שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מחקר מקיף: כל ילד שני בישראל חווה התעללות, אלימות או הזנחה
    חוקרים מאונ' חיפה ראיינו במשך 3 שנים כ-10,000 ילדים וגילו כי 48.5% מהילדים היהודים ו-67.7% מהילדים הערבים היו קורבנות לפגיעה. החוקרים הצביעו על פער דרמטי בין מספר הקורבנות לכמות הדיווחים: "זה מחייב בחינה מחודשת של התופעה". מנכ"ל המועצה לשלום הילד: "זו רעידת אדמה"
    נתון בלתי נתפש: 1,273,804 ילדים בישראל נפלו קורבן להתעללות, אלימות או הזנחה. כך עולה מחישוב שביצעו במועצה לשלום הילד בעקבות מחקר חדש ומקיף שמתפרסם הבוקר (יום ג') ולפיו כל ילד שני שמשתייך למגזר היהודי ממלכתי ולמגזר הערבי חווה פגיעה.המחקר, שנערך באוניברסיטת חיפה בשיתוף המועצה לשלום הילד, לא כלל את המגזר היהודי הממלכתי-דתי ואת המגזר החרדי.

     

    עוד בערוץ החדשות של ynet:

    ליברמן שר החוץ, גלאון: "מטען חבלה לשלום"

    המתלונן נגד דומרני: אחד מאנשי "הרנטגן"

     

    הנתונים הקשים מלמדים על אמת מטרידה לא פחות: פער של מאות אחוזים בין הידע המצוי אצל גורמי המקצוע לבין הדיווחים על היקף התופעה, המסתכמת בפגיעה והתעללות ב-50 אלף ילדים מדי שנה. החוקרים, פרופ' צבי איזיקוביץ' ופרופ' רחל לב-ויזל, ראיינו לצורך המחקר יותר מ-10,000 ילדים ומצאו על סמך הראיונות כי כ-96 אלף ילדים ונערים בני 17-12 נפגעו מינית. אומדן של המועצה לשלום הילד העלה על סמך הנתונים כי 462 אלף ילדים (17.6% מכלל הילדים) הותקפו מינית.

     

    המחקר שנערך במשך שלוש שנים נחשב לתקדימי בארץ והוא אחד המקיפים ביותר שנעשו בתחום בעולם. החוקרים בחנו עדויות ישירות במדגם ארצי מייצג של 8,239 ילדים יהודים ו-2,274 ילדים ערבים.

     (גרף: המועצה לשלום הילד) (גרף: המועצה לשלום הילד)
    (גרף: המועצה לשלום הילד)

    הממצאים העלו כאמור כי כמחצית מהילדים היהודים הלומדים בבתי ספר ממלכתיים (48.5%) דיווחו כי חוו סוג אחד או יותר של אלימות. מדובר בפגיעה פיזית, רגשית, מינית, הזנחה ועוד. במגזר הערבי התמונה חמורה עוד יותר: יותר משני שלישים מילדי המגזר (67.7%) דיווחו שחוו פגיעה. לפי חישובי המועצה לשלום הילד, 540,390 ילדים במגזר הערבי חוו פגיעה.

     

    עוד עלה במחקר כי הפגיעה הנפוצה ביותר היא פגיעה רגשית המוגדרת כהתנהגות אכזרית של הורה, שחוזרת באופן שיטתי ומעוותת את תחושת הזהות וההערכה של הילד. מפגיעה זו סבלו 730,139 ילדים. בנוסף עלה כי 399,212 ילדים סבלו מהזנחה רגשית, 370,322 ילדים סבלו מפגיעות פיזיות ו-225,870 נחשפו לאלימות במשפחה.

     

    לא מספרים לגורמי המקצוע 

    בהסתמך על נתוני המחקר עולה כאמור פער עצום בין הדיווחים לרשויות לבין מספר הילדים שהעידו באופן ישיר על פגיעה. ב-2012 דיווחו בסך הכול 48,992 ילדים על חשד להתעללות והזנחה - מצב שבו אין לילד מה לאכול, אין מי שידאג לו, אין לו בגדים נקיים ועוד. נתון זה העלה כי הדיווח כלל 1.9% מכלל הילדים בישראל. זאת לעומת נתוני המחקר שהראו כי 48.5% מכלל הילדים שדיווחו בעצמם כי נפגעו מהתעללות ופגיעה. המשמעות: הגורמים המקצועיים ברשויות הרווחה ובמשטרה אינם מודעים להיקף התופעה.

     

    עוד עלה במחקר כי 68.2% מהילדים שנפגעו מינית חשפו את הפגיעה בפני גורם כלשהו, וכך גם 63.5% מהילדים שנפגעו פיזית. עם זאת מדובר בדיווח לבן משפחה או חבר, בניגוד לשיעור נמוך של דיווחים לגורמי מקצוע. 68.8% מהילדים שנפגעו מינית דיווחו על פגיעתם לבן משפחה, 67.6% דיווחו על הפגיעה לחבר ורק 11.9% דיווחו על הפגיעה לעובד סוציאלי, 6% דיווחו לרופא ו-30.2% דיווחו למורה או יועץ.

     (גרף: המועצה לשלום הילד) (גרף: המועצה לשלום הילד)
    (גרף: המועצה לשלום הילד)
     (גרף: המועצה לשלום הילד) (גרף: המועצה לשלום הילד)
    (גרף: המועצה לשלום הילד)

    "אחד הממצאים המרכזיים הוא שמרבית הילדים דיווחו שאינם מוכנים בשום פנים ואופן לדווח לאנשי מקצוע על פגיעה בהם", אמרו הפרופסורים איזיקוביץ' ולב-ויזל. לדבריהם, המחקר מגלה כי אחד הגורמים שמעודדים דיווח הוא "שאלה ישירה של אנשי המקצוע, סף כאב בלתי-נסבל ואכפתיות כלפי מישהו נוסף שנפגע". השניים הדגישו עוד כי "הממצאים מחייבים בחינה מחודשת של כל הידוע לנו על התופעה, וכן פעילות של אנשי המקצוע אל מול הילדים".

     (גרף: המועצה לשלום הילד) (גרף: המועצה לשלום הילד)
    (גרף: המועצה לשלום הילד)

    בקרב ילדים שנפגעו מינית וחשפו את הפגיעה בפני גורם כלשהו נמצא כי ככל שהפגיעה חמורה יותר, כך הילדים העדיפו לדווח על הפגיעה לחבר (63.5%) ופחות לבן משפחה או הורה (56.1%). הילדים הסבירו כי נמנעו מלחשוף את הפגיעה לגורם כלשהו בשל בושה (עליה דיווחו 67.8% מהילדים), פחד (65.1%) ורק לאחר מכן חשש מהפוגע ( 52.5%).

     

    קרוב למחצית מהילדים (43%) שנפגעו וחשפו את דבר הפגיעה ציינו שהדיווח לא שינה את מצבם. עם זאת, רבים מהילדים ציינו שהדיווח הוביל לתוצאות חיוביות ברמה האישית, בהן "עזר לי שחשפתי" (74.3%-68.8%), "אני מרגיש חזק יותר" (64.8%-70.5%) ו"כולם היו בעדי" (52.8%-60.8%).

     

    המגזר הערבי: תמונת מצב מבהילה 

    החוקרים ציינו כאמור כי יותר משני שלישים מהילדים הערבים (67.7%) דיווחו על סוג אחד או יותר של פגיעה. שיעור הילדים במגזר שדיווחו על פגיעה רגשית עומד על 40.1%. כמו כן דיווחו 33.4% מהילדים הערבים על הזנחה פיזית. תקיפה מינית חוו 22.3% מהילדים במגזר הערבי.

     

    פילוח הפגיעות 

    לפי המחקר, לבנים במגזר היהודי סיכוי גבוה יותר לחוות פגיעות פיזיות ורגשיות, ולבנות סיכוי גבוה יותר לחוות פגיעות מיניות ולהיות עדות לאלימות במשפחה. הנתונים העלו כי 16.9% מהבנים דיווחו על פגיעה מינית לעומת 18.3% מהבנות.

     

    במרבית המקרים (81.3%) דיווחו הילדים כי מי שפגע בהם היה גבר, וזאת לעומת 18.2% מהילדים שציינו כי נפגעו על ידי אישה. ב-75.3% מהדיווחים הפוגע היה מוכר לנפגע (שכן או מישהו מבית הספר). קרוב למחצית מהפגיעות המיניות במגזר היהודי התרחשו בתוך המשפחה, לעומת כשני שלישים מהפגיעות במגזר הערבי. ב-21.7% מהמקרים במגזר היהודי הפוגע הוא קרוב משפחה (הורה, סב או דוד).

     

    המחקר המקיף יוצג היום בוועדה לזכויות הילד של הכנסת לקראת היום הבינלאומי לזכויות הילד שיצוין בשבוע הבא. יו"ר הוועדה, ח"כ אורלי לוי, קראה לרשויות הרווחה להתעורר ולעשות מעשה. לדבריה, "ממצאי המחקר מדירים שינה מעיניהם של כל מי שייחשף לנתוניו. לא אאפשר לממצאים כה חמורים אלו לעבור לסדר היום".

     

    מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, אמר: "מדובר ב'רעידת אדמה', לא פחות. מתברר כי מה שידענו עד היום בעניין התעללות בילדים הוא רק קצה של קרחון. כל המערכות והגורמים העוסקים בנושא צריכים יהיו להיערך מחדש ובאופן שונה לחלוטין כדי להגיע לילדים הנאלמים והנעלמים".

     

    ההגדרות

    לפי הגדרות המחקר, התעללות היא התאכזרות מכוונת שיטתית

     ונמשכת שגורמת כאב וסבל לקורבן. התעללות פיזית היא התאכזרות מכוונת שיטתית ונמשכת שגורמת כאב וסבל לקורבן וקשורה לפגיעה בגוף. התעללות רגשית היא התנהגות אכזרית של הורה שחוזרת באופן שיטתי ומעוותת את תחושת הזהות וההערכה של הילד.

     

    עוד נקבע בהגדרות המחקר כי הזנחה היא התעלמות מהצרכים הפיזיים או הרגשיים של הילד לאורך זמן. פגיעה מינית נעה על רצף של חומרה מהטרדה מינית ועד אונס קבוצתי.

     

    Read this article in English

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: index open
    רשויות הרווחה והמשטרה לא מודעות (אילוסטרציה)
    צילום: index open
    צילום: גיל יוחנן
    "קצה הקרחון". ד"ר קדמן
    צילום: גיל יוחנן
    צילום: גיל יוחנן
    "לא לעבור לסדר היום". ח"כ לוי
    צילום: גיל יוחנן
    מומלצים