שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    חיסונים: הדרך היעילה למנוע מחלות נגיפיות

    איך החיסונים יעילים בהגנה מפני מחלות, איזה סוגי חיסונים קיימים, האם הם בטוחים לשימוש ואיזה מחלות הוכחדו כליל לאחר פיתוח החיסונים? פרופ' נתן קלר, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות, מסביר

    מחלות זיהומיות הינן הגורם הראשון במעלה לתחלואה במדינת ישראל, הן במבוגרים והן בילדים. מחלות אלו הינן מן הגורמים העיקריים לאשפוזים בבתי חולים, במיוחד בתקופת החורף, ואף גורמות לתמותה מוגברת בחולים מאושפזים.

     

    לכתבות נוספות - היכנסו למדור מגנים על הילדים משפעת

     

    מירב המחלות הזיהומיות נגרמות על ידי נגיפים. בניגוד למחלות הנגרמות על ידי חיידקים בהם בדרך-כלל (עדיין) ניתן לטפל בתרופות אנטיביוטיות, אזי לרוב המחלות הנגרמות על ידי נגיפים (להוציא מספר מצומצם של נגיפים) אין טיפול תרופתי יעיל ואנו מסתפקים בטיפול סימפטומטי וטיפול תומך.

      

    את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

     

    ההיסטוריה הרפואית של מאתיים השנים האחרונות מתמקדת בשתי אבני דרך המהוות פריצת דרך בבריאות הציבור: הראשונה, השיפור בהיגיינה האישית והציבורית, תודות להכנסת מערכות של מים זורמים ומערכות ביוב וכן החינוך להיגיינה אישית רחצה. השנייה, פיתוח החיסונים כנגד מחלות זיהומיות.

     

    להתגונן מפני השפעת

    שיא מתחסנים בשפעת: מעל 400 אלף בשבוע

    אבחנו עצמכם: יש לי שפעת או רק הצטננות

    רגע לפני השפעת: כך תכינו גופכם לחורף

     

    רעיון החיסונים עלה בתחילת המאה ה-18

    היסטוריית החיסונים כנגד מחלות נגיפיות מתחילה עם אדוארד ג'אנר, אשר במאה ה-18 העלה את הרעיון של חיסון כנגד מחלת האבעבועות השחורות, אשר הכחידה חלקים גדולים מאוכלוסיית העולם.

     

    בעזרת החיסון כנגד אבעבועות שחורות (פיתוחים מתקדמים של הרעיון של ג'אנר) הצליחו רשויות הבריאות להכחיד מחלה נוראית זו - מחלה אשר בעבודות שונות כרוכה בשיעורי תמותה שהינן בין 30-70%. מזה שנים לא זוהה מקרה קליני של המחלה והיא הוגדרה כמוכחדת. החיסון כנגד אבעבועות שחורות קיים היום רק במחסני חירום כמנגנון הגנה כנגד טרור ביולוגי.

     

    מאז ימי ג'אנר ועד היום פותחו חיסונים רבים כנגד מחלות הנגרמות על ידי נגיפים. מחלות אשר היו מוכרות כגורמות תחלואה ואפילו תמותה בעיקר בילדים ואשר כיום איננו רואים אותן כלל. יש לציין שבניגוד למחלות הנגרמות על ידי חיידקים אשר בהם ניתן (עדיין) לטפל באנטיביוטיקה, במחלות נגיפיות כאמור לא ניתן לטפל תרופתית, לכן חשובה שבעתיים המניעה הניתנת להשגה רק על ידי שימוש בחיסונים.

     

    חיסונים כנגד מחלות נגיפיות הינם הטכניקה הרפואית היעילה והבטוחה ביותר המוכרת כיום (לאין שיעור בטוחה ובדוקה יותר מכל טכנולוגיה וטיפול רפואי אחר). שיעור השימוש בחיסונים בעולם הינו עצום, כמיליארדי מנות לשנה, ואפילו בישראל הקטנה אנו מחסנים למעלה ממיליון מנות חיסון לשנה.

     

    המעקב, בשל הרגישות לטיפול הניתן בעיקר לילדים, גבוה ולכן רשויות הבריאות בעולם ובישראל מנהלות מעקב אקטיבי אחרי תופעות לוואי הקשורות בחיסונים (לא ממתינים לדיווחים פאסיביים על ידי צוות חיסוני). אם נשווה את שיעור תופעות הלוואי לשיעורם של טיפולים אחרים (הנחשבים כבטוחים), הרי שהשיעור הוא אפסי. לדוגמא: תופעות אלרגיות כתוצאה מטיפול בפניצילין (1:10000), או לתופעות הלוואי לתרופות פסיכיאטריות הניתנות היום לכ- 30% מהאוכלוסייה.

     

    סוגי החיסונים

    חיסונים כנגד מחלות נגיפיות מתחלקים לשלושה סוגים: מחלות חריפות, מחלות כרוניות ומחלות ממאירות.

     

    1. מחלות חריפות

    הינן מחלות הנגרמות על ידי נגיף השפעת, נגיף הרוטה, נגיף הצהבת הזיהומית מסוג A, אדמת ,חצבת, חזרת וכו'. חיסונים נגד מחלות אלה מגנים על האוכלוסייה בצורה יעילה ביותר. ויש דוגמאות למכביר.

     

    החיסון כנגד מחלת האדמת למשל, גרם להיעלמות תופעה של תינוקות ה'מזדהמים' ברחם בנגיף זה והנולדים עקב כך כשהם סובלים ממומים מורכבים ופיגור שכלי. כיום כמעט ולא מוכרים בישראל מקרים כאלה תודות לחיסון.

     

    גם חצבת הינה מחלה שכמעט ולא רואים כיום, זו מחלה שבעבר גרמה לשעורי תחלואה מרשימים ולשיעור אשפוז ואפילו תמותה בילדים. כיום זו תופעה נדירה ביותר המאובחנת רק בילדים שלא חוסנו וב'ייבוא' מחו"ל.

     

    נגיפי הרוטה, המוכרים כגורמים לשלשולי החורף, יורדים בשיעור משמעותי מאז הכנסת החיסון לשגרת החיסונים והם נדירים ביותר בילדים מחוסנים.

     

    החיסון נגד שפעת מגן על האוכלוסייה בצורה יעילה ביותר. כיום ישנה המלצה לכל האוכלוסייה להתחסן, אבל הוא חשוב במיוחד לקבוצות מסוימות כדוגמת קשישים וילדים עד לגיל 5.

     

    בקרב קבוצות אלה הסיכון לסיבוכים גבוה משמעותית ועלול להוביל לאשפוזים ואפילו למוות. בכל שנה אנו שומעים על מקרים מצערים כאלה. הכנסת החיסון לאוכלוסיות אלה צמצמה את הסיכון לחלות במחלה בכ- 80%.

     

    נגיף מחלת שיתוק הילדים (פוליו, בלעז) תקף בשנות ה- 50 אחוז ניכר מילדי ישראל והשאיר ילדים רבים משותקים לשארית חייהם ואף גרם לתמותה לא מעטה. בזכות החיסון לא אובחן בישראל במקרה קליני החל משנת 1988.

     

    2. מחלות כרוניות

    מדובר בחיסון נגד מחלות חריפות בעלות פוטנציאל להפוך למחלות כרוניות, כגון: צהבת זיהומית מסוג B (הסיבה הראשונה במעלה לאי ספיקת כבד כרונית והשתלת כבד בישראל). חיסון זה ניתן לילדי ישראל מיד עם לידתם ואנו כבר רואים ירידה בשיעור המחלות הנגרמות על ידי נגיף זה.

     

    3. מחלות ממאירות

    מדובר במחלות כמו הזיהום מנגיף הפפילומה האנושי (HPV). למחלה זו ביטוי של נגעים באיברי המין והיא הגורם לסרטן בצוואר הרחם בנשים וסרטן בפי הטבעת בגברים. עבודות בניו-זילנד ואוסטרליה הוכיחו כי שכיחות הנגעים הטרום ממאירים ירדו משמעותית באוכלוסיות אלו לאחר חיסון האוכלוסייה.

     

    לסיכום,

    חיסונים הם הטכנולוגיה הרפואית הבטוחה והיעילה אשר הביאה לשיפור איכות החיים והארכת החיים של האוכלוסייה. חיסונים הם התקווה למחלות נוספות, כדלקת כבד נגיפית מסוג C , ומחלה הנגרמת על ידי נגיף ה HIV - איידס. החיסונים שינו את פני הרפואה במאה האחרונה והם חלק מן ההיגד הישן והנכון ש"אין רפואה טובה מרפואה מונעת".

     

    הכותב הוא יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות





    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    חיסונים. נלחמים נגד מחלות זיהומיות ונגיפיות
    צילום: shutterstock
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים