שליחת שחקן ליציע - הפרת חוזה / טור
מועדון שלא מאפשר לשחקן לשחק, רק כי הוא מסרב לחתום על חוזה חדש, לא פועל כדין. במקרה כזה, זכאי השחקן לקבל שיחרור ואף לדרוש פיצוי בגין הפגיעה בכושרו והירידה בערכו המקצועי. עו"ד צ'רלי בוזגלו מנתח את הסוגיה הבוערת בפן המשפטי
עוד ב-ynet ספורט:
העובדות הן ברורות: שחקן כדורגל חותם עם קבוצה על חוזה למשך כמה שנים. במהלך עונתו האחרונה בחוזה, דורשת הקבוצה כי השחקן יחתום עמה על חוזה חדש ובמידה שיסרב, השחקן יישב ביציע עד לסיום החוזה. האם זה חוקי?
חוזה הינו מפגש רצונות משותף ומשקף את אומד דעתם של הצדדים. קבוצה ושחקן אשר חותמים על חוזה לכמה שנים, מטרתם ורצונם הוא לקיים את החוזה במלואו.
דהיינו, השחקן ישתתף באימוני הקבוצה ובמשחקיה, כל עוד הוא עומד ברמה המקצועית של הקבוצה בתקופת החוזה.
אך מה קורה לקראת תום החוזה כאשר הקבוצה מחליטה כי היא מעוניינת להאריך את החוזה עם השחקן לכמה שנים נוספות ולחתום על חוזה חדש? האם במידה שהשחקן יסרב, רשאית הקבוצה לשלוח אותו לשבת ביציע?
בהיבט החוקי, אין לצד בחוזה (הקבוצה או השחקן) הזכות להתנות את אי חידוש החוזה בישיבה ביציע, והדבר מהווה הפרת תום הלב בקיום החוזה (סעיף 39 לחוק החוזים), ודי בכך בכדי לשחרר את הצד הנפגע מהחוזה. חשוב לזכור, הצדדים חתמו על חוזה בכדי לקיימו. קרי, שהשחקן ישחק בקבוצה ולא בכדי שיישב ביציע. זו תכלית החוזה.
לכן סירובו של אחד הצדדים להאריך את החוזה ולחתום על חוזה חדש, לא נותן לגיטימציה לצד השני להפר את החוזה שכבר קיים. לכן, מניעת קבוצה מהשחקן לקיים את החוזה ושילוחו לשבת ביציע מסיבות לא מקצועיות - אלא כי הוא מסרב להאריך את החוזה - הינה הפרה של החוזה, המזכה את השחקן בסעד של ביטול החוזה (חוק החוזים תרופות) ושחרורו מהקבוצה לאלתר. כמו כן, צעד זה עלול לחייב את הקבוצה בפיצוי השחקן בגין הפגיעה בכושרו והירידה בערכו המקצועי, היות ולא שיחק.
ומה עם האינטרס של הקבוצה? הקבוצה, מבחינתה, העניקה לשחקן כל שביקש בחוזה, ולעיתים מדובר בשחקנים שגדלו במועדון, הושבחו והפכו לכוכבים. האם סירובו של השחקן להאריך את החוזה לא נעשה בחוסר תום לב מצד השחקן?
חשוב לערוך הבחנה בין מצב בו השחקן מסיים את החוזה בקבוצה, לבין מצב בו השחקן מעוניין לעבור לקבוצה אחרת בהיותו תחת חוזה. במקרה של העברת שחקן בהיותו תחת חוזה, התשובות קיימות בתקנון ההתאחדות לכדורגל (תקנון הרישום), הקובע ומסדיר במפורש את המצבים בהם יש לפצות את הקבוצה בגין השבחת השחקן, באיזה סכום ובאיזה גיל. כל זאת לצורך העברתו לקבוצה אחרת, בארץ או בחו"ל, במהלך היותו חתום על חוזה בקבוצה.
במקרה עסקינן השאלה היא אחרת. היא עוסקת בתקופה שלאחר סיום החוזה וחתימה על חוזה חדש. לפיכך, בסיום החוזה או לקראת סיומו, הצדדים רשאים לנהל מו"מ בתום לב על מנת לקבוע את התנאים בחוזה החדש, בהתאם לאומד דעתם של הצדדים. הצליחו - יחתמו על חוזה חדש. לא הצליחו - יסיימו את החוזה הקיים ויילך איש איש לדרכו.
לא הקבוצה ולא השחקן רשאים להתנהג בניגוד לקבוע בחוזה, להפר את הקבוע בחוזה, ובוודאי שלא עקב סירוב צד לחתימה על חוזה חדש. לכן, במידה שצד אינו מעוניין לחתום על חוזה חדש, אסור לצד השני לנצל את כוחו ולמנוע מהצד האחר את מילוי החוזה הקיים. מכאן שאין הקבוצה רשאית לשלוח את השחקן ליציע במידה שהוא מסרב לחתום על חוזה חדש, ואין השחקן יכול להכריח את הקבוצה (באמצעות "שביתה איטלקית") לחתום עימו על חוזה חדש.
במקבילית הכוחות שבין הצדדים, שחקן - קבוצה, ישנו איזון עדין, אשר נראה לעיתים כאילו לשחקן יש יותר כוח מהקבוצה. האומנם? ההיסטוריה מראה לנו כי לא כך הם פני הדברים. לא מעט שחקנים חתמו על חוזים נכבדים ארוכי טווח עם קבוצות, וכאשר לא היו ברמה המצופה מהם, הצליחו הקבוצות להשתחרר מהחוזה עימם, היות ותמיד החרב שהתנוססה מעל ראשו של השחקן הייתה אי הכללתו בהרכב וירידת ערכו. זה הוביל את השחקן להשתחרר מהחוזה ולחפש לעצמו קבוצה חדשה בה יוכל לשחק.
במקרה שלפנינו, השחקן מעוניין לקיים את החוזה עד תומו, אך אינו מעוניין להאריך את החוזה. על כן, כל עוד הצדדים לא הגיעו להסכמה ביחס לתנאי הארכת החוזה החדש, אסור לקבוצה להפר את החוזה הקיים על ידי שליחת השחקן ליציע.
חשוב לציין עוד, כי במידה שישנן עובדות אחרות ונוספות, כגון: סיכומים בעל פה או הבטחות על הארכת חוזה מטעם הצדדים - אשר הינם חוזה לכל דבר, הרי שיש לדברים הללו משקל לא מבוטל ויש לקחתם בחשבון.
עו"ד צ'רלי בוזגלו עוסק ומתמחה בדיני משפט וספורט
גילוי נאות: הח"מ ייצג לאחרונה בבוררות את השחקן חן עזריאל מול מכבי חיפה
לפנייה לכתב/ת 
