נס השיקום של דורית: החלימה משבץ ב-3 חודשים
לאחר שלקתה באירוע מוחי, שהותיר אותה משותקת וללא יכולת לדבר, אושפזה דורית חסיד בת ה-46 במוסד שיקומי בארצות הברית במשך שנה, אולם לא נרשמה שום התקדמות במצבה. כעת, שלושה חודשים בלבד לאחר שהגיעה לבית לוינשטיין, היא משתחררת לביתה - כשהיא מדברת והולכת
להתמודד עם שבץ מוחי:
התאונה הקשה של חסיד התרחשה לפני כשנתיים בדיוק, כשחסיד עברה במעבר חצייה בברוקלין שבניו יורק ונפגעה ממכונית. היא אושפזה במצב קשה בבית החולים כשהיא מורדמת ומונשמת ובמשך שלושה שבועות סבלה מהתקפי אפילפסיה, נגדם היא טופלה תרופתית. לאחר שהופסקו ההתקפים, ועימם הטיפול, עברה חסיד אירוע מוחי, בשלו הועברה לבית חולים שיקומי אך התקדמותה הייתה מינימלית.
"הצד השמאלי שלה חזר לתפקד אבל הימני לא, והרופאים לא האמינו שיש עוד מה לעשות", נזכר בעלה, רוני. "החלטתי לקחת הפסקה מכל הבלגן, וגם כדי להגיע לארץ ולערוך בר מצווה לבן שלי. כשהגענו לארץ בדקתי את בית לוינשטיין וכשראיתי איך הם עובדים, החלטתי להעביר את אשתי לשם".
אחד ההבדלים המשמעותיים בין השיקום בארצות הברית לבין זה שמתבצע בבית לוינשטיין הוא מעורבות בני המשפחה. "בבית החולים בניו יורק בני המשפח לא מורשים להשתתף בטיפולים ואילו בארץ הם חלק מהותי בשיקום", מסבירה ד"ר נעמי רוזנטול, מנהלת היחידה לאשפוז יום בבית לוינשטיין. "בארצות הברית עובדים בדיוק לפי התקנון ולא מעבר לזה, וכנראה שאנחנו עדיין יותר שמים דגש על הנשמה ועל האדם".
במקביל לטיפול בבית לוינשטיין טופלה חסיד גם בתא לחץ בבית החולים "אסף הרופא". "אני מאמין שהשילוב בין שני הטיפולים הוא שעזר להחלמה המהירה".
ואכן, התוצאות לא איחרו להגיע ומה שלא הצליחו הרופאים לעשות במשך שנה שלמה בארצות הברית, הצליחו בישראל לעשות תוך שלושה חודשים בלבד. ההצלחה הייתה גדולה עד כדי כך שחסיד שוחררה מבית החולים כשהיא הולכת ומתקשרת, וביום חמישי ישובו בני הזוג לארצות הברית.
היא אומרת שהיא לא רוצה לחזור הביתה, וכשהגענו לפה היא אפילו לא הייתה מסוגלת להבין משפט כזה", אומר רוני ומבהיר שהם עדיין לא אמרו את המילה האחרונה בקשר לישראל. "הבית שלנו הוא בארצות הברית, ולכן אנחנו חוזרים, אבל אם לא נמצא שם מסגרת מתאימה נעלה לארץ".
