שתף קטע נבחר

אחרי מות: נתן ירושה לעוזרת, השופטת פסלה

על ערש דווי חתם קשיש על צוואה המורישה את רכושו לאישה שליוותה אותו ולבניה. רק פנייה של קרובת משפחה לבית המשפט גילתה שהמנוח חתם על המסמך כשהיה מטופל במשככי כאבים ונתון להשפעה לא חוקית של האישה

אלמן חולה בן 78 ערך צוואה וציווה בה את כל רכושו למשפחת עולים - אם ושני בניה – שלכאורה הייתה סמוכה אל שולחנו מאז עלתה לארץ. על פי הצוואה, זכויותיו בדירה יחולקו בין שני הבנים ויתרת הרכוש תימסר לאם, רופאה במקצועה, ששימשה בעבר עוזרת בביתו. האיש נפטר יום לאחר שערך את הצוואה.

 

עוד פסקי דין מעניינים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

אלא שבת דודתו של המנוח, קשישה בת 87, פנתה לבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע והגישה התנגדות לצוואה. לטענתה, היא ואחיה היו קרובי המשפחה היחידים של הנפטר והצוואה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת של האם והבנים, שכן המנוח היה במצב פיזי ומנטלי ירוד מאוד טרם פטירתו.

אילוסטרציה. השפעה בלתי הוגנת (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
אילוסטרציה. השפעה בלתי הוגנת(צילום: shutterstock)

מנגד טענו המשיבים שהמנוח יזם את עריכת הצוואה ושהיא משקפת את עומק הקשר והאהבה שחש אליהם. לדברי האם, ב-2007 צירף אותה המנוח כשותפה מלאה בחשבון הבנק שלו ולאורך שנים תמך בה ובמשפחתה מבחינה כלכלית ואף רכש לבניה מכוניות חדשות. לטענת האם ובניה, מרגע שנתבשרו על המחלה הם התאגדו סביב המנוח, ובשבועות האחרונים לחייו המשיבה אף עברה לגור עמו. לטענתם, במשך כל תקופת המחלה אף בן משפחה של המנוח לא התעניין במצבו.

 

כשירות תחת השפעת משככים

העדויות שהובאו בפני בית המשפט - של עורכי הדין, הרופא המטפל ואחרים - הצביעו על כך שהמנוח לא היה כשיר לערוך צוואה, בין השאר בגלל משככי כאבים חזקים מאוד שקיבל. בתוך כך התברר כי המסמכים הרפואיים שלו, שבת הדודה ניסתה להשיג כראייה לטענותיה, היו מצויים כל העת אצל האם והבנים, שהסתירו אותם מבית המשפט. בנוסף לכך, המשיבה גם הרשתה לעצמה לערוך שינויים ומחיקות על גבי המסמכים, מה שמעיד על הסתרת עובדות ועל חוסר תום לב.

 

אף שאין ראיה ישירה לכך שהמנוח לא היה כשיר לערוך את הצוואה, קבעה השופטת גאולה לוין שמארג הראיות הנסיבתיות מצביע על השפעה בלתי הוגנת של המשיבים על המנוח. היא קבעה שביום עריכת הצוואה היה המנוח תחת השפעה של משככי כאבים ולא כשיר לנהל שיחה. העובדה שהמשיבה עברה לגור עמו מצביעה על אפשרות לכך שניצלה את תלותו בה כדי להביאו לחתום על צוואה שאינה משקפת את מלוא כוונתו.

 

עוד נפסק כי המשיבה היא שיצרה את הקשר בין המנוח לבין עורך הדין שערך את הצוואה, והיא אף נכחה בשיחה ביניהם. השופטת העלתה עוד כמה תהיות: כיצד המנוח ארגן ותייק את כל המסמכים הקשורים לענייני הצוואה והדירה בהיותו חלש ומרותק לכורסתו? מי כתב את ההמחאה שנמסרה לעורך הדין שכתב היד בו אינו של המנוח? וכיצד הגיעו לידיו מספרי תעודת הזהות של המשיבים?

 

אשר על כן פסקה השופטת כי דין הצוואה להתבטל והמשיבים ישלמו לבת הדודה שכר טרחת עו"ד בסך 15,000 שקל.

 

השפעה בלתי הוגנת היא מושג חמקמק המשתנה ממקרה למקרה, ובסופו של דבר נתון להתרשמות השופט מהנפשות הפועלות. מצד אחד, טבעי שהמצווה ירצה להודות לאלה שטיפלו בו בסוף חייו ומצד שני, יש גם כאלה האורבים למי שנוטה למות ונתפש כחלש. הדרך החכמה לאבטח את הצוואה מפני טענה של השפעה בלתי הוגנת היא להסריט את המצווה בעת שעורך הדין מקריא לו בקול את סעיפיה, מסביר אותם למצווה ומוודא שהבינם.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים