שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בית קטן בערבה: עגבניות במדבר
    מיכל וקסמן ארזה את הכלבה ואת שאר המשפחה וירדה לחופשה במושב צוקים בערבה, שם גילתה סטארט אפ שכולו פלפלים, חצילים ועגבניות בשלל סוגים. הביתה היא חזרה עם עגבניות ירוקות שכבשה בסגנון מזרח אירופה ומתכון לסלט עוף

    סוף שבוע סוער עבר עלינו בהתכרבלות מכונסת בבית המחומם שנעטף בניחוח תבשילי חורף עתירי קלוריות ומבטיחי נחמה ובעירה פנימית. הילדים שחלמו על שלג בירושלים התנחמו בברד בתל אביב והסלוקית סירבה בתוקף להיפרד מהספה ולחשוף את גופה הדקיק נטול הריפוד לקור ולגשם שבחוץ.

     

    עוד מתכונים בערוץ האוכל:

     

     (צלום: מיכל וקסמן)
    (צלום: מיכל וקסמן)

     

    אני מודה שכרבול חורפי מלווה במשפחה, חברים, סירים מהבילים ויין אדום עמוק וכבד יכול לשמח ולהרחיב לב מדי פעם, אבל במהותי אני אשה של קיץ. שמש, ים, מרחבים, קלילות, ימים ארוכים, עור שזוף, צבעים עזים, יין לבן צונן, קמפרי עם נגיעת תפוז, פיסות נאות וקרירות של דג ים לבן וטרי מאוד, מנגו, תאנים ועגבניות בכל הצורות והצבעים. אלה החומרים מהם עשויים חלומותי.

     

    את חופשת החנוכה, חג שהוא במהותו חורף טבול בשמן ובצק, בחרנו להעביר עם חברים אהובים ביישוב צוקים בערבה, ארץ הקיץ הנצחי והעגבניות.

     

    אחרי שבועות של אי שקט פנימי והרבה עיסוקים מטרידים, חיכיתי בקוצר רוח למרחבים האינסופיים ולשקט המדברי שמהלכים עלי פלאים, מאפסים גוף ונפש וגורמים לי לתהות למה לא בחרתי בהם כמשכן קבע.

     

    ארזנו את המינימום ההכרחי, העמסנו את הילדים והסלוקית על חרדת הנסיעות שלה והפלגנו דרומה. קצת אחרי דימונה הרגשתי איך הלב מתחיל להתרחב וקצה קצהו של שקט מבורך מתכונן להשתקע במוחי.

     

    מדברא במושב צוקים. בקתות חול פזורות במרחק מבטיח פרטיות זו מזו. כל אחת והמרפסת שלה מול מרחבי המדבר. פינת מדורה, כמה ספות על הדק מול הנוף. אין הסתגלות. המנוע של האוטו דומם ואיתו גם אני על כל טרדותי. הילדים נעלמים לענייניהם, שבאופן מפתיע אינם כוללים הצמדות למסך משום סוג. הסלוקית עושה שרירים מול המקומיים בעלי הזנב ומתמקמת מותשת על הספה. אין לתאר במילים את שלמותו של המקום.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
     (צילום: מיכל וקסמן)

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)

     

    לעת ערב יורדים מהגבעה לטיול רגלי. לא צריך לנסוע. לא צריך לתכנן. לאן שפונים פוגשים מרחבים מרהיבים; מטפסים על הגבעה השכנה לתצפית על שקיעה מהפנטת שנפרסת בהדרגה וצובעת הכל בכתום עז.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)
     

     

    הילדים ממהרים להדליק מדורה. תפוחי אדמה נצלים בתוך סיר פויקה שנמצא במרפסת, קצת חמאה ומלח והרי לכם ארוחת מדבר מושלמת ללא כל תכנון והפקה. בשעת לילה מוקדמת זוחלים כולם למיטותיהם.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)

     

    למחרת קמים בעצלתיים אל קפה מול יופי מדברי מוזהב. במרכז מתחילה סערה, ואצלנו קרירות נעימה בטמפרטורה מדויקת להתחיל בה את היום. אחרי ארוחת בוקר צימרית שיש בה יותר הבטחה מקיום, עשינו דרכינו אל מושב צופר השכן, שם יקח אותנו יפתח מלך העגבניות לביקור בחממות.

     

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)

     

    את יפתח יחיא הכרתי בשוק האיכרים בנמל תל אביב. איש לא גדול עם לב גדול מאוד, שיחד עם בתו תמר מנהלים באהבה ובמסירות את הדוכן הכי צבעוני ומשמח: ארגזים עם כל סוג אפשרי של עגבניות גדולות וקטנות, ירוקות, אדומות, שחורות וצהובות, מתוחות לחיים או מקומטות. גבעוליהן טריים וריחניים, מבטיחים שנקטפו לא מזמן.

     

    הוא אמנם לא מגדל אותן בעצמו, אבל מסתובב ללא הפסקה בארץ ובעולם, מאתר זנים חדשים-ישנים, אוסף זרעים ויחד עם מומחי הגידול מהערבה מעשיר את השוק המקומי והעולמי בתוצרים מדבריים מובחרים.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)

     

    יחד עם העגבניות ישנם גם חצילים בכל גודל וצבע. דקים וארוכים, קצרים ושמנמנים, שחורים, לבנים ומפוספסים. בלאדים ותאילנדים.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)

     

    פלפלי אנג'לו קטנטנים דקים ואדומים, נטולי גרעינים, שאפשר לאכול בביס אחד או לצלות כמו שהם עם קצת שמן זית וגבינת פקורינו כמו כאן. פלפלים ארוכים ודקים או קצרים ומשולשים בצהוב, כתום ואדום; פלפלי פדרון ספרדיים, אלה הירוקים הקטנים עם הקליפה הדקיקה שטעמם עדין והם נאכלים בהמוניהם בטפאס בארים של מדריד וברצלונה; פלפלי צ'ילי בדרגות חריפות שונות, גם הם מגווני צורה וצבע וביניהם גם אורחים לטיניים כמו חלפניו והבנרו עוקצני.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)

     

    מדי פעם מתווספים לכל אלה גם בננות, מלונים, תמרים וענבים להמתקת החריפות שאחרי.

    בעודנו משוחחים על זן חדש של עגבניות תמר איטלקיות שאל אותי יפתח מתי אני באה לביקור בערבה, שם אוכל לפגוש את כל כוכבי המדבר שלו בסביבתם הטבעית. "בשבוע הבא" אמרתי מיד. וכך היה.

     

    המדבר מאובק מחמסינים של קיץ מלאי אובך. מרחוק נראים דונמים על דונמים של מבני חממה עטופי בד שאינם חושפים ולו ברמז את חגיגת הצבעים החיה שמסתתרת בבטנם.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)

     

    בחממות של מיכאל ויאיר במושב צופר אני מרגישה כמו אליס בארץ הפלאות: שורות שורות של עגבניות בכל צורה וצבע. אי אפשר לעמוד בפני קסמן וכולנו, גדולים כקטנים, ממהרים לטעום מהן ומתקשים להפסיק.

     

    לא קל לגדל עגבניות. הן עדינות ושבריריות, הבשלתן מהירה וחיי המדף שלהן קצרים יחסית. סביבנו תאילנדים חרוצים על סולמות גבוהים עסוקים בהדליה ובליפוף חוזר של ענפים ואשכולות. לא הרבה מגדלי עגבניות נותרו בערבה, רובם עברו לפלפלים שגידולם פשוט בהרבה ומצריך פחות ידיים עובדות, אישורי עבודה ושאר פרוצדורות מכבידות. מרבית התוצרת מיועדת לייצוא וזו אולי הסיבה שרובנו יפגשו עגבניות מפוארות שכאלה רק במסעדות.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)

     

    גם הידע הרב שנמצא בארץ בתחום מחקר ופיתוח של זרעים נרכש ברובו על ידי חברות ומשקיעים זרים, סוג של סטארט-אפ חקלאי שיש מי שמוכן לשלם לא מעט כסף על מנת לפתחו ולהרוויח ממנו בעולם.

     

    אבל צרות כלכליות בצד - כאן ועכשיו כולנו קוטפים וטורפים עגבניות מצופר ופלפלים מעין יהב. יפתח מלווה את החגיגה בהמון סיפורים ואינפורמציה מקצועית שאסף במשך שנים של עבודה.

     

    אחר הצהריים חוזרים למדברא. כל אחד תופס לו פינה. אני כהרגלי במטבח, יותר מטבחון במקרה הזה. פלפלי פדרון מיטגנים בשמן זית.

     

     (צילום: מיכל וקסמן )
    (צילום: מיכל וקסמן )

     

    חצילים לבנים, עדינים ומתקתקים מיטגנים גם הם בשמן. קצת טחינה גולמית ומלח גס והם הופכים לממתקי מדבר מענגים.צלחת של עגבניות מכל הסוגים והצבעים, מתובלות בשמן זית ומלח ים, נאכלות ברגע על ידי קטנים וגדולים.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)
     

     

    לעת ערב מבעיר האיש את הגריל עליו נצלים פלפלים חריפים ועגבניות שיידחסו אל תוך פיתות חמות, מרוחות בשמן זית ומלאות בטחינה שעורבבה במיוחד עבורם.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)

     

    חצילים שחורים, צעירים ודקים נשרפים גם הם על הגריל ובשרם מתובל בנגיעת זרעי עגבניות ושמן זית.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)

     

    גם בארוחת הבוקר למחרת התמלא השולחן בצלחות פלפלים ועגבניות שנאכלים בשמחה לצד חביתות, קוטג' ולחם מקומי חם. כמה בסיסי ככה טעים.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)

     

    טיול אחרון במרחבים ופרידה מצערת. כולם היו שמחים להישאר פה עוד כמה ימים, אבל החופש הסתיים והחזרה לשיגרה בלתי נמנעת. נחושים לחזור במהרה,

    אנחנו עושים את דרכנו אל המרכז הסוער והגשום ומתנחמים בשאריות של פלפלים ועגבניות שהבאנו איתנו מארצות החום.

      

    עגבניות ירוקות כבושות

    עגבניות ירוקות כבושות הן דווקא אוכל של ארצות קרות: רוסיה, פולין, רומניה. ריענון פופולרי לצד חמין של שבת.

    אני אוהבת לאכול עגבניות ירוקות כמו שהן, כתוספת צבע וטעם עגבנייתי מרוכז לסלט. בארגז שחזר איתנו מהערבה יש המון ירוקות מכל מיני סוגים ובכל מיני גדלים. לפני שיבשילו ויאדימו אני אוספת אותן לצנצנת, מוסיפה שום, פלפל חריף ומלח ומעמידה אותן לכבישה. בעוד כשבועיים הן תהיינה מוכנות.

     

    אם גם אתם אוהבים את אלה, תוכלו לאסוף אותן מארגזי הירקות בשוק או אצל הירקן ולעשות כמוני.

     

    המרכיבים: 

    1 צנצנת מלאה עגבניות ירוקות

    2-3 שיני שום חצוית

    1 פלפל ירוק חריף, פרוס גס

    תמיסת מי מלח (1 כפית מלח ים על כל כוס מי ברז) - לכיסוי מוחלט של העגבניות

     

    מוסיפים את כל המרכיבים לצנצנת העגבניות ומשאירים אותה סגורה במשך שבועיים.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)
     

     

    סלט עוף ועגבניות

    את הסלט הזה הכנתי בצ'יק-צ'ק לארוחת צהריים ביתית שצריך היה לייצר יש מאין.

     

    שימו לב: אפשר להשתמש בכל סוג עגבניות שיש לכם, גדולות או קטנות ובלבד שתהיינה בשלות, מוצקות ומלאות טעם. אפשר כמובן לגוון את הירקות הנוספים או את הירוקים לפי מה שיש או מה שאוהבים.

     

    המרכיבים: 

     

    לעוף:

    250 גרם פילטים של עוף או חזה עוף

    1 שן שם כתושה או מגוררת

    קורט פלפל שחור גרוס, טרי

    קורט מלח ים

    2 כפות שמן זית

     

    לסלט:

    3 עגבניות בשלות ומוצקות - אפשר להחליף ב-20 עגבניות שרי מכמה סוגים וצבעים

    1/2 אבוקדו בשל ומוצק, ללא קליפה

    1/2 בצל סגול חצוי לאורכו, פרוס לפלחים דקים

    1 פלפל חלפניו או פלפל ירוק חריף אחר, חצוי לאורכו ופרוס דק

    חופן נדיב כוסברה קצוצה

    שמן זית - בנדיבות

    מיץ סחוט טרי מחצי לימון

    מלח ים - לפי הטעם

    פלפל שחור - לפי הטעם

     

    אופן ההכנה: 

    1. מכינים את העוף: מערבבים בקערית שמן, מלח, פלפל ושום. מעסים היטב את נתחי העוף בתערובת.
    2. מחממים מחבת כבדה מעל להבה גבוהה ביותר. מניחים את נתחי העוף במחבת, ומניחים להם להיצלות עד להשחמה עמוקה. הופכים את הנתחים וצולים אותם גם מצידם השני (כ-4-5 דקות של צליה לכל צד).
    3. מכינים את הסלט: חותכים את האבוקדו והעגבניות לקוביות בגודל בינוני. פורסים את נתחי העוף הצלויים לפרוסות הכי דקיקות שאפשר.
    4. מאחדים בקערה את כל מרכיבי הסלט ומערבבים בעדינות בעזרת הידיים, כך שכל המרכיבים ישמרו על צורתם ולא יהפכו לעיסה. טועמים. מתקנים תיבול ואוכלים.

     

     (צילום: מיכל וקסמן)
    (צילום: מיכל וקסמן)

     

     

    • לבלוג האוכל של מיכל וקסמן, מחברת רבי המכר "ארוחת ילדים" ו"טעמים ראשונים"

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בית קטן בערבה: עגבניות במדבר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים