הרגע הגדול שלהם: הצוות המנצח של זירו יוצא לדרך
מלאי התרגשות התייצבו חברי הנבחרת של קוקה קולה זירו לקבלת הפרס: מסע מטורף שכולל שלוש ערים בחמישה ימים. רגע לפני שעלו לטיסה, שיתפו את הגולשים בתחושות ובהתרגשות והפצירו בכם להמשיך להאמין בעצמכם, כי חלומות אכן מתגשמים
רגע לפני שהם יוצאים לדרך, הם מספרים על הלילה שלפני.
חן בר כליפה
ההתרגשות בעיצומה, בעיקר מהסיבה שבעשרים ותשע השנים האחרונות הזכייה הכי גדולה שלי הייתה כרטיס גירוד של חיש גד שבו זכיתי ב-40 שקלים חדשים.
היי, אני חן בר כליפה, מעצב אופנה בן 29 מתל אביב וזכיתי להיות בנבחרת של "קוקה קולה זירו" - מה זה אומר? זה אומר שבעוד כמה ימים אמצא את עצמי בלונדון, רוטרדם וברלין מצטלם לפרסומת של "קוקה קולה זירו" תוך כדי שאני קופץ באנג'י, אוכל במסעדה של ג'יימי אוליבר וישן במלונות פאר.
בהתחשב בעובדה שאני מעצב אופנה, ארזתי 30 זוגות מכנסיים ו-20 סוודרים והבנתי פתאום שזה לא באמת יכול לקרות. אני צריך להרגע ולהיות ממוקד מטרה!
בתור מישהו שלא היה הרבה בחו"ל, הרפתקה כזאת נראית לי מטורפת! חבר'ה צעירים, מקומות מחתרתיים, סדנאות מגניבות וחוויות של פעם בחיים.
על הבלוג ידעתי רק היום, הפתעה נעימה בכל סוף יום במסע, אתרגש, אחווה, אצעק ואשתף אתכם במסע המטורף הזה מנקודת המבט שלי. תעקבו אחריי בהמשך, כשיהיה באמת מה לספר.. ביוש.
אורטל יהלומי
מאיפה מתחילים? איך מעכלים? מה לוקחים? מה לובשים? מה אומרים? מתי מספיקים לחשוב בכלל על תשובות לכל השאלות האלו????! אימאל'ה!! ההתרגשות בשיאה! ובלי הרבה לחשוב או להתכונן יותר מידי, הטיסה במרחק רגע עם דודלי מהיום, יש עוד כל כך הרבה דברים לעשות והטלפון לא נותן מנוחה - "ראינו אותך בטלוויזיה, מתי חשבת לספר?!"
מה שהם לא יודעים זה שהכל קרה כל כך מהר, תוך כמה ימים הוזמנתי לאודישן ואז פתאום - בום! אחרי שבוע אני בהכנות למסע האורבני המטורף הזה!!! למי בכלל היה זמן להתקשר ולספר?!
היום הייתה הפגישה האחרונה ממש רגע לפני העלייה למטוס וסוף-סוף פגשתי את כולם. היה רגע שחשבתי שאם מישהו היה נכנס לחדר ולא היה יודע לשם מה התכנסנו שם, זה היה נראה לו כמו קרקס שמתכונן לגיג הבא!!! היינו כאלה צבעוניים - לכל אחד אישיות אחרת, כל אחד מיוחד בקטע אחר. ממש קומדיה של טעויות צבעונית ומשוגעת.
אני לא יכולה לתאר במילים את התחושות שעוברות לי בבטן ובכל הגוף, אני מרגישה את הצורך לצרוח, אבל צרחה אמיתית כזו, שלא משאירה יותר מידי אוויר בריאות.
כולם אומרים לי כמה המסע הזה תפור עליי, ואני עם עצמי לא מפסיקה לנסות לדמיין מה יהיה שם, איזה אנשים נפגוש, מה נאכל, לאיפה נצא - ואני בטוחה שהמציאות תעלה על הדימיון.
אני חושבת, לא, אני בטוחה שזו חוויה שאני לא אשכח בחיים!!!! ויותר מזה, אני בטוחה שאני ארכוש לי במסע הזה חברים חדשים, ואפילו טובים, אל כמה כבר ממש התקרבתי.
10 זרים, 3 מדינות, 5 ימים, ולגמרי אינספור חוויות הרפתקאות שיגועים צחוקים ואקסטרים!!!!!!! יום רביעי, אולי תגיע כבר????
שירן סאן
להעביר חוויה של שבוע בחמש מאות מילים - אתגר נוסף לחוויה שעברנו ועוד עתידה להגיע. אמצע הלילה, מלאת אנרגיות מהיום שעברתי - צפון , אורטל, יונדאי , פקקים מחיפה לתל אביב, פגישה עם צוות קוקה-קולה זירו, חנייה, הנבחרת. והנה זה מתחיל, האדרנלין שוב מתפזר לו בכולי וזה כבר בכל מקום.
מקבלים אותנו בחיוכים והתלהבות, כזו שלא תיארתי שנוכל להעביר בעצמנו לאחרים, שלא לדבר על לקבל. שולחן ארוך, קרואסונים, פחיות קוקה-קולה זירו (והרבה) הפקה, צלמים, יח"צ - מנסים לחבר את שלל הנקודות הפזורות מולנו למפת מצב ומתקשים.
עד שמנהל ההפקה מתחיל לדבר, משפט, מצגת ומשם הכל לאט לאט מתבהר לנו, ובפרט הטירוף שעומד לעבור עלינו בחמשת הימים, שלוש הארצות, אינסוף חוויות.
אני אדם פשוט ומצליחה להיקלע למצבים שבני אדם פשוטים לא נקלעים אליהם, ומעיפה אותם רחוק שאפשר. תקראו לזה מזל או זכיה, בשבילי זו הגשמה, ליצור את מה שאני חושבת ורוצה, לכוון למעלה ולא להסס לתפוס כשזה מתקרב.
יש שיגידו קארמה, כשרון - בעיקר החברים, שהאמינו יותר ממני שאגיע לשלב הזה בעוד שאני רק עכשיו מעכלת כמה ייחודית, מדליקה ואמיתית אני.
מאמינה בליצור הזדמנויות ולא לחכות שיגיעו, והיום הטיסה הזו הופכת לאמיתית, עד כדי שאפשר לגעת בה, היא ממש כאן.
ערבוב של הלא נודע, עם אנשים חדשים ומשוגעים כמעט כמוני, הדלת הזו שתפתח עוד ועוד דלתות, יצירתיות אינסופית שלנו, נראה שהכל נוצר פה בשבילנו - כמו כפפה.
עוד ועוד פיסות אינפורמציה נזרקות לעברנו – אינסטגרם, סרטונים שמוקרנים, ושם, ממש שם נהיה עוד מעט כל אחד מאיתנו.
10 זרים לחלוטין, בעלי מכנה משותף עיקרי - אנונימיים לחלוטין, ללא מושג לאן ולקראת מה אנחנו ממריאים. אבל היי - זה כל הקסם, כי במקומות שאחרים חוששים, לא מאמינים ונרתעים - יש את המקבץ הייחודי שפורץ קדימה עם כל מה שיש לו - ולשם הוא מגיע.
מביטה סביבי ומחכה שמישהו יעיר אותי, מהחלום או הריחוף בו אני נמצאת, אבל לא. האנרגיות, החשמל שזורם בי עם כל יום ולילה שעוברים לא מניחים לי - סיפור חיי, הרפתקאות אין סוף בפרק זמן קצר כל כך - נשמע מוכר פתאום.
ואז מגיעים הטלפונים "מה את עושה בערוץ 2?" שמקפיצים עוד דציבל בלב המוזיקלי שלי, והראש במקום אחר, ועוד הודעה של "ראיתי אותך בטלוויזיה" ועוד חיוך שעולה בי.
זה מוחשי, זה כאן.
מונעת בעיקר מאמונה עצמית, מדחף ליצור, לשנות, להשפיע, לרקוד, לצחוק, לזרוח, לפרוץ, להיות - אני בלי גבולות, בלי מחסומים, בלי חששות - יותר מתמיד.
בראש משחזרת את היום שבו העליתי את הסרטון לאתר על רגל אחת ואמרתי "מה כבר יקרה? תנסי", ומה הסיכוי אתם שואלים - בשבילי הוא תמיד קיים!
מרשה לעצמי לצרוח עוד טיפה לאוויר מהתרגשות, מחפשת כל מידע אפשרי על המקומות בהם נהיה, הגמר שעברתי בתל אביב, התקשורת שלאט לאט חושפת אותנו ואנחנו אליה, החבר'ה האדירים שאיתם אני טסה ואיפה הייתי לפני שבוע כשלא ידעתי מה יקרה ומה אעבור בשבעה ימים בודדים בחיי.
גרמניה, אנגליה והולנד - אני מקווה שאתן מוכנות לחוות אותנו - כי זה משהו שבהחלט לא תשכחו ובעיקר לא אתם!
תישארו מחוברים לקרוא על ההתפתחויות הקרבות ובאות ותגלו את האנשים שמסתתרים מאחורי הטקסט את הפרצופים שיעבירו לכם את החוויה הבלתי נשכחת הזו ובעיקר - הישארו מחוברים לעצמכם.
