שתף קטע נבחר

בג"ץ דחה לקוי למידה שטען: צה"ל הפלה אותי

חייל שלא התקבל לעתודה ושובץ בחיל חימוש, טען שהמבחן הפסיכוטכני במתכונתו הנוכחית בצבא מהווה כישלון בטוח ללקויי למידה. אבל שופטי בג"ץ קבעו שאין חוסר שוויון ושהעותר קיבל בבחינה תוספת זמן והפסקות

בראשית 2011 הגיע צעיר נרגש למבחני מיון במסגרת צו הגיוס הראשון לצה"ל. הוא הציג אבחון המאשר שהוא סובל מלקויות למידה ולכן קיבל הקלות במבחן הפסיכוטכני, שמטרתו להעריך את יכולתו הקוגניטיבית. במקביל פעל הצעיר, שסיים את לימודיו התיכוניים בהצטיינות, להיכלל במסלול העתודה הצבאית. בנוסף פנו הצעיר ואמו לשר הביטחון בבקשה לדחות את מועד הגיוס המתוכנן שלו כך שיוכל לגשת לבחינה הפסיכומטרית.

 

עוד פסקי דין מעניינים - בערוץ משפט של ynet:

 

הצעיר נענה בשלילה. באשר לעתודה נמסר לו שנתוניו האישיים אינם עומדים ברף הנדרש. בנוגע לדחיית הגיוס נמסר שרק מי שנמצא בשנה השלישית של התואר האקדמי יכול לפנות למסלול ה"אקדמציה" של צה"ל, המאפשר לדחות את הגיוס עד סיום הלימודים.  

ארכיון. פסיקה פה אחד של שופטי בג"ץ (צילום: חיים צח) (צילום: חיים צח)
ארכיון. פסיקה פה אחד של שופטי בג"ץ(צילום: חיים צח)

יחד עם זאת, ועל רקע טענת הצעיר שלא ניתנו לו הקלות מספיקות בעת המבחן הפסיכוטכני, נמסר לו שיוכל להיבחן פעם נוספת בחלק המתמטי של המבחן הפסיכוטכני תוך

שימוש במחשבון.

 

לאחר ששובץ לתפקיד מכונאי בחיל חימוש עתר החייל לבג"ץ בטענה שצה"ל מפלה מועמדים לשירות הסובלים מלקויות למידה. לטענתו, על צה"ל לנקוט כלפיהם מדיניות של העדפה מתקנת ולהוריד את דרישות הסף לעתודה צבאית ולקורס קצינים. הוא הוסיף שהמתכונת הנוכחית של המבחנים הפסיכוטכניים אינה מותאמת לבעלי לקויות, ועל כן "הכישלון של לקויי למידה בהם בטוח".

 

המשיבים - צה"ל ומשרד הביטחון - טענו בין השאר שתנאי הקבלה לעתודה אינם מפלים, וציינו כי בצה"ל משרתים קצינים רבים בעלי לקויות למידה, ואין כל מניעה שיתקבלו לעתודה. כמו כן הוסיפו שבין יתר השיקולים לגבי קבלת מועמדים לעתודה, נלקחים בחשבון גם צורכי המערכת.

 

צה"ל נוהג בשוויון

השופט סלים ג'ובראן קבע שמן העדויות שהוצגו על ידי הצבא ומשרד הביטחון עולה שהצבא מבצע התאמות רבות לבעלי לקויות למידה, בהן תוספת זמן והפסקות - הקלות שניתנו גם לעותר.

הוא פסק שצה"ל מעניק יחס שונה לשונים ואינו פוגע בשוויון. לבסוף נקבע פה אחד, יחד עם השופטים צבי זילברטל ואורי שוהם, שיש לדחות את העתירה מבלי לפסוק הוצאות.

 

עם זאת, השופט ג'ובראן ביקר את המדיניות הנהוגה בצה"ל בכל הנוגע לכמות וסוג תפקידים המוקצים לבעלי לקויות. "מצופה מצה"ל שיעשה את כל שביכולתו על מנת לפתוח תפקידים רבים ככל האפשר בפני בעלי לקויות למידה, ולא ישתמש במושגים עמומים כגון 'צורכי צבא' כאמצעי לחסום תפקידים שלמים בפניהם", כתב השופט.

 

אמנם הביטוי "צורכי צבא" הינו כוללני, אבל יש לקחת בחשבון שגם ללא לקות למידה, לא כל חייל מתאים לכל תפקיד. על הצבא לדאוג להתאמת תפקידים לבעלי הלקויות באופן כזה שהמערכת תהנה מהם והם לא יחוו תחושת כישלון. לקות אינה דרך לדלג על ההתאמה האישית אלא להפך, היא צריכה להיות אתגר לשילוב נכון וחכם של המתגייסים.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים