שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בקרוב: קונצרטים נודדים במוזיאון ישראל בי-ם
    מפגש בין אמנויות פלסטיות לבין זרמים מוזיקליים שונים ייערך במסגרת סדרת מפגשים במוזיאון, בהם סולני בית האופרה והקהל ינדדו בין גלריות ותערוכות

    האם יש קשר בין אמנות מופשטת כמו מוזיקה לבין אמנויות חזותיות כמו ציור ופיסול? בבית האופרה ובמוזיאון ישראל מאמינים שכן. בסדרת מפגשים יוצאת דופן, שתיפתח ב-24 בנובמבר, יארח המוזיאון בירושלים קונצרטים נודדים בהם יעברו הקהל וסולני האופרה בין הגלריות והחללים השונים.

     

    "מדובר בפורמט חדשני שמטרתו לייצר מפגש חווייתי רב חושי שיקשור באופן הרמוני בין יצירות מופת של גדולי האמנות לבין יצירות מוזיקליות מתקופות שונות", אומרים במוזיאון, "החיבורים נובעים מתוך הקשרים היסטוריים וקונספטואליים ישירים או עקיפים".  

     

    מקנדינסקי ועד אנדי וורהול מפוצ'יני ועד הביטלס (צילום: אלי פוזנר) (צילום: אלי פוזנר)
    מקנדינסקי ועד אנדי וורהול מפוצ'יני ועד הביטלס(צילום: אלי פוזנר)

    היוזמה המשותפת לשני הגופים היא בין היתר תולדה של התייחסויות של אמנים לנושא לאורך ההיסטוריה - ביניהם הצייר אנרי מאטיס, מגדולי האמנים של המאה ה-20, שאמר: "כשעבדתי מול הנוף היפהפה כל שיכולתי לחשוב עליו היה כיצד לגרום לצבעים שלי לשיר מבלי להתחשב בחוקים ובמגבלות".

     

    גם הצייר וסילי קנדינסקי שאף למיזוג בין אובייקטים, אור וצבע, תנועה ומוזיקה, ובציוריו משתקפת הסינתזה של אלמנטים אלה. "הצבע הוא הקלידים, העיניים הם הפטישים, הנפש היא פסנתר מרובה מיתרים. ידו של האמן היא היד שמנגנת, נוגעת בתו זה או אחר, ומהדהדת בנפש", אמר בהתייחס ליצירות שיצר בין השנים 1911-1914 ואותן כינה "קומפוזיציות" ו"אימפרוביזציות", מונחים מתחום המוזיקה.

     

    טום וסלמן. מתוך התערוכה שמוקדשת לפופ ארט (ציור: טום וסלמן) (ציור: טום וסלמן)
    טום וסלמן. מתוך התערוכה שמוקדשת לפופ ארט(ציור: טום וסלמן)
     

    "הקשרים בין מוזיקה לאמנויות חזותיות התחזקו מאד עם פריצת ופריחת המודרניזם בתחילת המאה ה-20", אומרת האוצרת עדינה קמיאן-קשדן. "אמנים מודרניים הביטו למוזיקה כמקור להשראה ושאפו לתרגם מקצבים ומבנים מוזיקליים לתוך שפת הציור. במקביל, מוזיקאים פיתחו תמות ויזואליות ביצירות שהלחינו. החיבורים הרבים בין שתי הדיסציפלינות העשירו עמוקות זו את זו".

     

    לדבריה, העובדה שצבעים וגובה צליל יוצרים שניהם תנודות שניתן לבטא אותן באורכי גל, הובילה אמנים לתהות אם ניתן לארגן צבעים כמו סולם של תווים מוזיקליים. "כך עלתה שאלה אצל אמנים לגבי הרמונית של הצבע. אמנים ראו במוזיקה תחום עליון ומופשט יותר המשאיר טווח רחב יותר להשראה ולהיבט הלא רציונלי של יצירתיות. העוצמה הרגשית של המוזיקה והעצמאות שלה מחיקוי הטבע גם משכה את ליבם של האמנים הפלסטיים".

     

    באופרה הישראלית קושרים בין ציוריו של קנדינסקי ליצירותיו המוזיקליות של המלחין והתיאורטיקן המהפכן ארנולד שונברג, בהסתמך על השינויים הרדיקליים בתקופות יצירה מקבילות לשניים. "בשלב בו פרץ קנדינסקי את גבולות יצירתו ועבר מציור פיגורטיבי למופשט, פרץ שונברג דרך עם יצירות אטונליות ששינו ללא הכר את הכללים הידועים עד אז בכתיבת מוזיקה".

     

    במשך שנים מעטרות יצירות של אמנים גדולים הפקות אופראיות ובבית האופרה אומרים שהגיע הזמן לקחת את שיתוף הפעולה צעד קדימה. "שילוב של אמנים חזותיים, שיצירותיהם מוצגות בדרך כלל בגלריות, היא מגמה מוכרת בעשייה האופראית ברחבי העולם.

    יותר ויותר ציירים ופסלים מוזמנים לעצב תפאורות להפקות אופרה", אומר מיכאל אייזנדשטט, המתאם האמנותי של בית האופרה הישראלית. בין ההפקות שעלו בתל אביב ומחזקות מגמה זו היו "ההולל" מאת סטרווינסקי עם תפאורה ותלבושות שעיצב דויד הוקני ו"טירתו של כחול הזקן" מאת ברטוק עם תפאורה של דייל צ'יהולי.

     

    הקונצרט הנודד, בניהולו המוזיקלי של איתן שמייסר, יעבור בחללי התערוכות "צבע פראי", "מפגשים מודרניים", פופ ארט ואמנות ישראלית מודרנית. הבחירות המוזיקליות נעות בין אריות מתוך אופרות כמו "טוסקה" של ג'יאקומו פוצ'יני, "כרמן" של ז'ורז' ביזה או "רוזנקווליר" של ריכרד שטראוס לבין שירי הביטלס ופנינים מתוך הזמר העברי.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים