נהנים בנאמנות? זהירות ממס הכנסה
הרפורמה במיסוי נאמנויות, שתיכנס לתוקף בינואר 2014, גורמת לישראלים רבים לפתוח בדיונים עם רשות המסים, כדי להגיע להסדרי תשלום. מה השינוי שתיצור הרפורמה, וכיצד כדאי לפעול? מדריך
ישראלים רבים, הנהנים מנאמנויות זרות, החלו להתדיין עם רשות המסים באמצעות עורכי דין מומחים במסים כדי להגיע להסדרי תשלום לפני כניסתו לתוקף של הרפורמה במיסוי נאמנויות בינואר 2014.
לטורים נוספים של אבי נוב
מהי נאמנות?
נאמנות הינה מערכת חוזית במסגרתו מעביר יוצר הנאמנות נכסים השייכים לו לידי נאמן, במטרה שהנאמן ינהל את הנכסים לטובת אנשים אחרים, שהם הנהנים בנאמנות. הנאמן מתחייב המסגרת ההסכם בין הצדדים לטפל בנכסים לטובת הנהנים.
קיימים סוגים שונים של נאמנויות, ובהתאם לכך נקבעים כללי המיסוי. בחוק ההסדרים לשנים 2014-2013 נקבעו שינויים ביחס למיסוי נאמנות אשר נוצרה על ידי תושב חוץ ואשר לה נהנים תושבי ישראל.
האם חל מיסוי בנאמנות זרה?
החקיקה בעניין מיסוי הנאמנות משנת 2006, קבעה שלוש הטבות מס ייחודיות ביחס לנאמנות אשר נוצרה על ידי תושב חוץ כמפורט להלן:
(1) כאשר תושב חוץ מעביר נכסים וכספים לנאמנות לטובת תושב ישראל, לא יחול מיסוי שוטף בשל הפירות, לרבות ריבית, דיבידנד, שכר דירה וכדומה, שנצברים בנאמנות מחוץ לישראל.
(2) חלוקת כספים לנהנה הישראלי לא חייבת במס או בדיווח בעת החלוקה.
(3) אין חובת דיווח.
אלא, שרשות המסים טענה כי הטבות המס בנאמנות יוצר תושב חוץ אשר לה נהנים ישראליים, נוצלו לרעה במקרים רבים, כאשר ישראלים העבירו דרך תושבים זרים הון לא מדווח שלהם לנאמנות לטובתם, כאשר השליטה בפועל על הנאמנות נתונה לנהנה הישראלי ולא לנאמן. בהתאם לכך, רשות המסים יזמה שינוי במיסוי הנאמנויות במסגרת חוק ההסדרים.
מהו השינוי במיסוי נאמנויות בשנת 2014?
החקיקה החדשה משנה את ההסדר בעניין נאמנות יוצר תושב חוץ ומעתה, נאמנות יוצר תושב חוץ תיחשב רק נאמנות שבה גם היוצר וגם כל הנהנים הם תושבי חוץ. החקיקה החדשה גם הוסיפה סוג נאמנות חדש: נאמנות נהנה תושב ישראל. נאמנות זו יכולה להיות נאמנות קרובים או שאינה נאמנות קרובים, כמפורט להלן.
השינוי המרכזי שישפיע על ישראלים רבים הוא ביטול הפטור מדיווח על נאמנויות, ולפיכך כל הנהנים הישראלים בנאמנויות זרות יהיו חייבים לדווח על קיומן של הנאמנויות. מדובר בשינוי דרמטי, שכן חלק מהנאמנויות שידווחו עליהן בפעם הראשונה בשנת 2014, ייבדקו על ידי רשות המסים גם על השנים שלפני התיקון לחוק.
ברגע שיצטברו הדיווחים על הנאמנויות כמתחייב מהתיקון לחוק, רשות המסים עשויה להחליט על נאמנויות שונות שהן לא עמדו בתנאים שבחוק טרם התיקון. במקרים כאלה, רשות המסים עשויה להוציא שומה רטרואקטיבית לשנים שחלפו.
מה הדין ביחס לנהנה ישראלי החל משנת 2014?
החל מינואר 2104, כשהיוצר הוא תושב חוץ והנהנה הוא תושב ישראל, הנאמנות יכולה להיחשב כ"נאמנות קרובים", המאפשרת את דחיית החבות במס באחת משתי החלופות הבאות:
אפשרות ראשונה - מיסוי שוטף מדי שנה וביחס לפירות הנאמנות בלבד בשיעור מס של 25%, כאשר החלוקה בפועל תהיה פטורה ממס בידי הנהנה.
אפשרות שנייה - במועד החלוקה בעתיד לנהנה, יחול מס בשיעור של 30% בגין כספי החלוקה.
האם כדאי לחלק את כספי הנאמנות לפני תום שנת 2013?
לאור ביטול הסדר המס לגבי נאמנות יוצר תושב חוץ מתחילת שנת 2014, מתעוררת השאלה האם ניתן לחייב במס חלוקה מנאמנות קרובים הנובעת מרווחים שהופקו עד לתום שנת המס 2013, אם בוצעה בשנת המס 2014 או לאחריה? נראה כי רשות המסים תטען שניתן יהי לחייב במס במקרה זה.
האם כדאי לפרק את הנאמנות?
ישראלים שהינם נהנים מנאמנות בודקים בימים אלה את האפשרות לבצע שינוי במבנה הנאמנות, לרבות פירוק הנאמנות. אלא, שפירוק הנאמנות אינו אפשרי במקרים רבים, שכן לעתים ישנם תנאים בנאמנות אשר אינם מאפשרים פירוק לפני מועד מסוים שנקבע במסמכי הנאמנות.
לפני שמחליטים כיצד לפעול ביחס לנאמנויות קיימות, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי-מיסויי. במקרים מסוימים יהיה כדאי לפנות לרשות המסים כדי להגיע להסדר, אך במקרים אחרים מומלץ יהיה להסתמך על חוות דעת משפטית אשר תגן על הנאמנות.
הכותב הוא עורך דין לדיני מסים ומיסוי בינלאומי
לפנייה לכתב/ת 
