שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    אני חייב לספר לכם על העתיד

    מדפסות תלת-מימד, תינוקות מהונדסים גנטית ומחשבים בעלי תבונה אלוהית שיצטרכו לקבל החלטות מוסריות. ד"ר רועי צזנה, מספר על מגמות העתיד בספרו "המדריך לעתיד". ראיון שעדיין לא נעשה במכונית מעופפת

    תארו לעצמכם עולם בו אתם האדונים לגורל המבנה הגנטי שלכם: באמצעות טיפול פשוט, תוכלו לשנות את מבנה המוח שלכם או את זה של ילדכם, או להנדס באמצעות המחשב הביתי את הפרי האהוב עליכם. נסו לדמיין עולם בו מדפסת התלת-ממד הופכת להיות מוצר בסיס בכל בית, שבאמצעותה נוכל לייצר ולשפר צעצועים ואפילו מזון.

     

    תארו לעצמכם מחשבים כל כך חכמים, עד שהם הופכים להיות שליטי-העל החכמים של ערים שלמות, שולטים בתקשורת, באספקת האנרגיה ובתחבורה של מכוניות מעופפות, אולם גם מקבלים את הסמכות לקבל החלטות מוסריות, עד שהם הופכים לאלים בפני עצמם. את כל אלו ועוד הרבה יותר, מתאר ברהיטות וביד אמן ד"ר רועי צזנה, דוקטור לננו-טכנולוגיה וחוקר במרכז הבינתחומי לניתוח ותחזיות טכנולוגיות ליד אוניברסיטת תל אביב, בספרו שיצא בימים האחרונים: "המדריך לעתיד: המהפכות הטכנולוגיות שישנו את חיינו".

     

     

     

    שינוים לא צפויים ודאיים

    צזנה, בן 33, עשה את הדוקטורט שלו בנושא הנדסת רקמות ותאי גזע עובריים. הוא כותב לפרקים בבלוג המדע הפופולרי שלו "מדע אחר" ובעבר אף הגיש את תכנית הרדיו של הטכניון "דוקטור למה". מלבד היותו איש אקדמיה, רועי הוא גם אושיית רשת מוכרת, ונוהג לשעשע את עוקביו בסטטוסים אודות עולם המדע והטכנולוגיה, וגם אודות חיי היום יום שלו, כאב צעיר או נוסע תכוף  ברכבת.

     

    המדריך הוא ספרו הראשון, אשר הופק ומומן באמצעות פרויקט מימון קהל מוצלח במיוחד. הריאון איתו נערך במשרדו באוניברסיטת תל אביב, הגדוש בספרי מדע, טכנולוגיה והיסטוריה, אשר מונחים בגאווה לצד ספרי מדע בדיוני ומיניאטורות של רובוטריקים.

     

    אז מהי למעשה עתידנות?

    "עתידנות היא כלי שנועד להסביר למקבלי ההחלטות את האפשרויות שהעתיד פותח עבורם ומהם העתידים שסביר יותר שיתממשו. הדבר ניתן לביצוע באמצעות הקניית ההבנה של הגורמים והכוחות הפועלים בהווה וסיוע בהתוויית חזון לעתיד. למעשה, כולם עושים עתידנות: לכל ממשלה יש תכנית חומש ממשלתית שמתווה מדיניות חמש שנים קדימה, וכל אדם פרטי מנסה לתכנן קדימה לעתיד במסגרת ההשקעות שלו והמשכנתא שהוא לוקח.

     

    כל התכניות האלו נסמכות על ההנחה שניתן לחזות את העתיד במידה מסוימת. עם זאת, מכיוון שהעתיד תמיד מפתיע, תמיד צריך להיות מודעים לכך שהתכניות שאנחנו מתכננים הן רק אפשרויות שחלקן לא יתגשמו. תפקיד העתידן הוא לעזור למנהיגים ולאנשים להתוות דרך מרכזית לעתיד – אך גם לסייע להם להתכונן ולהיערך לשינויים הלא-צפויים שיבואו בוודאות".

     

     (צילום: רועי צזנה) (צילום: רועי צזנה)
    (צילום: רועי צזנה)

     

    כיצד עובדת מתודת המחקר העתידנית? הרי ברור שאי אפשר להסתמך על תצפיות וניסויים שנהוגים במדעים המדויקים כמו פיזיקה או כימיה. "ניתן לסווג את העתידנות תחת מדעי החברה, כיוון שהיא חוקרת התנהגות אנושית במידה רבה. קיימים כלי מחקר רבים: כריית מידע, מיפוי פטנטים, מודלים מתמטיים ועוד. אנו גם מסתמכים על שיטות מתקדמות למיצוי ידע ממומחים בתחומים שונים, וכך מכמתים את הרעיונות והדעות שלהם לגבי העתיד. קיים היום תחום מדעי שלם המתמקד בניהול קבוצות ודיונים על מנת להגיע לתובנות החשובות ביותר ממומחים. אחת המתודות החביבות עלי ביותר הינה "שיטת דלפי": זהו רב-שיח אנונימי, באווירה המאפשרת למומחים להתדיין ביניהם ללא שיקולים של יוקרה ואגו. השיטה הזו נהוגה עשרות שנים ביפן כדרך להפקת תובנות בנוגע לעתיד, והיא זוכה להצלחה מרשימה. לפי הטענות שלהם הם מגיעים להצלחה של כ-70 אחוזים בניבוי טכנולוגיות עתידיות ומועדי פריצתן לשוק".

     

    הבית כפס ייצור אישי

    בספר אתה עוסק במספר מהפכות שיתרחשו בעתיד. אחת מהן היא "מהפכת הייצור האישי". למה הכוונה?

    "זו מהפכה שבה אנשים יוכלו לייצר לעצמם חלק מהמוצרים שהם צריכים. מהפכה זו תונע בעיקר בכוחן של מדפסות התלת-ממד. אמנם מספר המוצרים שניתן לייצר באמצעותן מוגבל כיום, אולם המומחים בתחום סבורים כי מספר החומרים הניתנים להדפסה בבית יגדל. כבר היום אנו רואים קפיצה עצומה בשוק מדפסות התלת-ממד, כאשר המדפסת הזולה ביותר עולה היום 100 דולר לעומת 5,000 דולרים לפני חמש שנים בלבד. הדבר מאפשר אלמנט ורסטיליות אדיר: למשל ייצור של צעצוע או אפילו כלי עבודה, כל עוד התרשים קיים וניתן להורדה מרשת האינטרנט.

     

    בנוסף לכך, מהפכת הייצור האישי מאיצה את קצב התפתחות הטכנולוגיה. עד היום, אם הייתי רוצה לפתח מכשיר חדש, הייתי צריך לשרטט אב טיפוס, לשלוח את התרשים למפעל שייצור אותו וישלח אלי, לבדוק אותו בעצמי וכן הלאה. זהו תהליך המסתמך על אנשים רבים בדרך ודורש זמן וכסף. בייצור האישי, כל אדם עם מדפסת תלת ממד יכול להוריד תרשים של חפץ כלשהו, לשפר את המבנה שלו במחשב ולהדפיס אותו במקום. אם החפץ המודפס לא מוצא חן בעיניו,הוא יכול לזרוק אותו למחזור. ואם מוצא חן בעיניו? אז הוא יכול להעלות את התרשים בחזרה לרשת כדי שכולם ייהנו מפירות העבודה שלו.יש אפילו חברת סטרט-אפ בשם  Shapedo שמייעלת את התהליך ומאפשרת לכמה אנשים לעבוד בו זמנית על חפץ ולשדרג אותו. הדבר למעשה מייתר חלק מפסי הייצור ומקבוצות המהנדסים הגדולות שמעסיקות חברות ענק".

     

    מהי המשמעות של מהפכת הייצור האישי ליצירתיות האנושית?

    "יש לה משמעות אדירה, ודוגמה טובה לכך הוא האקדח המודפס. אקדח זה הוא לא יותר מגימיק: הוא מגושם, מסורבל ולא יעיל במיוחד. אולם הוא מדגים תהליך שיפור דרסטי: הוא יצא במאי 2013, ותוך זמן קצר כבר יצאו מספר דגמים חדשים המבוססים על אותו עקרון פעולה. חווינו קפיצה הנדסית מאקדח שהתפוצץ אחת לכמה יריות, לאקדח משופר שהצליח לירות כמעט עשרה כדורים מבלי להישבר, ועד לרובה מודפס שבטוח מספיק כדי לירות בו ביד.

     

    "מדפסת התלת ממד מאפשרת לנצל את חכמת ההמונים כדי לבצע קפיצות הנדסיות מהירות. הדבר מגדיל את מאגר החדשנות האנושי. אנחנו יודעים כבר שמידע יכול להתפשט ולעבור אבולוציה במהירות מדהימה, ועכשיו החפצים בעולם הפיזי הופכים למידע. והמידע הוא אוניברסלי: ילד מאפריקה יכול להשתמש במידע כדי ליצור ולשכלל המצאות שיקדמו את עצמו ואת האנושות, בשימוש במדפסות התלת-ממד ואמצעי ייצור אחרים. למעשה מדובר בהתפוצצות של מידע ויכולות- כמו התהליך שראינו עם פריצת יוטיוב, אשר יצרה עולם חדש של הזדמנויות לבמאים ויוצרים.

     

    לקדם את האנושות (צילום: שחר שושן) (צילום: שחר שושן)
    לקדם את האנושות(צילום: שחר שושן)

     

    "ניתן להגיד כי אנחנו הולכים לעתיד מבוזר שבו כל אחד יכול להגשים את היכולות שלו טוב יותר והאינדיבידואלים המוכשרים ביותר הם אלו שייהנו ממנו ביותר. אולם עתיד כזה מדגיש גם את מיקומה של המדינה בתהליך, מכיוון שתפקידה הוא לספק את החינוך והאוריינות הטכנולוגית שתסביר לכל ילד ומבוגר כיצד להשתמש בטכנולוגיות החדשות. מדינה שלא תיתן לאזרחיה את היכולת ליהנות מההזדמנויות שהטכנולוגיה פותחת עבורם, לא תשתלב בעולם העתיד ותישאר מיותמת בצד הדרך".

     

    מה לגבי הסכנות שמציג הייצור האישי? האם האקדח האישי לא מדגים עתיד מסוכן בו כל אחד יוכל לייצר כלי נשק קטלני בביתו?

    "סיכום טוב של הספר הוא שהעתיד נותן יותר ויותר כוח בידי האינדיבידואל: יזמים יוכלו ליצור אקדחים בבתיהם, וריקי כהן מחדרה תוכל לשבת בבית ולהנדס את חתול הבית הבא, אבל גם את החיידק הקטלני הבא. בעולם כזה, מיליארדי אנשים יוכלו לתרום מהיצירתיות שלהם לרעיון משותף. אולם כחברה אנו צריכים לחשוב כיצד לצמצם שימוש לרעה בחדשנות של המין האנושי.

     

    קפיצה טכנולוגית ()
    קפיצה טכנולוגית

     

    "כאשר כל אזרח יכול להנדס גנטית חיידקים בביתו או במעבדות ציבוריות, למשל, ברור שבשלב מסוים תגיח המגפה הקטלנית הגדולה הבאה. הממשלות יאלצו לרקוד על להב החרב: מצד אחד לטפח את החדשנות והיזמות בלעדיהן אין תקומה למדינות כיום, ומצד שני למצוא את הדרכים לסנן את ההמצאות המזיקות והזדוניות."

     

    מהפכת המימון

    האם לדעתך אתרי פרויקטים של מימון קהל, כמו קיקסטרטר, הינם דוגמה טובה למהפכת הייצור האישי?

    "בוודאי, ולדעתי הוצאת הספר שלי הינה דוגמה מצוינת לכך. בעבר סופרים היו תלויים בהוצאות הענק אליהם היו פונים מאות סופרים וכן בכוח אדם של עשרות אנשים על מנת להוציא את רעיון הספר לפועל. אולם היום בזכות הטכנולוגיות המתקדמות, החל מדפדפן, דרך הוורד ועד פלטפורמות גיוס הכסף, סופר יכול להוציא את הספר בעצמו. במקרה שלי, פתחתי מיזם גיוס המונים באתר Headstart, בו פניתי לציבור והצגתי את הפערים שעוד נותרו להוצאת הספר: עריכה, כריכה, עימוד והדפסה. תוך 24 שעות מפתיחת הפרויקט לציבור הרחב גייסנו את מלוא הסכום הנדרש– עשרים וחמישה אלף שקלים.

     

    "עד סוף המיזם גייסנו יותר מ-50 אלף ש"ח. יותר מ-600 איש קנו את הספר לפני שהם קראו מילה אחת כתובה. לדעתי זה מדהים: אפשר לראות שהציבור בארץ מתעניין בספרים עיוניים, במדע וטכנולוגיה, וגם רוצה להשתתף, לתרום ולקדם. אחת הקפיצות הגדולות במימון התרחשה כאשר הבטחנו כי נתרום עד מאה עותקים של הספר לספריות בבתי ספר בארץ.

     

    מעבר לכך, מדובר בדוגמה מאלפת לעולם חדש של יצירתיות. אנחנו נחשפים לעידן חדש בו היזם לא צריך להתייסר עם משקיעים גדולים ולעבוד רק מול יזמים בעלי ממון רב, אלא מול הקהל לו הוא מייעד את המוצר. יש לזה השפעה כלכלית אדירה:היזם יכול להתייחס ישירות לביקוש מצד הציבור, ולא חייב לעבור דרך מתווכים כמו משקיעים וקרנות הון-סיכון".

     

    לידתו של המחשב האלוהי 

    "המהפכה התבונית", מספר צזנה, "מתארת מצב שבו מחשבים מתחילים לבצע פעולות קוגניטיביות מורכבות שכיום רק בני-אדם מסוגלים להוציא לפועל. במהפכה זו גלום פוטנציאל גדול ואיום גדול, ואנו מתקדמים למקום הזה במהירות עצומה: מחשבים מתחילים להשתלב במקצועות שהיו שמורים בעבר לבני-האדם בלבד, ומעטים חשבו שהמחשבים יוכלו להחליף בהם את בני-האדם אי-פעם.

     

    "דוגמאות יש בשפע. ואם נתייחס למקצוע שרלוונטי במיוחד לכתבה זו, אחת הדוגמאות היא בתחום העיתונות. היום כבר יש תוכנות מורכבות שמתחילות לכתוב מאמרים עיתונאיים. חוקרי העתידים שנסקרו במסגרת הספר מעריכים כי עד שנת 2030, שלושים אחוזים מהמאמרים בעיתונות הפופולרית יכתבו על ידי מחשבים.

     

    צזנה מספר כי כבר היום במגזין פורבס קיימים מאמרים שנכתבים על ידי 'בוטים' – אלגוריתמים ממוחשבים המדמים סגנון כתיבה של אדם. "אמנם עדיין קל לשים לב להבדל שבין מאמר שנכתב על ידי מחשב לזה שנכתב על ידי אדם, אבל המחשב יכול לעבור על כמות גדולה הרבה יותר גדולה של מידע, שאדם בודד מעולם לא יוכל לעבד לבד ובמהירות. בדרך זו מחשב בודד יכול לסקר עשרות משחקי ספורט, שכיום צריך כתבים רבים כדי לסקר. ומה יעשו הכתבים בעתיד, כאשר המחשבים יתפסו חלק מהכתיבה בעיתונים? הם יאלצו למצוא עבודות אחרות.

     

    "באופן כללי, מכונות 'משתלטות' על שוק העבודה כבר שנים רבות. זוהי מגמה שקל לראות אותה בהיסטוריה, וכבר לפני מאות שנים היו ברורות ההשלכות על האדם העובד. כך למשל, כאשר הומצאה מכונת הסריגה ב- 1589, המלכה אליזבת' הראשונה סירבה לאשר את הפצתה באנגליה, בטענה שהיא תביא הרס לחברה, ותגרום לאבטלה המונית. היא גם צדקה, ובמהפכה התעשייתית באנגליה באמת היו עובדים אנושיים שהמכונות תפסו את עבודתם, ונאלצו לעבור למקצועות אחרים בשכר ובתנאים נמוכים יותר. אבל לא ניתן גם להתעלם מההשלכות החיוביות של המהפכה התעשייתית: בזכות המכונות שהיוו מכפילי כוח של התפוקה האנושית, נהנתה אנגליה מתפוקה גדולה בהרבה משכנותיה, ותנאי החיים של האוכלוסייה כולה עלו.

     

    "דבר דומה עומד להתרחש בעתיד: מחשבים עומדים לתפוס את מקומם של נהגי מוניות ואוטובוסים, כתבים, קופאים בסופרמרקט ועוד. אמנם נצטרך עדיין את האדם שיהיה אחראי על המערכות הממוחשבות, אבל עובדים בינוניים יתקשו יותר למצוא עבודה. המשמעות החיובית היא שנקבל שירותים זולים יותר, באיכות גבוהה יותר".

     

     

    יש כרטיס חבר מועדון? ()
    יש כרטיס חבר מועדון?

     

    אבל מה לגבי התעסוקה? האם זה לא יצור גל חדש של אבטלה?

    "כן, אבל המובטלים יקבלו שירותים טובים יותר מכפי שבני-האדם קיבלו אי פעם מצד המחשבים. יהיו אנשים שיוכלו לעבוד פחות, אבל זה לא דבר רע. בעבר אנשים היו עובדים יום ולילה כדי להביא פת לחם. אם היית אומר לאנשים במאה ה-19, כי בעתיד צאצאיהם יעבדו שמונה שעות ועוד יספיקו אחר כך ללכת לחדר כושר, הם היו מתאווים לכך. בכל מקרה, גם היום וגם בעתיד יהיו אנשים שיעבדו קשה, וינסו להשיג יותר מאחרים. כך שלא הייתי דואג: מי שבאמת ירצה לעבוד ויהיה בעל יכולות גבוהות, יצליח".

     

    את מי המחשב יחליט לדרוס?

    מה לגבי נקודת הסינגולריות והסכנה שבאינטליגנציה מלאכותית זדונית?

    "קיימת היום בינה מלאכותית בשפע, אולם היא עדיין רחוקה מלהיות אינטליגנטית לפי המאפיינים האנושיים. מחשבים יכולים לבצע היום פעולות חישוביות מורכבות הרבה יותר מבני-האדם, אבל הם עדיין צריכים הכוונה אנושית. יש להם תכונות מסוימות המזוהות עם אינטליגנציה, אבל אין להם מוטיבציה.

     

    "יש לנו היום גם אלמנטים שמסגלים למחשבים יכולת "למידה עמוקה", אולם הם רחוקים מלהיות דומים למנגנוני לימוד שקיימים במוח האנושי. מחשבים העושים שימוש בעקרונות למידה עמוקה מתחילים לפתור בעיות בדרכים שבני האדם אינם מצליחים להבינן. מצב עניינים זה יוביל למצבים מסוכנים: קח למשל את פרויקט העיר החכמה ("האינטרנט של הדברים"- ט.פ), שבו מופקד על ערים גדולות מחשב המקבל מידע ממיליוני חיישנים שונים ומפיק מכך תובנות בנוגע לדרך המיטבית בה כדאי לכוון את התנועה בדרכים, למשל. מחשב כזה יכול להביא תועלת עצומה לאזרח הנוסע בכבישים אם יעשה עבודתו נאמנה, אבל אם איננו מבינים את תהליך קבלת ההחלטות שלו אנו עלולים לגלות שבמצבים מסוימים הוא פוגע בחלק מהאזרחים כדי לסייע לכלל.

     

    "זה יכול להוביל אותנו למצב של "אל טכנולוגי" סוג של Google God אם תרצה: אינטליגנציה מלאכותית שתאלץ לשקלל בעיות מורכבות ולחשוב על טובת הכלל. יכולות להיות לכך השפעות מאוד מעניינות על הדתות – 'האל בתוך המכונה' יכול להיות הדבר הטוב ביותר והרע ביותר שיקרה לאנושות.

     

    "בכל מקרה, ברור שנצטרך לתכנת מחשבים כך שיקבלו גם החלטות שאפשר להגדירן כמוסריות:רכב ללא-נהג, למשל, המחליק על כתם שמן בכביש ומתקדם ללא-שליטה לקראת אדם על מעבר החציה, יצטרך להחליט מה נכון יותר לעשות – לפגוע באדם שעל הכביש, או לסטות ברגע האחרון ולפגוע בגן הילדים שלצד הכביש. המשמעות היא שבעתיד יתכן ונצטרך לתכנת למחשבים פונקציה של מוסר".

     

    יש עניין במדע

    מהן התגובות שקיבלת לספר עד כה?

    "התגובות היו נפלאות: אנשים משתפים צילומים בפייסבוק עם הספר או גרסתו הדיגיטלית, מעלים תמונות בהן הם מקריאים לילדים חלקים מהספר, ואני מקבל כבר ביקורות חיוביות. מבחינתי זה נהדר לראות את העניין שיש לישראלים במדע וטכנולוגיה".

     

    "המדריך לעתיד" מאת ד"ר רועי צזנה יצא לאור בשבוע האחרון. ניתן לרוכשו בחנויות הספרים הרשמיות והדיגיטליות, או באתר המחבר. לספר יש גם עמוד פייסבוק משלו: "המדריך לעתיד".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: רועי צזנה
    צזנה מתכונן לעתיד במאיץ החלקיקים
    צילום: רועי צזנה
    מומלצים