שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    פרס לבעל בוגד: 70% מההון שצברו בני הזוג
    גבר עזב את אשתו והילדים לטובת מאהבת אבל לא התגרש מאשתו במשך כמעט שני עשורים. האישה דרשה לקבל מחצית מהזכויות הכלכליות שצבר מאז, אבל בית המשפט קבע שהיא תקבל קצת פחות משליש
    ב-1994, בחלוף כ-14 שנות נישואים, עזב גבר את הבית שבו התגורר עם אשתו ושלושת ילדיהם. מאז, חרף העובדה שניהל יחסים עם אחרות לפני ואחרי הפרידה, הוא המשיך לכלכל את האישה והילדים לאורך השנים, ביקר בביתם ואף נהג ללון בו מעת לעת. ב-2005 הוא הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי, אולם זו נדחתה בהיעדר עילה, וכך גם ערעור שהגיש לבית הדין הגדול, שבמסגרתו טען כי האישה בוגדת. מאז ועד היום בני הזוג לא התגרשו.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    ב-2011 הגישה האישה תביעה לשמירת זכויותיה הכלכליות, שלטענתה, מהוות מחצית מהרכוש שצברו השניים עד אותו רגע - הוא מועד הקרע ביחסים. לטענתה, חרף העובדה שעזב את הבית 17 שנים קודם לכן, הוא חי עמה לאורך השנים כבן זוג לכל דבר ועניין, נהג לבקר אותה מדי יום, הלך עמה לאירועים ואף קיים עמה יחסי אישות.

    אילוסטרציה. האישה נענשה על נאמנותה? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה. האישה נענשה על נאמנותה?(צילום: shutterstock)

    הבעל, שבמרוצת השנים צבר הון רב, הגיש מנגד תביעה לאיזון משאבים מתוך כוונה שנכסים וכספים הרשומים על שמו יוכרזו ככאלה שבבעלותו הבלעדית ויישללו מאשתו. לטענתו, יום הקרע הוא היום בו עזב את הבית לראשונה – ב-1994. לדבריו, מאותו יום נישואיו לא היו אלא "על הנייר" בלבד.

     

    שיתופיות מוחלשת

    על פי חוק יחסי ממון, היום הקובע לשם עריכת איזון משאבים הוא מועד הקרע בזוגיות. השופט צבי ויצמן שדן בתיק קבע שבנסיבות המקרה מועד הקרע הוא יום הגשת התביעה של האישה - בשנת 2011. לעמדתו, ב-1994 לא באמת "פקעו כל מיתרי הזוגיות", ולראייה הבעל המשיך לפקוד את ביתו ולכלכל את אשתו.

     

    עם זאת, מאחר שמדובר בקשר חריג שבו השיתופיות ברכוש הייתה "מוחלשת", יש לסטות מאיזון המשאבים הקלאסי ולא לחלק את הרכוש באופן שוויוני. לפיכך נקבע כי פרט למחצית מדירת המגורים הראשונה שבה התגוררו בני הזוג, ושווי מחצית מדירה אחרת שירש הבעל, האישה תקבל רק 30% מכל שאר הנכסים והזכויות הכספיות, הסוציאליות והפנסיוניות שצברו הצדדים לאורך השנים.

     

    פסק הדין נתן פרס לגבר בוגדני כרוני. נשאלת השאלה אם המצב היה הפוך, והאישה הייתה בעלת ההון ולבעל היו כמה פרוטות, לו היא התרועעה עם אחרים והבעל היה נשאר בבית, האם הפסיקה הייתה זהה? האם גם אותו היו מנשלים מזכויותיו?

     

    מדובר בפסק דין שערורייתי ובית המשפט למעשה מעניש את האישה על נאמנותה לבעלה. למעשה משתמע מפסק הדין שהתנהגותו של הבעל מהווה עילה להעניק לו יותר ממחצית הרכוש. במקרה כזה אין לדבר על "חזקת שיתוף מוחלשת", וגם לא חלקית או מזערית. או שיש שיתוף או שאין. על ארגוני הנשים לעמוד על הרגליים האחוריות לנוכח פסק הדין, הפוגע בזכויות הרכושיות של הנשים.

     

    • לקריאת פסק הדין – לחצו כאן
    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • פנינה פרס , עו"ד ומגשרת, היא בעלת משרד העוסק בדיני משפחה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים