שתף קטע נבחר

ואז שכבנו. הוא לא אהב אותי וידעתי את זה

ביקשתי ממנו להניח את ראשי על חזהו. הוא מיד התנגד. "אל תכעסי, זה לא מתאים", אמר. "תגיד, על הרכב שלך יש תג של נכה רגשית?", שאלתי בתגובה. הוא צחק, התפתל ולבסוף אמר: "את חייבת להבין, מותק. יום אחד תפגשי מישהו שיהיה ראוי לך. אבל אני לא האחד הזה"

ייתכן שזה היה הלילה הכי קר של מערכת הגשמים האחרונה. הגעתי הביתה מעוד יום בעבודה. חשבתי להתקלח, להתבשם ולהזמין את המאהב הנוכחי שלי הביתה. סימסתי לו אך הוא לא הגיב. נכנסתי להתקלח, אך בעודי מעבירה את זרם המים החמים על גופי, שמעתי את רטט המכשיר שבדיוק היה על שקט.

 

עוד בנושא:

נמאס מהפילגש של בעלי. אני לוקחת לי מאהב

רוצה להיות מאהב מושלם? הנה העצות

זה רק סקס: שוכבת עם היזיז עד שיגיע האחד

 

הוא אישר שיגיע. מיד שלפתי את כל הסבונים הריחניים שלי המיועדים בדיוק לסיטואציות מעין אלה. התותחים הכבדים שדואגים להזכיר לכל אדם מדוע אין דבר נפלא מלהריח אישה רגע לפני שאתה חודר אליה. בהודעתו, שאל אם אני צריכה סיגריות. מושחת יקר ומתחשב שכמותו. שאלתי אותו בתגובה: "מה איתך זד?" והוא כתב באנגלית-עברית- פונטית, מופלאה: "זד איז דד". כזה הוא המאהב שלי: מושחת, פושטק ובלתי מושג.

 

אחרי שבחרתי את כלי הפיתוי כבר הייתי מוכנה לקראת הביקור. וככה, במקום ללמוד למבחן שהייתי אמורה להתכונן אליו בעבודה, מצאתי את עצמי שוב נשלטת על ידי האגן שלי, זה שלא נותן לי לחשוב יותר מידי. כמה סקסי.

 

 

דברים שלא כתובים בעיתון

הכלבה שלי נבחה והזכירה לי שבא אורח. פתחתי לו את הדלת, הוא בירך לשלום והתיישב מולי. כמה אגו יש לו. מדיף ריח רענן של זימה וקור של לילה חורפי. בבית החם כבר, עלתה הטמפרטורה פלאים. הוא אמר שהוא הגיע מרחוק והיה בו קסם של נסיעה. הוא היה לבוש בחולצה שחורה וגברית עם כיתוב חדשני, בדיוק כמו שאני אוהבת.

 

קמתי לבקשתו והוא אחז בי. לו רק הייתי מסוגלת לעצור את מגוון התחושות שעברו בי. הוא ליטף את צווארי וידיו המסוקסות רפרפו עליי כמו בנגינה על נבל. איזה תענוג. נזכרתי בנסיעה שלי הביתה מהעבודה, בה דמיינתי כבר את כל שעתיד לקרות. ידעתי בדיוק איך זה הולך לקרות.

 

"מה חשבת לעשות לי?", שאל. "דברים שלא כתובים בעיתון", עניתי. בריקוד מתוזמן היטב, פנינו אל חדר השינה המואר, חצי אפל משהו. הפשטתי אותו מבגדיו באיטיות מתגרה. לו רק ידעתי כמה אני צודקת. נתקלתי בקעקוע על יד שמאל, מעין קישוט יווני מרתק, וכל גופי צעק לי - 'את רוצה אותו'. באחת התנשקנו, התפשטנו והתמסרנו לכל מה שהטבע הציע לשנינו. מפגש אהבים צרוף.

 

לאחר המעשה, שכבנו מותשים באור החלש, צוחקים ומדברים על החיים. הוא לא אהב אותי ואני ידעתי את זה. משום מה הגברים שאני מחבבת או חשה משהו כלפיהם לא אוהבים אותי בחזרה, ודווקא הנחמדים הם אלה שלא יודעים לעניות דעתי, לבצע את המשימה. כי הם לא דומים. ומשהו בי תמיד תר אחרי המאצ'ואים, אלה שמשאירים אחריהם שובל של ריח של זימה בסדינים ונעלמים אל תוך הלילה.

 

ביקשתי ממנו להניח את ראשי על חזהו. הוא מיד התנגד. "אל תכעסי, זה לא מתאים", אמר. "תגיד, על הרכב שלך יש תג נכה רגשית?", שאלתי בתגובה. הוא צחק, התפתל ולבסוף אמר: "את חייבת להבין, מותק. יום אחד תפגשי מישהו שיהיה ראוי לך. אבל אני לא האחד הזה".

 

וככה שכבתי בחדר החצי מואר מדושנת עונג אמנם, אך מרגישה את תחושת החמיצות המוכרת מסיטואציות קודמות. הצטערתי שביקשתי לנוח על כתפו והרגשתי את הרצון הרב להעיף אותו מזירת הפשע, ואז לשכב לבד בחושך ולדבר עם עצמי. להבטיח שזו הפעם האחרונה שזה קורה. למה אני תמיד צריכה להיפגש ולהסתפק בפירורים של אהבה? למה אלוהים נותן את העוגה לכל הנשים האחרות? ומה לא בסדר בי?

 

 

פירורים של אהבה

הוא ביקש כוס תה. התלבשנו ועברנו לסלון. הכנתי לו. הוא התיישב מולי, מנסה לעודד אותי, וכל מה שחשתי היה תחושה עזה של קבס. שילך, שיבוא, כבר לא היה לי אכפת. אין לי רגשות. אני קקטוס בלי קוצים. והוא אכן הלך, לא לפני שנתן לי את משנתו המאצ'ואיסטית. "אני מצטער". אמר. אני הצטערתי יותר. על הטיפשות שבה אני פועלת ועל מה שקורה לי כשאני נותנת להורמונים שלי להשתולל.

 

השעה הייתה אחת בלילה. הוא יצא מהדלת אל החושך הגדול. פיניתי את הכלים, נכנסתי לחדר ושכבתי בחושך. לבסוף קיבלתי החלטה: אני אחשוב רק על מעשה האהבה. לא עליו. אני לא רוצה להסתפק יותר בפירורים של אהבה. אני רוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אני עוד אמצא אהבה ראויה.

 

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
להניח את הראש שלי על החזה שלו, זה כל מה שרציתי
צילום: shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים