרפי על מנת להילחם בגידול בשד שהתגלה בגופה - היא סירבה לשמוע. השינוי הגיע אחרי שעברה בדיקה גנטית, שהבהירה לה שהגידול הוא בעל סיכוי גבוה לשלוח גרורות. היום, כשהיא בסיומו של הטיפול, היא אומרת: "חשוב שלכל אחת תהיה היכולת לנהל את הטיפול שלה"
כשמיכל דרורי בת ה-37 גילתה גוש בשד כולם סביבה היו בטוחים כי מדובר בציסטה - לא יותר. "אבל לא הנחתי לזה ורצתי לכירורג שד, עשיתי בדיקות וביופסיה ולצערי גיליתי שמדובר בגוש ממאיר, בסרטן".
חודש המודעות לסרטן השד:
נאבקת בסרטן השד? אל תוותרי על המיניות
גילית גוש בשד. מה עושים עכשיו?
מסתכלות למוות בעיניים: לחיות עם סרטן שד גרורתי
בשורה קשה: איך לספר שלאמא יש סרטן השד?
סרטן השד בחילוניות: 70% יותר מחרדיות
כשפנתה דרורי לרופאים שונים כדי להבין מה הטיפול המתאים עבורה, כולם היו תמימי דעים: חייבים כימותרפיה. "אני לא רציתי לשמוע", נזכר דרורי. "הודעתי לכולם שאני לא עוברת כימותרפיה ולא מרעילה את הגוף שלי בגלל גידול אחד. שללתי את זה על הסף והודעתי לכל רופא שפגשתישהוא צריך למצוא דרך אחרת לטפל בי".
השינוי הגיעה לאחר שנפגשה עם כירורג שד, שהעלה בפניה בפעם הראשונה את האופציה לעבור בדיקה גנטית חדשנית בשם "אונקוטייפ". "הבדיקה מגדירה את יחס ההתפשטות של הסרטן, או במילים פשוטות יותר אם צריך או לא צריך כימותרפיה", מסבירה דרורי. "עשיתי את הבדיקה והתשובה הייתה שיש סיכוי גבוה מאוד להתפשטות. ברגע שהיה לי את הידע הזה הבנתי שאני חייבת כימותרפיה, כי גם אם אני אכרות את השד, יש סיכוי גבוה שהגידול יתפשט למקומות אחרים בגוף.
"עברתי את התקופה של הכימותרפיה בצורה הכי טובה שיכולתי. היום חשוב לי להגיד לאנשים שעוברים את המחלה הספציפית הזו שיש להם יכולת לנהל אותה ולבחור בעצמם מה נכון להם ומה הטיפול שהכי מתאים עבורם".
לפנייה לכתב/ת 
