שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    שנה מדממת: הרגעים הטלוויזיוניים של 2013
    אז מה היה לנו השנה? נהרות של דם נשפכו בזכות "משחקי הכס" ו"שובר שורות", נטפליקס עלתה בגאווה על השטיח האדום, דמויות מתו וסדרות חזרו לחיים. בחרנו את הרגעים החשובים בטלוויזיה

    HBO, מאחורייך: עלייתה של נטפליקס

    נטפליקס עשתה השנה את הפריצה הגדולה שלה לעולם הטלוויזיה כשקיבלה הכרה במעמדה החדש. החברה התחילה את דרכה בעולם כספריית וידאו – היא איפשרה ללקוחות לרכוש סרטים באתר אינטרנט ולקבל אותם דרך הדואר. עם הזמן הפכה לספקית תוכן ליותר מ-36 מיליון מנויים וגם החלה ליצור סדרות בעצמה: שתי סדרות מצליחות שלה יצאו ב-2013, "בית הקלפים" ו"כתום זה השחור החדש".

     

    החברה גם הפכה למצילת חיים ועושת נסים: היא החזירה לחיים את הסדרה "משפחה בהפרעה" (שעלתה ב-FOX והסתיימה ב-2006 בגלל רייטינג נמוך) ולאחרונה הצילה גם את הסדרה "דה קילינג", שאמורה היתה להסתיים אחרי שלוש עונות ב-AMC, והעניקה לה עונה נוספת ואחרונה.

     

    "בית הקלפים". במגרש של הגדולים ()
    "בית הקלפים". במגרש של הגדולים
     

    ההכרזה על המועמדים לאמי 2013 היתה רגע של הכרה במעמד של נטפליקס כיוצרת תוכן, ולא רק כספקית. בזכות מועמדויות ל"בית הקלפים" (שגם זכתה באמי על בימוי) ול"משפחה בהפרעה" היא נכנסה למגרש של הגדולים, והתחככה בזוהר ההוליוודי על השטיח האדום. אפשר להשוות בין העלייה שלה לבין העלייה של רשתות כבלים כמו HBO ושואוטיים - שהדיחו את הרשתות הארציות מהכס, והתחילו לספק את כל התכנים האיכותיים באמת, מ"הסופרנוס" ועד "שובר שורות".

     

    נטפליקס מסמלת את המהלך שעובר על עולם הטלוויזיה – המעבר לצפייה ברשת ולצפייה מרוכזת של תכנים, מבלי להמתין שבוע שלם לפרק נוסף. הקבלה הרשמית של נטפליקס לעולם הטלוויזיה היא גם הכרה באופיו של הצופה המודרני. (נילי לוין)

     

    רגע גיקי מאושר: 50 שנה ל"דוקטור הו"

    תגידו מה שתגידו על הממלכה הבריטית, אבל כשהם מארגנים אירועי יובל, הם עושים את זה בגדול. כמה גדול? הפרק שציין 50 שנה לסדרת המד"ב האהובה "דוקטור הו" הכיל אינספור מחוות לדוקטורים שגילמו את החייזר החינני עד כה, ושודר בו זמנית במדינות שונות ברחבי העולם.

     

    על מה היתה כל המהומה? מספר עגול (אם לא מחשיבים שנים של דממה שבהן הסדרה לא הייתה קיימת) שהוא סיבה מצוינת למסיבה בפרק מיוחד שדן בעברו (ובעתידו) של הדוקטור, בהחלטה הרת גורל שגזרה את דינו של המין שלו כולו, ובחיבור בין שני הדוקטורים האהובים הנוכחיים – מאט סמית' ודיוויד טננט פלוס הופעת אורח של ג'ון הארט כדוקטור המלחמה.

     

    הטריילר לפרק היובל

     

    למרות כל הקריצות, הופעות האורח וההתרגשות, בשורה התחתונה לא מדובר בהכרח בפרק הטוב ביותר של הסדרה בגלגולה העדכני. חסרונו של כריסטופר אקלסטון, הדוקטור הכועס שהביא לנו, הדור שלא ידע את הדוקטור של העשורים הקודמים, את הטרדיס, הורגש עד כאב. והשימוש ברוז (בילי פייפר) באופן מוגבל כך שרק אחד מהדוקטורים יוכל לראות אותה, הממ, גם כן הרגיש כמו החמצה.

     

    הפרק כן נשא בחובו בשורה עלילתית בעלת השלכות קוסמיות רבות עוצמה על האופן שבו תפסנו את הדוקטור עד כה. האם נקודת המפנה ההיסטורית הבאה עלינו לטובה בספיישל הקריסמס תביא עמה התחדשות ברוכה, או התפתחות סרוחה? בקרוב נדע. (לירון סיני) 

     

    המקרה המוזר של הכלב: מותו של בריאן

    אחד הרגעים הבלתי נשכחים של השנה התרחש ממש לא מזמן. בסוף נובמבר מיליוני אמריקנים התיישבו להם על הספה בשביל לראות עוד פרק בסיטקום המצויר והפרוע "איש משפחה", ששמו "חיו של בריאן", ומה שהחל כפרק רגיל בסדרה המצחיקה, הפך לאחד העצובים ביותר, כאשר ללא התראה מוקדמת נהרג הכלב בריאן בתאונת דרכים קטלנית.  

     

    המעריצים של הסדרה כבר מורגלים לקווי עלילה מופרעים ומזעזעים (הנאמבר המוזיקלי של עשרות תינוקות שמתו בהפלה שרים ורוקדים בגן המשחקים, למשל), והם קיוו לחזרתו של בריאן בסוף הפרק, בכל זאת - סדרה מצוירת. אך ככל שהדקות עברו, התברר שהוא באמת הלך לו לגן עדן של כלבלבים. 

     

    מותו של בריאן. משפחת גריפין השלימה איתו, המעריצים לא 

     

    בני משפחת גריפין התגברו על הטרגדיה בזריזות והספיקו לאמץ כלב חדש עוד לפני שהפרק נגמר, אבל הצופים סירבו להשלים עם המוות באותה הקלות. המפיקים ניסו להסביר שרצו לרענן את הסדרה, אבל הרשת געשה, המעריצים זעמו, עצומות נכתבו ונחתמו - וזה עבד. בספיישל חג המולד ששודר השבוע הצליח התינוק סטואי להחזיר את בריאן בעזרת משאלה ומכונת זמן.

     

    בריאן חוזר לחיים

     

    לאחר שידור הפרק צייץ היוצר סת' מקפרלן בטוויטר : "וכך מסתיים הלקח החמים והצמרירי שלנו לחג: אף פעם אל תיקח את אלו שאתה אוהב כמובן מאליו, כי הם יכולים להיעלם בשנייה. ו... תודה שהיה אכפת לכם כל כך מהכלב גריפין. הוא מוקיר תודה". ותודה גם לך, סת'. (שי ארזואן)

     

    עדהסוף המר: הסיום של "שובר שורות"

    אתם בטוח זוכרים איפה הייתם כשראיתם את הפרק האחרון של "שובר שורות". את הכאב בבית החזה, הדמעות היבשות בעיניים והרעיון הבלתי נתפס שזהו. אחרי 48 דקות הבאות מול הטלוויזיה, וולט וג'סי לא יהיו יותר חלק מהחיים שלכם. הפרק האחרון בסדרה שהמציאה מחדש את הקריסטל-מת', את המורים לכימיה ואת האקזיסטנציאליזם ייזכר לעד כרגע מכונן בשנת 2013, שאיגד לתוכו כל כך הרבה סצנות מופלאות, מפתיעות, מצולמות היטב, שסוגרות את כל הפינות.

     

    זה לא שהן לא היו שם קודם. די להיזכר בעונות הקודמות - נקודת המבט של האיי-רובוט כשג'סי מעוך על הרצפה אחרי עוד מסיבת ג'אנקים בביתו, וולט עמוס החבורות יושב עם פלין ומספר לו על הפרידה מאבא שלו, ג'סי וג'יין מתאהבים על המזרן החדש, סקיילר מאבדת את זה וטובלת בבריכה, האחים-הרוצחים המכסיקנים זוחלים על אדמת הכפר החולית, סקיני פיט מפליא בנגינה על פסנתר, ראש מכסיקני אבוד מונח על צב יבשתי, נערות ליווי בביקיני ועקבים בורחות בין קווי היריות אל תוך מכוניות צבעוניות סביב אנשי הקרטל המתים, כל הסצנות שמייק מופיע בהן - באשר הן, ועוד, ועוד, ועוד. אין גבול לרשימה.

     

    הנקמה האחרונה של וולטר ווייט

     

    ובכל זאת, הפרק האחרון היה מיוחד לא רק כי היה אחרון, אלא גם כי הצליח לשמר את טיב עשרות הפרקים שלפניו בזכות משחק הזמנים שרק "שובר שורות" ידעה לעשות. הרי הריצין שנלקח מתוך שקע מוחבא בפרק הראשון של העונה, עוד יופיע בסוף המערכה האחרונה, ובענק.

     

    אבל הסצנה החזקה ביותר בעיני היתה בזום-אין המכאיב במטבח של סקיילר. היא מדברת בטלפון עם אחותה מרי על כך שהמשטרה בחיפוש מטורף אחרי וולט, בעוד הוא לאט לאט מתגלה מאחורי העמוד התומך. נשען על השיש. ג'ינג'י עם זקן. חולה מאוד, ואיכשהו, שלם עם עצמו. היא אומרת לו שיש לו חמש דקות, ובזמן הזה הוא מתוודה בפניה בווידוי כל כך נוראי, וגם כל כך אנושי: "כל מה שעשיתי, עשיתי בשבילי. נהניתי מזה", אומר האיש-המרצח-המפלצת-המגלומן-שהפך-להיות, "פשוט הייתי טוב בזה". והרגע הבלתי נשכח הזה, אולי היה שווה את כל התעוקה המענגת שהסדרה הזאת סיפקה לעולם. כנראה שגם ב-2030 עוד נתגעגע. (שרי שביט)

     

    השם יקום דמם: החתונה האדומה ב"משחקי הכס"

    בריאן הכלב - תמות, וולטר ווייט - לך תסניף משהו. כולכם מחווירים ביחס לרגע השיא האמיתי של 2013 בטלוויזיה: אותו רגע שהקנה משמעות חדשה למילה ספוילר, אותו רגע שהוביל לפרוץ המלחמה הראשונה בין הקוראים והצופים, אותו רגע שבו HBO חסכה תוך שתי דקות משכורות עתידיות של לא פחות משלושה כוכבים ראשיים, אותו רגע שצייד את אריה סטארק בסיפור הרקע המושלם לאודישנים של "מאסטר שף". כן כן, זו היתה החתונה האדומה - או "גשמי קאסטמיר" בשבילכם. 

     

    ואז התחילו לנגן את "גשמי קאסטמיר". חתונת הדמים

     

    נכון, כבר מהעונה הראשונה "משחקי הכס" ביססה לעצמה מוניטין של סדרה שלא מתהדרת בסימפטיה רבה לדמויות הראשיות שלה או לדופק שלהן, אבל בכל זאת נראה שיעבור עוד זמן רב עד שאנשים יתאוששו מאירועי "Game.of.Thrones.S03E09". לפחות עד תחילת העונה הרביעית.

      

    למה? כי אף שהטלוויזיה האמריקנית בורכה בשנים האחרונות בסקס, סמים וזומבים, דקירות חוזרות ונשנות של אשה בהריון – בבטן! – נתפסות משום מה בעינינו כאירוע חריג. הדבר נכון גם לגבי רצף של שני גרונות משוספים. שלא לדבר על הזאב, השם יקום דמו. פתאום, עם כמה שלוליות קטנות של דם, כולנו שכחנו שבעצם אנחנו מחכים כבר שלוש שנים שחאליסי והדרקונים יחצו כמה קילומטרים של מים.

     

    הצופים מגיבים למראות הקשים 

     

    התחושה היתה שדברים כאלה פשוט לא עושים. לא לדמויות, לא לצופים. אפשר לומר שזו היתה הנקודה שבה אנחנו, שלא קראנו את "שיר של אש ושל קרח" ולא יודעים אילו זוועות מצפות לנו בחגיגות ה-80 של טיריון לאניסטר, איבדנו את התמימות שלנו. לא נשכח ולא נסלח, ג'ורג' ר. ר. מרטין. (דרור עמיר)

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    7 לילות
    מומלצים