שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    על הניסים: טיול בעקבות קרבות המכבים
    נס מרד החשמונאים הונף באזור העיר מודיעין, אך מה קורה דקה לאחר תחילתו? לאן בורחים החשמונאים? טיול בעקבות קרבות המכבים בחבל מודיעין-בנימין

    >> כבר הכנתם תוכניות לחנוכה? קבלו את יומן אירועי החג המלא

     

    היכן באמת התרחשו סיפורי המכבים? כולם יודעים איפה נפתח מרד החשמונאים, באזור העיר מודיעין, אך מה קורה דקה לאחר תחילת המרד? לאן בורחים החשמונאים? מהיכן הם מנהלים את מפקדות הקרב המתוחכמות שלהם?

     

    התיאור הדרמטי של הנפת נס המרד נחתם במילים "וינוסו הוא ובניו אל ההרים". כלוחמי גרילה, מתתיהו ובניו היו זקוקים למקומות מסתור הרריים. הם לא יכלו להישאר רק במודיעין, המישורית והחשופה, מה גם שבעיר ובסביבתה הקרובה יתקשו לגייס תמיכה ציבורית: בקרב הקהל היהודי ישנה נטייה לצד ההלניסטי. מודיעין, הנמצאת על הציר הראשי מהשפלה לירושלים, אינה המקום להוציא ממנו לחימה מתוחכמת וסודית.

     

    עוד טיולים לחנוכה בערוץ התיירות:

     

    המכבים עלו אל ההרים הסמוכים למודיעין, אזור יהודי אוהד שבו היו עשרות כפרים יהודים מאותה תקופה, שאירח בשמחה את מתנגדי היוונים. ההרים הללו הם מה שמכונה היום, מוניציפאלית, מטה בנימין.

     

    המאמץ לעלות אל ההר השתלם. הטופוגרפיה ההררית והתלולה בהרי בנימין התאימה ללוחמי חופש עצמאיים וקלי צעד כמו החשמונאים - והקשתה על צבא פקידותי ומסודר כמו הצבא היווני, שהיה ידוע בלחימת שורות שיטתית, עם פרשים וסוסים, פילים ומחסנים, ציוד כבד וימ"חים מצוחצחים.

     

    בעקבות המחבואים של המכבים. ילדים במערת מסתור (צילום: שחר כהן, תיירות בנימין) (צילום: שחר כהן, תיירות בנימין)
    בעקבות המחבואים של המכבים. ילדים במערת מסתור(צילום: שחר כהן, תיירות בנימין)

     

    פיקוח נפש דוחה שבת

    נתחיל את הטיול במצפה מתת ביישוב בית חורון, שעל כביש ירושלים-מודיעין - תצפית מרהיבה שממנה ניתן לראות את אזורי הקרבות המרתקים של היוונים והחשמונאים, מודיעין ומעלה בית-חורון. כאן הפתיעו המקבים את המפקד היווני, סרון, בקרב פשוט אך מתוחכם. כאן גם הביסו את שר הצבא היווני גורגיאס בקרב השלישי והמכריע.

     

    נמשיך לתצפית נחל מכמש. הגעה: ניסע אל היישוב אדם (גבע בנימין) ומשער היישוב נמשיך לכיוון היישוב הצעיר בני-אדם. מדרך הגישה לבני-אדם יוצא שביל מסומן בסימון שבילים שחור, עד לתצפית על נחל מכמש).

     

    בצלע ההר שמולנו, ניתן להבחין במערות מפלט קדמוניות. לכאן ברחו אלף יהודים שסירבו להתייוון, וסיפורם מופיע בספר המקבים. הם חיו כאן במערות עם נשותיהם, ילדיהם וצאנם. כשהגיעו הרומאים להילחם בהם, בשבת, הם סירבו לחלל אותה ולא השיבו מלחמה. כאלף מהם ניגפו בקרב זה. בעקבות זאת החליטו החשמונאים שחובתם להשיב מלחמה אף אם זה בשבת מטעמי פיקוח נפש.

     

    זהו התיעוד ההיסטורי הקדום ביותר להתלבטות מסוג זה - ולהכרעה ההלכתית.

     

    נמשיך אל היישוב פסגות וניסע בעקבות השילוט אל חירבת ניסיה - אתר ארכיאולוגי שנחפר לאורך 16 עונות חפירה ונפתח לאחרונה למבקרים.

     

    על פי הממצאים, במקום התקיימה התיישבות החל מהתקופה הכנענית (תקופת המקרא) ועד התקופה העות'מאנית. שרידים רבים מאמתים את ההשערה כי מדובר בהתיישבות יהודית: בורות פעמון לאכסון יין מימי בית ראשון, מקוואות מימי בית שני, חרסים ומטבעות מתקופת המרד הגדול ועוד.

     

    במקום נמצאו מתקנים חקלאיים קדומים ובית בד תת-קרקעי מרשים. מערת מסתור שיוצאת מבית הבד התת-קרקעי, רומזת להשתתפות היישוב הקטן הזה במרד ברומאים. המערה ובית הבד הייחודי פתוחים לקהל הרחב.

     

    מצוקי סנה ובוצץ בנחל מכמש (צילום: שחר כהן, תיירות בנימין) (צילום: שחר כהן, תיירות בנימין)
    מצוקי סנה ובוצץ בנחל מכמש(צילום: שחר כהן, תיירות בנימין)

     

    הקרב הקשה מכולם

    מכאן נוכל לערוך תצפית לעבר "המצפָּה" - המקום בו קיים יהודה המקבי טקס גדול לפני היציאה לקרב השלישי, והקשה מכולם, נגד גורגיאס, שר צבא מיומן ומפקדם של היחידות המובחרות, שמתכונן להביס את יהודה בעזרת 40 אלף חיילים מאומנים היטב ו-7,000 פרשים נבחרים.

     

    גורגיאס מקים מחנה באמאוס (לטרון של היום), על גבול האזור ההררי של בנימין. הוא משוכנע ביכולתו לחסל את החשמונאים ותומכיהם. סוחרים ממולחים מגיעים לאמאוס ובידיהם מטבעות כסף וזהב, כדי לקנות את העבדים היהודים שצפויים ליפול בשבי היוונים.

     

    יהודה כינס את לוחמיו ותומכיו במצפה וערך תפילה המונית ומרגשת. אחריה מינה ראשים לעם, שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמישים ושרי עשרות. המתח גדול. יחסי הכוחות עמדו לרעת החשמונאים, בלשון המעטה. אבל יהודה, על מיעוט לוחמיו ואפס פרשיו, שוב היתל בצבא היווני הגדול: גורגיאס גיבש סיירת מובחרת, 5,000 חי"רניקים מורעלים ו-1,000 פרשים משופשפים, ועלה עם רדת החשיכה לחפש את יהודה במגרש הביתי שלו - בהרים.

     

    יהודה הגיב בדרך שגורגיאס לא ציפה לה. הוא ניצל את היעדרות גורגיאס מאמאוס וירד מההרים בשקט, בציר חלופי, אל המחנה הגדול של היוונים. בעוד גורגיאס נע בחסות החשכה אל עבר ההרים, עקף אותו יהודה והפתיע לפנות בוקר את היוונים השאננים באמאוס, שלא ציפו כלל להתקפה. יהודה ואנשיו פשטו על המחנה, הרסו ובזזו אותו, ויצאו עמוסים בכלי נשק יעילים. בקרב חזיתי שהתפתח בהמשך, נחל גורגריאס תבוסה מוחלטת.

     

    מקוה טהרה ציבורי בכפר הקדום פסגות (צילום: תיירות בנימין) (צילום: תיירות בנימין)
    מקוה טהרה ציבורי בכפר הקדום פסגות(צילום: תיירות בנימין)

     

     

    שילה: מרכז החיים היהודיים בתקופת המקדש

    מכאן נמשיך צפונה על כביש 60, לכיוון גוש שילה. כאן פעלו השופטים והמלכים, כאן התנבאו נביאי ישראל, כאן התהווה מרכז החיים היהודיים בתקופת המקדש, כאן לחמו החשמונאים.

     

    בשילה הקדומה, בירת ישראל משך כ-400 שנה, שכן המשכן במשך 369 שנים, בטרם הועבר לירושלים. כאן בוצע מעמד חלוקת הנחלות לשבטים. כאן היו יוצאות בנות ישראל לחולל בכרמים בט"ו באב. כאן התפללה חנה לבן.

     

    באתר שילה הקדומה ממצאים ארכיאולוגים רבים ומרשימים. חורשות, מדשאות ואזורי פיקניק לצד מסלול סיור וחיזיון אור-קולי בטכנולוגיה ייחודית, הופכים את הביקור בשילה הקדומה לחוויה לכל גיל.

     

    המשכן שכן כאן במשך 369 שנים. שילה הקדומה (צילום: זיו ריינשטיין)
    המשכן שכן כאן במשך 369 שנים. שילה הקדומה(צילום: זיו ריינשטיין)

     

    קברות המכבים. האמנם?

    נסיים את טיולנו במקום נסתיים סיפורם ההירואי של המקבים, באתר הקרוי כיום “קברות המכבים” בחבל מודיעין. זו קבוצת קברים חצובים בסלע שכונו בפי הערבים “קובור אל-יהוד”, דהיינו, קברי היהודים. קברים אלה נחצבו כנראה בתקופה הרומית, לאחר תקופת המכבים ולכן אינם המיקום הנכון להגדרה.

     

    בשנת 1910 הנהיגו כאן תלמידי גימנסיה “הרצליה” מסורת של הדלקת לפיד מודיעים והעברתו על ידי רצים

    לירושלים, וכך התקבע בטעות מעמד המקום. עם השנים קיבל המקום משמעות נוספת של גבורה, כשבמתחם הוצבה אנדרטה לנופלים בקרבות האזור במלחמת העצמאות ולבני יישובי החבל שנפלו במערכות ישראל.

     

    לא רחוק משם נמצא המקום בו מאמינים כיום החוקרים כי נמצאים קברי המכבים האמיתיים. הוא מכונה ‘חורבת הגרדי’ ובו נמצאים כיום קבר שיח’ ‘אל ע’רבאוי’ - השיח’ המערבי. זהו מבנה בעל כיפה שיש הסבורים שלידו בנה שמעון החשמונאי מצבה לזכר בני משפחתו.

     

    משלט 219 - סמוך מאוד לקבר השיח’ ניצב שלט המספר את קורות המשלט בימי מלחמת העצמאות. ב-29.4.49 לא יכלו לוחמי המשלט לכוח הערבי שתקף אותם, והם נאלצו לסגת, בהותירם 23 חללים. אולם כבר באותו יום נכבש המשלט שנית על ידי כוחותינו.

     

    משלט 219. 23 חיילי צה"ל מתו בקרבות על האזור (צילום: חווה בראון, קק"ל) (צילום: חווה בראון, קק
    משלט 219. 23 חיילי צה"ל מתו בקרבות על האזור(צילום: חווה בראון, קק"ל)

     

    בחג החנוכה יתקיים פסטיבל המכבים ממש באזורים אלה - במטה בנימין ובחבל מודיעין. מופעי תיאטרון ומוזיקה בהשראת המכבים, אירועי הדלקת נרות, טיולים מודרכים והפעלות לכל המשפחה. פרטים נוספים במרכז המידע של הפסטיבל  ובטלפון

    1800-34-54-54.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אישי חזני סטודיו מרקם
    היכו ביוונים בתחבולות
    צילום: אישי חזני סטודיו מרקם
    מומלצים