שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    משהו רע קורה בקופות החולים - ואתם לא יודעים
    ניגוד עניינים של משרד הבריאות, תקציב בעייתי לקופות החולים ומדד דמוגרפי לא מציאותי גורמים לקריסתה של מערכת הבריאות הציבורית, אשר צפויה לעמוד בשנת 2014 בפני גירעונות של מיליארדי שקלים. למה זה קורה? ד"ר איתן חי-עם, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, משרטט תמונת מצב עגומה

    קופות החולים מתנהלות בזירה כלכלית ומערכתית מעוותת מאז שחוקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי בשנת 1995. עיוותי התקציב והמערכת גורמים לכך שלמעלה מעשור מצויות קופות החולים במדרון חלקלק לעבר חדלות פירעון דרמטית, שתשתק כל יכולת לספק שירותי בריאות הולמים לאזרחי מדינת ישראל.

     

    השפל התקציבי ניכר בתורים מתמשכים לקבלת טיפול רפואי, בצמצום מסיבי של מתקנים, של כוח אדם ושל פרויקטים למניעת מחלות, המהווים פגיעה ממשית בבריאות האזרחים.

     

    נדמה שאין נושא חשוב מזה לתפקודה של המדינה ולזכותם של אזרחיה להתקיים בכבוד, ועם זאת - חרף פסיקת בג"צ בשנת 2012 אשר גינתה את התנהלותה התקציבית של המדינה באשר לקופות - אין כל גורם אשר קורא להצלת קופות החולים מלבד מנהליהן.

     

     

    עוד על מערכת הבריאות בישראל:

     

    בתי החולים כ"בן המועדף"

    שמונה מיליון מאזרחי המדינה מבוטחים בקופות החולים, שהן הליבה של כל מערכת בריאות. הן הבסיס והתשתית לכלל מארג הטיפול, הניטור, המניעה וההשגחה. מאידך גיסא, בתי החולים, שחשיבותם אינה מוטלת בספק, מספקים שירות לנתח קטן יותר באופן משמעותי באוכלוסייה אך נחשבים ל"בן המועדף" של משרד הבריאות, שכן הוא הבעלים של חלק מהם. כך, כל תקציבם של בתי החולים הנו חלק אינטגרלי מתקציבו של משרד הבריאות, וכפועל יוצא ישנו אינטרס מובהק למשרד הבריאות לדאוג לתקציבם.

     

    דוחות אין ספור של מבקר המדינה וועדות ציבוריות קבלו על התנהלות קלוקלת זו והצביעו בעד שינוי מערכתי מיידי, אך אין קול ואין עונה.

     

    הקופות, אשר כ-40% מהוצאותיהן הם עבור בתי החולים, ניצבות בפני שוקת שבורה. מצד אחד, תקציבן מושתת על פי מדד יוקר הבריאות ומתעדכן לפיו, ומצד שני דווקא מחיר יום אשפוז, ההוצאה הכבדה ביותר של הקופות, אינו חלק ממדד זה. משמעות עיוות זה היא שההוצאה המשמעותית ביותר של הקופות עולה בתמיכתם ובעידודם של משרדי הממשלה, שנהנים מהכנסה גבוהה יותר, אך תקציב הקופות אינו עולה בהתאמה.

     

    כך, בשקט-בשקט, נעלמו מתקציב הבריאות כ-3.6 מיליארד שקל - סכום שממנו מפסידים כולנו את הזכות לקבל את הטיפול והשירות הטובים ביותר. בג"צ הכריע לטובת הקופות בעניין זה תוך שימוש במינוחים קשים כנגד המדינה, אך אם זעקת החולים אינה נשמעת - מדוע שיימצא מי שיקשיב לשופטי בג"צ?

     

    התקציב לא תואם להזדקנות האוכלוסייה

    הפגיעה השנייה והקשה יותר בתקציב הבריאות היא עניין שקל יותר להבין אותו. מדי שנה גדלה ומזדקנת אוכלוסיית המדינה ב-2.2%-2.4%. יש יותר אזרחים והם יותר מבוגרים, והמשמעות היא שלקופות יש יותר מטופלים והם יותר חולים. ההיגיון דורש כי הקופות יקבלו תקציב בהתאמה מלאה לגידול ולהזדקנות של האוכלוסייה.

     

    אך היגיון לחוד ובריאות לחוד. בפועל, הגידול בתקציב של קופות החולים נמוך בכ-1% מהדרוש. כל אחוז, חשוב לדעת, שווה ל-350 מליון שקל בשנה. בחישוב פשוט מדובר על קיצוץ של שבעה מיליארד שקל רק בדרך זו מאז שנכנס לתוקפו חוק ביטוח בריאות ממלכתי.

     

    במקום לתקן את העיוותים, מספקת המדינה מפעם לפעם "דמי כיס". כדי שהקופות יוכלו לשמור את ראשן מעל המים, פיתחה המדינה מנגנון של תשלומי תמיכה שאינם נכנסים לבסיס התקציב ומהווים תשתית לסחיטת הקופות (דרישה לביטול בג"צים וליישום הנחיות שונות בתמורה לקבלת התמיכות). מנגנון זה מחייב את הקופות להיעתר לכל בקשה של המדינה, היות ובלעדיו בלתי אפשרי להמשיך ולספק שירות מינימלי לציבור המבוטחים.

     

    שלושת עיוותים אלו - ניגוד העניינים של משרד הבריאות, מדד תקציב הקופות שאינו כולל את מחיר התשלומים לבתי החולים ומדד דמוגרפי לא מציאותי - יצרו מערכת בריאות ציבורית קורסת אשר תעמוד בשנת 2014 בפני גירעונות של כשלושה מיליארד שקל לכל הקופות.

     

    המערכת לא תקרוס מהתקף לב חד ומיידי, אלא מהידרדרות מהירה שכבר החלה - ובקרוב תסתיים ברע.

     

    הכותב הוא מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר




     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: צפריר אביוב
    המערכת לא תקרוס מהתקף לב חד ומיידי, אלא מהידרדרות מהירה
    צילום: צפריר אביוב
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים