שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ערבות הסתבכה: בנק מכר דירה בחצי מהערך
    אישה שחתמה ערבות לזוג חברים עבור משכנתה לא ידעה לאן היא נכנסת. החברים ברחו מהארץ, הבנק התעכב שבע שנים במכירת הדירה, ובסוף חייב אותה לשלם את הפער. מה החליטו השופטים שדנו בערעור שלה?
    בשנת 2000 נטלו זוג עולים מחבר העמים הלוואת משכנתה מבנק מזרחי טפחות בסך 371 אלף שקל לצורך רכישת דירה. הלווים החתימו מכרה שלהם על ערבות להלוואה. ב-2002 חדלו הלווים לפרוע את תשלומי ההלוואה, עזבו את הארץ ולא שבו אליה מאז. רק ב-2009 מכר הבנק את הדירה, שעד אז עמדה ריקה ומוזנחת. תמורת מחיר זעום של 153 אלף שקל.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט של ynet:

     

    הערבה, שכלל לא ידעה על החוב של הלווים לבנק, הופתעה כשהוגשה נגדה תביעה להחזר החוב שנותר לאחר מכירת הדירה, שאותו העמיד הבנק על 300 אלף שקל. הבנק טען ששלח לערבה הודעות עדכון לגבי החוב, אך התברר שהן לא הגיעו אליה מסיבות טכניות. בית משפט השלום קבע שהאחריות לכך שההודעות לא הגיעו לערבה מוטלת על הבנק ולכן פטר אותה מתשלום ריבית הפיגורים, אולם היא עדיין חויבה לשלם את יתרת החוב.

     

    בעקבות זאת ערערה הערבה לבית המשפט המחוזי בחיפה באמצעות עו"ד רוי בר קהן. לדבריה, משעה שהלווים הפסיקו לשלם ועד שהבנק מכר את הדירה חלפו כשבע שנים. כאשר הבנק נזכר לממש את הנכס, הוא כבר היה מוזנח ביותר. לטענתה, שווי הדירה בשנים שחלפו היה גבוה בהרבה מהסכום שבו נמכרה בפועל.

    אילוסטרציה. הבנק צריך לאתר את הערבים באופן אקטיבי (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    אילוסטרציה. הבנק צריך לאתר את הערבים באופן אקטיבי(צילום: shutterstock)

    כך למשל, היא הציגה חוות דעת שמאית מ-2004 שתמחרה את הדירה ב-340 אלף שקל. עוד ציינה שכשנה לאחר שהדירה נמכרה על ידי הבנק היא נמכרה שוב בשוק הפרטי תמורת 270 אלף שקל, וב-2012 היא נמכרה פעם נוספת, ב-513 אלף שקל.

     

    לטענת המערערת, רשלנות הבנק והפרת חובות האמון ותום הלב בולטים עוד יותר על רקע הפער שבין שווי הדירה ויתרת ההלוואה. הזמן הרב שלקח לבנק לממש את הדירה, הוסיפה, הוא עילה לביטול חובה.

     

    אין הסבר מניח את הדעת

    שלושת חברי ההרכב במחוזי בחיפה, השופטים יגאל גריל, בטינה טאובר וישראלה קראי גירון, קבעו שהבנק לא נתן כל הסבר מניח את הדעת לעיכוב המתמשך במכירת הדירה, בעיקר בשל העובדה שהלווים עזבו את הארץ. לקביעתם, חוות הדעת השמאיות שניתנו כמה שנים לפני שהדירה נמכרה במצב רעוע מעידות על כך ששווי הדירה מיום היווצרות החוב ועד למכירתה פחת בכמחצית.

     

    לאור זאת נקבע כי היה על בית משפט השלום לבדוק מהו הנזק שנגרם למערערת בשל ירידת ערך הדירה. נקבע שהדיון יחזור לבית משפט השלום, שיבחן אם התמשכות הליכי המימוש הסבו לה נזק במידה המצדיקה את הפחתת חובה.

     

    מועד תחילת מרוץ ההתיישנות בתובענות נגד ערבים מתחיל במועד שבו ניתנה הודעה בדבר מיצוי ההליכים כנגד הלווה (כלומר, במועד שבו כבר ברור שלא ניתן לגבות מהלווה את החוב). עם זאת, כדי לאזן את הקושי עבור הערבים, שעלולים להיות חשופים לתביעה מעבר לשבע השנים המקובלות להתיישנות, נדרש מהמלווה לפעול ביעילות ובמהירות למימוש המשכנתא.

     

    ככל שהבנק התרשל והתעכב בנקיטת הצעדים, זכאי הערב לעתור להפחתת ריבית החובה שנצברה וכן לדרוש שיפוי על הנזקים שנגרמו עקב השיהוי. כדאי גם לשים לב לחידוש שבקביעה, שלפיו הבנק מחויב לאתר את הערב באופן אקטיבי טרם נקיטת הליכים נגדו, ולא להסתפק בהודעות שאינן נמסרות או חוזרות אליו.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים